אני ניצחתי
"הטרמינולוגיה של 'מדינת ישראל נגד משה קצב בעבירות מין', זו תמצית הניצחון שלי", סיפרה השבוע לחברותיה המתלוננת שפוצצה את פרשת קצב, בעודה נאבקת כדי לבנות את חייה מחדש
כתב "המוסף לשבת", עודד שלום, מגלה כי א' דווקא לא הייתה דרוכה לקראת הכרעת בג"צ. כבר ביום ראשון אמרה לפרקליטתה, עו"ד כנרת בראשי, ששופטי העליון יאשרו את עסקת הטיעון, שאין טעם לכסוס ציפורניים. היא אפילו לא התכוונה להתעורר בבוקר יום שלישי ולשמוע את החלטת השופטים. אם אמה לא הייתה מעירה אותה, לא הייתה צופה בטלוויזיה בהודעת השופטים. היא נאנחה וכיבתה את המכשיר.
אחר כך יצאה מהבית ופנתה ללשכת העבודה לחתום אבטלה. ורק כשהתיישבה מול הפקידה, והפקידה קרנה לעומתה, היא פרצה בצחוק משוחרר. "זו הייתה סיטואציה הזויה", סיפרה לחברתה, "הפקידה אומרת לי 'תראי איזה בלגן יש במדינה בגללך ואת איפה את, חותמת אבטלה בלשכה'. שתינו התגלגלנו מצחוק ואנשים הסתכלו עלינו ולא הבינו מאיפה נפלנו".
לנשים שעברו אונס או הטרדה מינית מפרסונה בכירה א' ממליצה לא להתלונן במשטרה. "זה חסר סיכוי", סיפרה לחברתה. "אין דין אחד במדינה הזו לאדם מן השורה ולאדם שאוחז בשררה. אין דבר כזה, זה קרב אבוד. אני כן ממליצה לפרוק את העול הזה אצל פסיכולוג, חבר טוב, מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. העיקר לא להשאיר את זה בבטן. רק זה לא. זה גורם למחלה קטלנית ולשברים שאי אפשר לאחות אותם".
יום למחרת הכרעת בג"צ ראו אותה צוחקת. "אני ניצחתי", אמרה, "ולא משנה מה יגידו. עצם כתב האישום נגד קצב, הטרמינולוגיה הפלילית הזו: מדינת ישראל נגד משה קצב בעבירות מין, זו תמצית הניצחון שלי".
הסיפור המלא - בגליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"
