שתף קטע נבחר

ש"ס קונטרול?

זה נראה היה כמו השבוע של ש"ס: חוק סינון אתרים שעבר בקריאה ראשונה, 450 מיליון שקל אושרו עבור הישיבות, חוק ההפלות הועלה לדיון וסמכויות בתי הדין הורחבו. האם המפלגה הספרדית-חרדית אכן השתלטה על הממשלה או שמדובר בהיסטריה פוליטית?

פקיסטן. איראן. אפגניסטן. סין. צנזורה. ימי הביניים. מבלי להגזים, אין תופעה אנטי-דמוקרטית מפחידה, ואין מדינה בלתי נאורה בעולם ששמן לא הוזכר השבוע במסגרת הפניקה החילונית הלאומית, כדוגמה למה שישראל עלולה להפוך אם יתקבל חוק סינון אתרים, שעבר ביום רביעי בכנסת בקריאה ראשונה. את החוק בישלו אנשי ש"ס, למען יורחקו ילדי ישראל מתהומות התועבה של הרשת.

 

חיצי הביקורת הופנו בעיקר כלפי אנשי ש"ס ובראשם שר התקשורת, אריאל אטיאס, אבל הכתובת לתלונות, אם יש כאלה, נמצאת במקומות אחרים. חברי כנסת מכל הסיעות ומכל הסוגים הצביעו בעד החוק הזה בלי למצמץ. אנשי קדימה, העבודה והליכוד, הזועקים את נאורותם ואת חירותנו מעל לכל במה, קברו את עקרונותיהם על מזבח החנפנות הפוליטית לחרדים. חלקם הצביעו בעד החוק (ציפי לבני, אבי דיכטר, אפרים סנה, גדעון עזרא, יוחנן פלסנר, יעקב אדרי), אחרים פשוט התאיידו מהמליאה, נמנעים מלהיכנס לכוונות של החרדים. אפילו שניים מחמשת הח"כים של מרצ נעלמו, וכך גם חמישה של הליכוד, בלי לספור את היו"ר נתניהו שנמצא בחו"ל.

  

העברת החוק הכניסה את החילונים להיפר-ונטילציה ולחששות פומפוזיות מפני הפיכתה של ישראל לגרועות שבמדינות החשוכות. בכלל, השבוע נדמה היה פתאום כאילו שהממשלה הזו מתנהלת תחת הנהגתה ש"ס. לאן שלא פנית, מצאת את אנשי ש"ס בוחשים. ממש ש"ס קונטרול. חוק האינטרנט, 450 מיליון שקל שאושרו בוועדת הכספים לישיבות, חוק ההפלות, הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, משרד הדתות. הכל ש"ס, והכל צץ שוב השבוע. אפילו ההחלטה של חברת דן לבטל את האוטובוסים הנוסעים בשבת נקשרה לש"ס, למרות שאין לחיילים של הרב עובדיה שום קשר למהלך.  

 

האם ש"ס באמת השתלטה על הממשלה ועושה בה כבשלה בשל חולשת הקואליציה, או שמא מדובר בהיסטריה פוליטית שיצאה מפרופורציות? "לצערי, חוק האינטרנט זה לא הישג של ש"ס", אומר מזכ"ל העבודה, ח"כ איתן כבל, שהצביע נגד החוק. "זה יום עצוב לכנסת כולה, כי כשבודקים את הנתונים, מגלים שכל חלקי הבית תמכו בהצעה. כולם תמכו בזה, ולא כי היתה משמעת קואליציונית. לקבוע שש"ס קובעת את המציאות, זו טעות אופטית". כבל אומר גם כי גם שאר ה"הישגים" של ש"ס הם במסגרת הסכם כזה או אחר.

 

מרצ ללא פיתרון

ביום ראשון התכנסו באולם צוותא בתל אביב שלושת המועמדים לראשות מרצ – חיים אורון, זהבה גלאון ורן כהן – לעוד עימות מרדים לפני הבחירות שיערכו בחודש הבא. גיל המשתתפים באולם נע סביב המספר שמייצג את תוחלת החיים הממוצעת בישראל, אך זה לא הפריע לעימות להימשך קרוב לשעתיים.  

 

כשמקשיבים לשלושת המועמדים מגלים די מהר כי אין הבדלים גדולים ביניהם. מבלי לקחת בחשבון את אופיים האישי, מבחינת אג'נדה – נשמע כאילו שלושתם חושבים אותו הדבר. למעשה, לו היה מדבר רק אחד מהם, השניים האחרים יכלו בנקל לציין, כנהוג בבית המשפט העליון, "אני מסכים", ולקצר את אורך הדיון.

  

ואותה בעיה, של מינימום הבדלים, חזרה על עצמה גם בשאלה המרכזית הנוגעת כיום לעתידה של מרצ: כיצד אתה מתכוון לפעול כדי להחזיר את מרצ לשמונה עד עשרה מנדטים?

  

"האתגר הוא לחבור לציבור שעזב את מרצ", אמר אורון, כאילו שזה לא היה ברור. "כשנהיה מחדש כתובת לכל הציבורים, אנשים יחזרו". זהבה גלאון רוצה להחזיר למרצ את... רוח מרצ. "מרצ איבדה את היתרון שלה כי היא חלק מהקונצנזוס", אמרה המועמדת. "איפה היתה מרצ בשנים האחרונות, עם הסטיקרים והמחאות? אני בעד להביא את כולם, אבל קודם את אלה שנטשו אותנו". גם רן כהן הציג תוכנית מקורית משלו: "צריך להרים את הדגל החברתי. אם לא רוצים שמרצ תיעלם, צריכים לעשות שינוי. אנחנו לא קבילים מנהיגותית ותדמיתית. צריך להתחבר לעם".

  

אכן, צריך להתחבר לעם. הבעיה היא שלא אורון, לא גלאון ולא כהן הצליחו להסביר לקהל המנומנם איך בדיוק עושים את זה. מוכשרים ככל שיהיו, לאף אחד משלושת המועמדים לראשות מרצ לא היו תשובות ברורות ומבטיחות לשאלה שעשויה לקבוע את גורלה של מפלגת השמאל הקטנה.

 

חוסר האונים של מר ביטחון

כשהחל אהוד ברק את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, הוא שעט לעבר המטרה על גבי הצורך להחזיר את "מר ביטחון" למשרד הביטחון. אלא שלא צריך להיות פרשן צבאי גדול כדי להבין שהמצב הביטחוני, במיוחד זה שבדרום, הידרדר והלך

מאז נכנס ברק למשרד בקומה ה-14 בקריה, וחייהם של תושבי שדרות הפכו לבלתי אפשריים. ברק לא שלף שום הפתעות מן הכובע, ולא המציא שיטות לחימה חדשות בקסאמים. כפי שלעמיר פרץ לא היו פתרונות, גם לברק אין.

 

השאלה היא מה המצב הנוכחי יעשה לברק מבחינה ציבורית. מה יקרה כשתחלחל לציבור ההבנה כי לאדם שכל נכסיו הפוליטיים הם יכולותיו כאיש ביטחון – אין שום פיתרון?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ישי. שבוע טוב
צילום: דניאל בראון – ג'יני
כבל. יום עצוב לכנסת
צילום: עופר עמרם
צילום: אלי אלגרט
אורון. לחבור לציבור, כאילו דא?
צילום: אלי אלגרט
ברק. איפה מר ביטחון?
צילום: רויטרס
מומלצים