כל מה שרציתם לדעת על מיחזור בקבוקים
הקמפיין של תאגיד מיחזור "זה מטורף לא למחזר" הצליח להעלות את כמויות הבקבוקים הנאספים למיחזור, אך רבים עדיין מוצאים עצמם מתלבטים בין הפח למתקני האיסוף. איזה מיכלים ממחזרים, האם גם את הצבעוניים, האם להסיר את הפקקים או למעוך, ומה בכלל יוצא מזה בסוף? כל התשובות כאן

הביטו סביבכם: החיים שלנו מלאים בפלסטיק. מוצרי המזון במקרר, האריזות בארון, מוצרי הניקוי, הבגדים, הצעצועים ומה לא. מהבחינה הזו, הסיסמא שנבחרה לקמפיין של תאגיד המיחזור אל"ה מוצדקת לגמרי: זה אכן מטורף לא למחזר.

 

אבל מיחזור הפלסטיק בישראל מקיף כיום רק חלק מהמוצרים הללו - בעיקר את בקבוקי השתיה ומיכלי חומרי הניקוי. שאר מוצרי הפלסטיק מושלכים לאשפה, תופסים נפח רב, נשארים קבורים במטמנה במשך שנים ארוכות, ומסבים נזק סביבתי לא מבוטל. יתרה מזאת, גם מיחזור בקבוקי הפלסטיק לא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו, בין השאר בשל המחלוקת על היקפו של חוק הפיקדון: האם לכלול בתוכו גם את הבקבוקים הגדולים ולגבות גם עבורם פיקדון, או שמא לסמוך על הציבור שיפתח מודעות למיחזור וישליך אותם למיכלי האיסוף בלי תמריץ כספי.

 

בינתיים, מבלי שנפתרה המחלוקת, מושלך הרבה פלסטיק לאשפה גם בגלל שלעיתים לא ברור לכולם מה ניתן למחזר ומה לא: האם את כל סוגי בקבוקי המשקה? האם גם מיכלים אחרים? האם להסיר את הפקקים (שמוצאים את דרכם למדרכה שליד כלוב האיסוף)? האם אפשר למחזק את כל סוגי הפלסטיק? הנה התשובות:


 

המספרים:

על פי נתוני חברת "אביב תעשיות מיחזור", אחת החברות הגדולות למיחזור פלסטיק וזו האחראית על איסוף הבקבוקים עבור תאגיד המיחזור, בישראל צורכים מדי שנה כ-600 מיליון בקבוקי משקה גדולים וכ-300 מיליון בקבוקים קטנים. החברה ממחזרת כ-14 אחוז מהם. ברחבי הארץ פרושים כ-7,000 מתקנים לאיסוף בקבוקי ליטר וחצי, והם נמצאים בכ-140 רשויות מקומיות. את הבקבוקים מעבירה החברה למפעל המיחזור העיקרי שלה ברמת חובב.

 

"אנחנו ממחזרים בין 4,500 ל-5,000 טון פלסטיק בשנה", מסביר עוזי קלברמן, מנהל "אביב", ומציין כי 60 אחוז מהכמות מקורה בבקבוקים הגדולים, שמושלכים למתקני האיסוף בצורה וולונטרית - בלי פיקדון.

 

 

המודעות הכללית למיחזור הפלסטיק נמצאת במגמת עלייה, אומר קלברמן, ומציג נתונים של הקיץ האחרון, שאז שותים יותר ויש יותר בקבוקים לאסוף: בין יולי לספטמבר אשתקד נאספו 900 טונות בקבוקים, לעומת 680 ב-2006 ו-650 ב-2005. "בכל מקום שאנחנו שמים כלוב זה עובד. הציבור בישראל מוכיח שאם אנחנו נותנים לו את האפשרות, הוא מוכן להשתתף במשחק", אומר קלברמן. "זה מוכיח שאם היו משקיעים קצת יותר בחינוך ובהכוונה של הציבור, היה אפשר לאסוף הרבה יותר בקבוקים".

  

איזה בקבוקים ממחזרים?

בחברה אומרים כי הם יכולים למחזר את כל סוגי מיכלי הפלסטיק שיש להם פקק - גם מיכלים של קטשופ, מרככי כביסה וחומרי ניקוי, גם בקבוקי חלב ושוקו מפלסטיק וגם מיכלים שונים אחרים.

 

בחברה ממחזרים בעיקר מוצרים המיוצרים מהחומר הקרוי PET (מסומן בתחתית המיכלים בספרה 1), וגם מוצרים מחומרים HDPE (מסומן בספרה 2), LDPE (מסומן בספרה 4), ו-PP (מסומן בספרה 5). לעומת זאת, מוצרים מחומרים פלסטיים אחרים (כמו PVC למשל, שמסומן בספרה 3) ייפלטו בתהליך המיון. (תרשימי הסימונים כאן)


לא להשליך לפח (צילום: עופר עמרם)

 

האם צריך להסיר את הפקקים?

בחברה מציינים כי בעבר אכן ביקשו זאת מהציבור אולם כיום אין עוד צורך בכך בשל השתכללות תהליך המיחזור. "מבחינתנו, כיום יותר טוב לנו שהבקבוק יגיע עם פקק. ההפרדה של הפקקים מהבקבוקים נעשית כבר אוטומטית במפעל", אמר קלברמן.

 

בקבוקים כחולים וירוקים?

בחברה מציינים כי ישנה בציבור דעה מוטעית בנוגע לבקבוקי משקה שאינם שקופים. הם מוחזרו בחברה מאז ומעולם. "לא היה בקבוק כחול שנזרק לזבל", אומר קלברמן. המקור לטעות ציינו בחברה, הוא ההפרדה של החומרים במיון. הבקבוקים השקופים נטחנו לפתיתים שקופים והבקבוקים השקופים למחצה (כחולים וירוקים) נטחנו לפתיתים בצבע שונה והיו נמכרים ללקוחות אחרים - בעיקר בחו"ל. כיום, טוענים בחברה, יש שווקים גם לחומר הצבעוני ונמצאו שימושים נוספים עבורו.

 

"מבחינה כלכלית עדיין יש בעיה, כי ההוצאות הן כמו על החומר השקוף, אך בסוף הדרך אנו מקבלים 30 אחוז פחות כסף. הצבע השקוף הוא יותר טוב כי אפשר לעשות ממנו צבעים נוספים, ואילו מכחול אי אפשר לייצר עוד צבעים - רק כחול", הסביר קלברמן. "ברור שהיינו מעדיפים שכל החברות יעברו לשקוף, אך זו זכותם להישאר עם כל צבע שירצו".

  

איך ממחזרים?

המיכלים נשטפים בקיטור וממויינים - לצבעים וגם לפי סוגי חומרים: בקבוקי חלב, מרככי כביסה וכ"ד, בקבוקי שתיה רגילים ומיכלים אחרים. בחברה ציינו כי המערכת יכולה לזהות בקבוקים "סוררים" באמצעות חיישנים אינפרא-אדומים ואופטיים. בנוסף יש בקרה ויזואלית.

 

החומר נגרס לפתיתים לבנים, שקופים וצבעוניים. את חומר הגלם מהאיכות הטובה ביותר מוכרים במחיר הגבוה ביותר. PET איכותי למשל, מבקבוקים שקופים, נמכר בארץ ליצרני סלסלות לפירות (סלסלה כחולה פחות מזמינה עבור הצרכן מתברר). מהחומרים האחרים מייצרים סיבי טקסטיל, למעילי פליז למשל, שממילא נצבעים בצבעים שונים, או חומר מילוי למעילים ושקי שינה למשל.

 

ומה עם חומר גלם מאיכות פחות טובה?

בחברה אמרו כי הם מנסים להשתמש בחומרים "מלוכלכים" - כלומר מחומר גלם פלסטי שאינו איכותי. מייצרים ממנו גלילי חומר גלם פחות איכותי שנמכרים לייצור תבניות לירקות, בונבוניירות וכ"ד - מוצרים בהם שקיפות החומר אינה חשובה ליצרן.

 

ומה עושים עם בקבוקים צבעוניים ממש?

הבקבוקים של חומרי הניקוי והפקקים נטחנים גם הם לפתיתים והופכים ללוחות ופרופילים מפלסטיק קשיח (דמוי עץ), מהם מייצרים מלונות לכלבים, צנרת, גדרות, ריהוט רחוב וריהוט גן או משטחי העמסה (פלאטות).

 

למעוך את הבקבוקים או לא?

בחברה אומרים כי עקרונית זה עוזר, כי מקטין נפח הבקבוקים במתקני האיסוף אבל החשש הוא שהדבר יגרום לציבור להשליך את הבקבוקים לפח. "בקבוק גדול מפריע בבית ולכן מעודד מיחזור", אמרו בחברה.

 

האם אפשר למחזר חומרי פלסטיק נוספים? צעצועים, שקיות פלסטיק, מיכלי גבינה?

בחברה ציינו כי כל עוד מדובר במוצר או אריזה מפלסטיק קשיח שגודלה כגודל בקבוק - יימצא לה פיתרון מיחזור. כל מוצר או אריזה קטנים או גדולים יותר יוצאו בתהליך המיון.

 

לגבי מיכלי הגבינה או אריזות הפירות מציינים בחברה כי יש פיתרון, אך הבעיה היא שאריות המזון הדבוקות למיכל. סמנכ"ל החברה, ירון מזרחי, הסביר שאם יבקשו מהצרכן לשטוף את המיכל, הדבר יעודד ביזבוז של מים. אם יבקשו גם לשטוף בסבון, מדובר בזיהום של הביוב בחומרי ניקוי (דטרגנטים).

בחברה ציינו שאמנם הם יכולים לשטוף בעצמם את המיכלים ושמערכת המים במפעל ממוחזרת, אך הבעיה היא פרק הזמן שהמיכל עם שאריות המזון מבלה במתקן השכונתי. "עד שהם יגיעו אלי למפעל הם ישבו שבועיים במתקן האיסוף. מיכל עם שאריות מזון שיושב באוויר הפתוח יוצר בעיה תברואתית - מושך חרקים ומזיקים וגם נרקב. לכן אנו מעדיפים שלא לקבל מיכלי מזון שכאלה".

 

מזרחי ציין כי בגרמניה למשל משמשים מיכלים הגבינה, המרגרינה וכ"ד כתוספי בערה במשרפות, אולם הציבור אוגר אותם בבית עד יום האיסוף וכך נמנע המפגע התברואתי. בנוסף, תדירות האיסוף בחו"ל גדולה יותר לדבריו.

 

ואם רוצים כלוב ברחוב, למי פונים?

בחברה ציינו כי הם מקבלים פניות רבות מהציבור אולם הכתובת היא אחת: הרשות המקומית שמחליטה האם היא רוצה להציב מתקנים או לא.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה כל מה שרציתם לדעת על מיחזור בקבוקים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הבקבוק הוא עגול
    צילום: עומר הכהן
    יום יבוא ותהיו סלסלת פירות. מתקן איסוף בקבוקים
    צילום: עומר הכהן
    גם מיכלי אקונומיקה
    צילום: ירון ברנר
    גם את הירוקים והכחולים
    שואבים את המיכלים בדרך למפעל
    ynet ספיישל