אמו של אחד החיילים ההרוגים: חלמתי שהוא נהרג

בלילה, בעת שסמל ראשון ערן דן גור עשה את דרכו בתוך רצועת עזה, חלמה אמו מרי, שהוא נהרג. בבוקר מיהרה להתקשר לחברתה הטובה רחל: "יש לי הרגשה שמשהו רע קרה לערן שלי". בצהריים כבר הגיעו אנשי קצין העיר בירושלים, והחלום הפך למציאות מרה. כשהיא מוקפת בקרובים ובחברים, מיררה בבכי אמו, וסיפרה על בנה שנהרג בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה.

בפעילות צה"ל נהרג גם סמל ראשון דורון אסולין, בן 20 מבאר שבע, ונפצעו שבעה חיילים, אחד באורח בינוני והיתר קל. "הציעו לו לצאת להדרכה והוא התעקש להיות בפלוגה המבצעית", סיפרה אמו של ערן.  

"רק לפני שבועיים הוא חזר לפלוגה המבצעית", סיפרה האם מרי ל-ynet, כשהיא אוחזת בתמונת בנה: "הוא היה המצטיין במסלול ורצו לייעד אותו להדרכה. הוא אמר לי 'מה זה מדריך אמא? אני רוצה להיות עם החברים שלי במבצעית'. וכך, לפני יומיים הוא חזר למבצעית. מה אני כבר יכולה לומר עליו. זה בדיוק כמו הסיפורים של כל החיילים האחרים. הוא היה בחור של מאיות בתעודה, תרשום שהממוצע שלו היה 120. הוא היה מצטיין במכללת אורט, רצה ללכת לקרבי והתעקש כל הזמן להיות במבצעית".

היא סיפרה שחברתו לירון הזמינה סופשבוע בצימר, "אבל היא נאלצה לבטל, לאחר שהוא הוקפץ לצבא. לאיזה צימר הם יילכו עכשיו?", התייפחה תוך שהיא מחזיקה בתמונת בנה, "הלך לי הילד, הלך לי הילד".

מאז היוודע מות הבן, הגיעו לבית המשפחה ברחוב המחנכת בשכונת גילה בירושלים עשרות מנחמים - קרובים וחברים. סמל-ראשון ערן דן גור הותיר שני הורים ושני אחים צעירים: נדב בן 17 וגיא בן 14. הלוויתו תתקיים היום (א') בשעה 12:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

דורון אסולין, ששירת בפלוגת הנ"ט בגדוד הסיור של חטיבת גבעתי, וערן דן-גור, ששירת בגדוד שקד של החטיבה, נהרגו בשתי היתקלויות עם מחבלים בטווח קצר.

בבית משפחתו של דורון אסולין, לוחם בפלוגת הנ"ט בגדוד הסיור של גבעתי, שנהרג בהיתקלות אחרת בעזה, הסתגרו הוריו, קרובים וחברים. אמו של דורון, עליזה, עברה לאשדוד לפני כחצי שנה, לאחר שהתגרשה, ואביו נותר בבאר שבע.  

נציג המשפחה מסר כי דורון החל את שירותו הצבאי בקורס חובלים. "במהלך הקורס, הוא החליט שהוא מעדיף את הקרקע על פני הפעילות הימית, אבל הוא לא ויתר מעולם על הרצון שלו לתת את כל כולו לשירות צבאי, לכן כבר אז הוא ביקש לעבור ליחידה מובחרת-קרקעית, ועבר לגבעתי".

קרוביו סיפרו שהוא הרגיש צורך רב לתרום למדינה. "הוא היה אדם שקט, משפחתי מאוד. אח גדול, דואג, מקשיב ומכוון. הוא היה נכון בצורה בלתי רגילה לתת את כולו לשירות הצבאי ולמדינה. הוא היה ציוני, המשיך את המסורת של המשפחה מכל הבחינות". לבית המשפחה הגיעו גם נציגי העירייה שהבטיחו לסייע למשפחה בכל דרך.

דורון הותיר אחריו שלוש אחיות בגילאי 6, 8 ו-19.