לא תרצח? תלוי את מי שואלים

זר שייקרא למדינתנו בימים טרופים אלו, יגלה להפתעתו כי מפלגת "כך" תפסה את השלטון במהפכת קטיפה בלתי מורגשת: שר הביטחון מעוניין לירות פגזים אל מקורות ירי הקאסם המשוגרים מליבה של אוכלוסיה אזרחית צפופה. המשנה לראש הממשלה חיים רמון אינו מבין מדוע צה"ל אינו עושה זאת כפי שמתיר החוק הבינלאומי, ואילו היועץ המשפטי לממשלה, שרק לאחרונה אסר להפסיק את אספקת החשמל לעזה - דן בכובד ראש אם מותר להרוג בכוונה עשרות ומאות פלסטינים חפים מפשע באמצעות ירי פגזים וטילים. רמון וברק העלו רעיונות אלו בישיבת הממשלה, ועל רקע זה כינסו דיון משפטי בהשתתפות שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

מיותר לציין כי פעולות מעין אלו, שאכן מותרות על פי אמנת ז'נבה, אסורות בכל קנה מידה - פוליטי, ביטחוני, הסברתי וכמובן מוסרי. אין לבצע ירי פגזים חסר אבחנה על אוכלוסיה אזרחית, גם אם הדם עלה לראשם של כמה חמומי המוח היושבים כעת בממשלה. הרג אזרחים שאינם מעורבים לא יועיל ובוודאי לא ירתיע את מחבלי החמאס. אלו אף מעוניינים שצה"ל יהרוג כמה שיותר פלסטינים, רצוי נשים וילדים. כל אדם שפוי יתחלחל בשמעו כי בממשלת ישראל יושבים אנשים המסוגלים לתמוך במהלך כה אווילי, בייחוד לאחר מראות כפר כנא בו צה"ל הרג בטעות כמאה אזרחים ונאלץ עקב כך לחדול לחלוטין מן הפעילות הצבאית.

קוצר ראייתו של רמון הינו כה גדול, עד שהוא ושאר הגאונים שעימו לא מצליחים להבחין בהצלחה המסחררת של פעילות צה"ל ביהודה ושומרון. מאז מבצע "חומת מגן", היקף הטרור והפיגועים מיו"ש ירד עד כדי נעלם. אין ירי טילים או ירי בכלל על היישובים היהודים במישור החוף, הקניונים מלאים, הכלכלה פורחת – והכל כמובן ללא ירי פגזים ישראלים על רמאללה או שכם.

הסיבה לשוני הגדול בין גזרת יהודה ושומרון לגזרת עזה ברורה אף היא. צה"ל שולט בשטח יהודה ושומרון וצה"ל אינו שולט בשטח רצועת עזה. בשטח בו צה"ל שולט ניתן לעצור כל התארגנות טרור עוד בשלביה הראשונים, ולכן מדי לילה לוכדים חיילי צה"ל חשודים בטרור ללא פגיעה מיותרת בחפים מפשע. שליטה של צה"ל גם ברצועת עזה תבטיח שקט לאורך זמן על בסיס אותה מדיניות שכה הצליחה ביהודה ושומרון.

אז מה קרה לכל "רודפי השלום" ממפלגות העבודה וקדימה, ולמשפטנים הנאורים החרדים לזכויותיהם ולשלומם של המחבלים? ברובד השיטחי ניתן לומר כי הם לחוצים מאד עקב המראות הקשים המגיעים מהדרום המופגז, וכי הם חפצים להראות שהם יודעים כיצד לעצור את ההידרדרות הביטחונית הקשה שהמיטה עלינו ההתנתקות.

ברובד העמוק יותר הסבר התופעה נעוץ במחוזות הפוליטיים והערכיים של החיים הלאומיים היהודים בארץ ישראל. ממשלת אולמרט אינה פוחדת לפגוע בזכויותיהם של מתנחלים, אינה מוטרדת מהזנחת אלפי אזרחים בדרום ואף אינה נרתעת מפגיעה אנושה בפלסטינים חפים מפשע. הנושא היחיד ממנו ממשלת אולמרט אחוזת פחד משתק הינו כיבוש מחודש של רצועת עזה. פחד זה מוביל לאסוננו את מנהיגנו למחוזות הטירוף ממשפחת המאניה דפרסיה - חוסר מעש מופקר מחד גיסא והיתר לירי ללא אבחנה מאידך גיסא.

פחד זה מבוסס על החשש מנפגעים רבים של צה"ל בעת הכיבוש מחדש של הרצועה. חשש דומה שהתברר כמופרז לחלוטין היה גם לפני מבצע "חומת מגן", אולם יסודו אף עמוק יותר.

בעומק הדברים ולמרבה הצער ממשלה זו הפנימה והשלימה עם הטיעון הערבי על היותנו זרים וכובשים בארץ. לכן היא חולמת לברוח ללא כל תמורה מיהודה ושומרון, מולדת התרבות היהודית, ולכן אין היא מאמינה אף בזכותנו לחיות בשלום בשדרות ובאשקלון. עקב כך אין היא מעזה לעשות כל פעולה של כיבוש העלולה להדגיש את היותנו אדוני ובעלי הארץ ולא רק דיירים זמניים, כטענה הערבית עתיקת היומין.

שלמה אנגל הוא איש היי-טק תושב שהם