הסוסים לא מרוצים
ההיפודרום בגלבוע, אם יוקם, צופן עתיד איום לסוסים. נתונים מהעולם מראים כי כל הסוסים המשתתפים בתעשיית המרוצים סובלים מדימום בריאות ומכיבי קיבה, ומסיימים את חייהם בבתי מטבחיים על-מנת שבשרם יימכר לכל דורש. בקרוב בישראל?
המועצה האזורית גלבוע הודיעה בשמחה על האישור שניתן להקמת ההיפודרום בשטחה. ההודעה לעיתונות שלהם היללה את ענף הרכיבה על סוסים, כאילו לא מדובר במרוצים שממומנים על-ידי תעשיית הימורים רחבה. אולי כי ענף המרוצים למטרות הימורים אינו חוקי בישראל, מכיוון שישנם אזרחים רבים אשר מסיבות דתיות ומוסריות סבורים כי ההימורים פסולים.
בהודעה גם צויין כי בסמוך להיפודרום תוקם "שלוחה של בית החולים הווטרינרי". כמובן שאיש לא טרח להזכיר מדוע בית חולים יהיה הכרחי במקום כזה: בבריטניה, למשל, מתים בכל שנה כ-219 סוסים בממוצע כתוצאה מפציעות על המסלול עצמו, וזאת מבלי לספור את אלה ש"רק" נפצעים קשה או מתים זמן מה לאחר המירוץ.

האימונים והמירוצים המפרכים פוגעים בבריאות. מירוץ בגלבוע (צילום: חגי אהרון)
בכלל, המונח בית חולים נותן רושם של דאגה לסוסים; מה חבל שהמציאות אחרת. כמו שניתן למשל להיווכח מסיפורה של הסוסה פיין איילנד, שבנובמבר 2006 נפלה במהלך מרוץ בארצות הברית. היא נפצעה קשה מהנפילה, ומשנראה היה שהטיפול בה יהיה יקר או ארוך מדי, היא הומתה על המסלול. ה"ג'וקי" - הרוכב שלה - חזר לרכב כבר באותו יום במקצה אחר.
שש שנים של ריצה ומחלות
הסוסים אינם נפגעים רק כתוצאה מפציעות. האימונים והמירוצים המפרכים מתישים אותם עד שכולם סובלים מדימום פנימי בריאות ומכיבי קיבה, ו-67 אחוז מהם חולים במחלות אורתופדיות, כמו עיוותים בסחוס ובעיות בעצמות. כדי למסך את הבעיות הללו, נותנים לסוסים סטראודים אשר כמובן מזיקים להם בטווח הארוך. הגיל הממוצע בו סוס מוצא מהמרוצים כתוצאה מבעיות אלה ואחרות הוא שש שנים (וסוסים, להזכירכם, יכולים לחיות עד גיל 25).
ברור אם כן, שחיים לא קלים צפויים לסוס מירוץ מרגע הולדתו. לכן מנסים המגדלים לנפות את הסוסים החלשים והאיטיים עוד לפני הגעתם למירוצים. על פי מחקר שערכו נציגי התעשייה בעצמם, התברר שרק שליש מהסוסים שנולדו לתעשיה אכן רצו על המסלול.
ומה קורה לשני השלישים האחרים, או לסוסים שאיבדו מכוחם ומרצם אחרי כמה שנות מרוצים? ובכן, כמו בכל תעשיה, מהרגע שה"מוצר" אינו מועיל עוד, יש להיפטר ממנו. ואם אפשר להרוויח עוד קצת ג'ובות על הדרך - מה טוב. כך מתפתחת תעשייה עצומה של שחיטת סוסים וייצוא של בשרם.
החלשים והאיטיים - לשחיטה
העיתון הבריטי "גרדיאן" גילה לאחרונה כי בשתיים מבין ארבע המשחטות הגדולות בבריטניה נשחטים כל שנה מעל 800 סוסים. העולם הזדעזע, ולפני מספר חודשים ארצות הברית אף אסרה על שחיטת סוסים בתחומה. מזל שיש מדינות פחות נאורות שמסכימות להעביר את השחיטה אל שטחן – מכסיקו, למשל. האם בקרוב גם ישראל?

הפגנה בהיפודרום בגלבוע (צילום: אורן זיו)
אך אסור להיתפס לפסימיות. עוד לא מאוחר מדי לעצור את התוכנית. עמותת "הכל חי" פועלת, בתמיכתם של ארגונים אחרים לזכויות בעלי חיים, נגד תעשיית מירוצי הסוסים במישור ההסברתי והחקיקתי. עד כה חתמו אלפי אנשים על העצומה שלנו.
באפריל 2007 הוחלט בבג"ץ, בעקבות עתירת העמותה,
כי לא ניתן לקדם תעשיית מרוצי סוסים בישראל ללא חקיקה מיוחדת. כעת, העמותה פועלת בקרב מקבלי ההחלטות על מנת שיתנגדו לחקיקה שכזו, ועד כה הביעו את התנגדותם חברי כנסת רבים: הרב מיכאל מילכאור, אורי אריאל, דב חנין, זהבה גלאון ורבים אחרים, וגם הרב הראשי שלמה עמאר, שהוציא פסק הלכה נגד השתתפות וצפייה במירוצים.
מירוצי סוסים למטרות הימורים אינם חוקיים ועדיין לא התחילו לפעול בישראל, ויש לעשות הכל על מנת שגם לא יתקיימו כאן בעתיד. כל אחד יכול לעזור, ומוטב עכשיו, כשעוד אפשר להגן על סוסים רבים מחיים קצרים, מחלות ומוות אכזרי.
- הכותב הוא דובר עמותת "הכל חי"