"אם הייתי מעידה - קצב היה מקבל עונש מירבי"

המתלוננת א' ממשרד התיירות, הנחשבת למתלוננת המרכזית בתיק נגד הנשיא לשעבר, משה קצב, כואבת את העובדה שבית המשפט לא ישמע אותה - לאחר שבג"ץ אישר לפני כשבוע וחצי את עסקת הטיעון: "זה לא פשוט ללכת לבית משפט ולפתוח את הפצע מחדש, אבל על מנת שיקבל את כל העונש שמגיע לו הייתי מוכנה ללכת את המסע הלא פשוט הזה".

בראיון לערוץ 10 אמרה א' כי גם היום קשה לה לספר את הדברים שעברו עליה לפני תשע שנים, אך כשהבינה שלא תהיה לה הזדמנות לומר את הדברים בבית המשפט, הסכימה להתראיין. לדבריה, היא ניגשה לתקשורת "כדי שהציבור יראה מי זה האיש הזה, כדי שיבין מהו הפער בין מה שהיה לדימוי הציבורי שלו לבין המפלצת שמסתתרת בו ומי הוא בכלל".

לשאלה האם היה בכוחותיה לעמוד במשפט שכזה, השיבה א' בצורה חד משמעית "כן". היא הוסיפה: "אין לי ספק שאם שופט היה שומע אותי, הוא היה מקבל את מקסימום העונש בספר החוקים".

א' סיפרה כי מהרגע הראשון שנכנסה לעבודה, קצב החמיא לה על יופיה, כשלאט-לאט אמירות החיבה הפכו לנגיעות. לדבריה, בתחילה היא היתה בהלם ולא הבינה מה קורה. קצב, כך סיפרה, הפך אותה ל"מלכה" בלשכה כשכל מי שדיבר אליה לא יפה או אמר התייחס אליה שלא כראוי - זכה לנזיפה ואיום בפיטורים.

היה אונס

היא התייחסה לקטע שבו בכתב האישום שבו מתואר כיצד קצב כופה את עצמו עליה. לשאלה "היה אונס?", היא עונה ללא היסוס: "כן". לדבריה, הסיבה שלקח לה זמן להודות בכך היא הדחקה - תחושה שלא ייתכן שזה קרה.

"אני לא זכרת בדיוק מה עבר לי בראש", ניסתה א' להסביר מדוע המשיכה לעבוד תחת מי שהטריד אותה מינית. "יש מין מנגנון הדחקה - יש את א', שלה זה קרה והיא נמצאת בפינה, ואני מעין א' אחרת, אני ממשיכה לעבוד כאילו זה לא קרה. זה מנגנון הישרדות ואני ממשיכה לשרוד עד היום". 

בהתייחסה לטענה על אונס נוסף במלון, מספרת א' כי מאחר שהדחיקה בפעם הראשונה את דבר האונס הגיעה עם קצב למלון בלי שום מחשבה, או שמץ של חשש, שדבר כזה יקרה שנית . "אם הייתי מעלה בדעתי אפילו אחוז קטן שזה יקרה, לא הייתי הולכת איתו לשם", היא אומרת.

לדברי א', עם הזמן קרנה במשרד התיירות ירד. "הוא רצה את זה ורמז את זה, וחברים שלו באו ורמזו לי את זה. חבר טוב שלו אמר 'את יודעת מה הוא רוצה, אם תתני לו מה שהוא רוצה, המעמד שלך בלשכה היה אחר לגמרי'", הסבירה את השינוי.

ותודה לא' הראשונה

בראיון הודתה א' למתלוננת הראשונה, א' מלשכת הנשיא, שפתחה את התיק. "המצב הזה שהוא נמצא מוכה וחבול בבית, זה בזכות הכוח שהיה לה להגיד עד כאן", אמרה א', "אני יודעת שכל מה שהיא אמרה זה נכון, כי היה לו דפוס קבוע. מה

שהיא סיפרה, לפי מה ששמעתי וראיתי, זה מעשים שהוא עשה גם לי".

בראיון הסבירה א' גם את מכתב החיבה לקצב, שהציגו פרקליטי הנשיא לשעבר. "הוא פשוט הכריח אותי לכתוב את זה", אמרה. "הוא אמר לי תכתבי לי שנה טובה. אמרתי לו 'אבל אני אומרת לך את זה בעל פה', הוא אמר 'אני רוצה שתכתבי לי'. ניסיתי להתחמק ואמרתי שיש לי הרבה עבודה, אבל הוא לא ויתר. הוא אמר תראי לי מה כתבת ואז חטף את זה מהיד שלי . אין על זה חתימה שלי, אין תאריך, לא כתוב למי זה מופנה.

"בשביל מה בוס צריך לשמור מכתב שמזכירה שלו כתבה לו לפני עשר שנים שנה טובה, הוא כנראה ידע למה הוא שומר את זה".