הנסיכה שלי דווקא בכלל לא כלואה
הנסיכה שלי, אקרא לה כאן אנטוניה, לא מתחשבת בביקורת חיצונית כזו או אחרת. היא רואה הישג בהתמדה, ביצירה של מקומות טובים לעצמה ולזוגתה שתחיה. אלמלא היתה כזו, לא היתה נסיכה. בהמשך לטור של האמת העירומה
הנסיכה שלי, המודרנית מאוד, אינה חיה בארמון, ואינה כלואה. היא מחפשת את הדרך הנכונה שלה אל עצמה, אל היעדים שהיא רוצה לעצמה.
הנסיכה שלי לא מתחשבת בכל מה שחושבים עליה בביקורת חיצונית כזו או אחרת. היא רואה הישג בהתמדה, ביצירה של מקומות טובים לעצמה ולזוגתה שתחיה. היא לא מחפשת להוציא מרירות או להתנצל על ניסויים שערכה בחייה לפני שהכירה אותי, הנסיכה השנייה בסיפור הזה. היא יודעת ליהנות מדברים קטנים, היא מחפשת את החיבוק לפני השינה ואת הנשיקה בבוקר לפני העבודה. היא לא מפחדת מתשלום חשבונות, היא לא מפחדת מלהישאר לבד. טוב לה עם עצמה, אין לה סיבה לפחד. יש לה משפחה אוהבת, יש לה חברים קרובים ויקרים, יש לה המון משל עצמה. אלמלא היתה כזו, לא היתה נסיכה.
לפעמים מרוב עצמאות קשה לה לתת לאחרים לעזור
הנסיכה שלי עצמאית עד כדי כאב, לפעמים מרוב עצמאות קשה לה לתת לאחרים לעזור.
לנסיכה שלי יש קול פנימי חזק ויציב שלוקח אותה הלאה, אמת משלה שהיא דבקה בה, לא משנה כמה העולם סוער מסביב. היא יודעת מי היא, במין תחושה פנימית יציבה מאוד מגיל צעיר יחסית. מסע הגילוי, שהיא מכנה בצחוק כאוב מעט "תלאות החיים", אינו רק מסע של גילוי עצמי, כי אם גם של מימוש והגשמה אישיים.
הנסיכה שלי רוצה לאמץ ילד מתישהו בעתיד. לא תינוק, אלא ילד גדול יותר, אלה שיש להם, למרבה הצער, פחות ביקוש בשוק האימוץ. יש לה מודעות חברתית, והמריבה הראשונה שלנו היתה בעניין הטרדות מיניות – היא קיצונית בהרבה ממני ביחס לאישי ציבור לא מעטים שהואשמו בכך. היא גם לא אוהבת תוכניות טלויזיה שמטפחות את היצר הקפיטליסטי ולא תורמות לחברה, כדוגמת תוכניות ריאליטי שבהן הפרס לזוכה אינו מכיל תרומה חברתית כלשהי.
הנסיכה שלי יודעת שתוכניות הן בסיס לשינויים, וכל התחייבות שלא תהיה, בין בני זוג, עלולה במרוצת הזמן להשתנות אף היא. היא לא מחפשת בסיס מזוייף, מחוייבות חיצונית והצהרות. היא מחפשת מעשים, שדרכם משתקפת אהבה, נתינה, יכולת להכיל גם כשקשה.
היא לא מחפשת להוכיח לעצמה שיש לה כוח
הנסיכה שלי לא מחפשת מישהי שתוביל אותה, או להוביל מישהי אחרת, היא רק רוצה ללכת יד ביד, אשה אשה למקומה שלה. היא לא מחפשת להוכיח לעצמה שיש לה כוח, היא יודעת את זה מבפנים.
את הספקות היא מחפשת לחלוק, לאט לאט ובעדינות, במקומות בהם היא חשה בטוחה מספיק כדי לדעת שלא ישתמשו בהם נגדה, אלא יחזקו אותה ויעזרו לה להתגבר עליהם.
היא רואה בחלומות ושאיפות דבר חשוב, אבל חיה מרגע לרגע ומשתדלת ליישם עכשיו חלקים שיכולים לעזור לה להגשים חלומות.
היא אוהבת ללמוד, וזו התשוקה המקצועית העיקרית שלה, כרגע – הצמא לידע ולהבנה. אני מוצאת את זה מקסים ומבורך מאוד. חסרות לנו חוקרות וחסרות לנו נשים שיודעות היטב מהיכן הגענו ואנה פנינו מועדות מבחינת תרבות וידע.
הנסיכה שלי יודעת שהיא גדלה ומתפתחת בכל יום עוד קצת, וכל יום הוא עוד צעד בכיוון. היא לא מבזבזת זמן, הוא יקר לה מדי. הנסיכה שלי מעריכה את עצמה ואחרים כשהם עושים טוב לעולם ולעצמם. היא מעריכה רגישות לאחר, קבלה של השונה, ולא סובלת כשלא פועלים כך לידה.
רוצה מישהי שלא תיבהל שיש הרבה ממנה להכיל
הנסיכה שלי רוצה נסיכה לידה. היא לא רוצה שיהיה לה כתר אמיתי, או אפילו כסף. רק ידיעה מוחלטת שגם היא ראויה לאהבה ולמתנות שיש לחיים לתת לה. היא רוצה אשה כשרונית כמוה, היא רוצה מישהי שלא תיבהל שיש הרבה ממנה להכיל.
לנסיכה שלי אין אהבה לפרסום, היא אדם פרטי והיא אוהבת את זה. שלא כמו זוגתה, היא אינה מחפשת את אור הזרקורים. אנטוניה, אקרא לה כאן, מתוך השיר של יונה וולך שנפתח במילים "לדעתי אנטוניה היא / האשה הכי יפה בעולם". הנסיכה שלי לא אוהבת כינויים של נסיכות, כך גיליתי כשעברנו על רשימת הנסיכות של דיסני.
בכלל, אגדות מדברות אליה רק כסיפור, היא אינה מחפשת אותן במציאות, ואת הנצנצים היא משאירה לי לפזר מעל במות. היא אוהבת סיפורים, אבל אוהבת אותם מחוברים למציאות, לשורשים האמיתיים של דברים, לאותה אמת פנימית של מי שכתב אותם.
אנטוניה שלי לא מבטיחה לי כלום ומלמדת גם אותי להניח להכל, לוותר על האגו ולא לפחד כל כך מהרגע הבא. "יהיה מה שיהיה", היא אומרת, "תמיד יהיה לך אותך. אין ממה לפחד, כל עוד את שם בשביל עצמך".
- נכתב בהמשך לרשימה של האמת העירומה על הכלא של הנסיכה המודרנית
לפנייה לכתב/ת 
