מי תזכה, הרעיה הוותיקה או האהובה הצעירה?
קרנות הפנסיה לא התרשמו מפסקי דין ומהסכמי גירושים, ואם במות העובד, גרושתו או אשתו בנפרד לא עמדה בתנאים של תקנון הקופה, היא היתה מוצאת עצמה מול שוקת שבורה. באחרונה עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שזוגות שמתגרשים יחלקו בחיסכון הפנסיוני. מה עושים בינתיים?
במקרה אחר, אלמנה קשישה, שהיתה נשואה יותר מ-40 שנה לגימלאי של "אגד", נפרדה ממנו כמה שנים טרם מותו. קרן הפנסיה סירבה להעביר לידיה את הפנסיה של המנוח. בפסק הדין קבע ביהמ"ש העליון כי למרות שהאלמנה לא עמדה בקריטריונים המחמירים של התקנון המתוקן של קרן הפנסיה, היא תקבל את הפנסיה - מפני שנראה לבית המשפט לא אנושי להפקירה לגורלה בגיל כה מתקדם, לאחר כל כך הרבה שנות נישואים.
במקרה שלישי, שנידון כערעור בביהמ"ש המחוזי, נקבע כי למרות התחייבות הבעל המנוח כלפי גרושתו לתשלום מחצית הפנסיה לכל ימי חייה ולא מתוך כספי עזבונו אם יילך לעולמו לפניה, נקבע , למרות תחושתו הקשה של בית המשפט, שהגרושה אינה זכאית לפנסיה שנצברה על ידי המנוח וגרושתו לאורך שנות הנישואים. תוצאה קשה ובלתי צודקת בעליל, מנוגדת לרוח הפסיקה הקובעת שוויון בכל יתר הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים ביניהם.
בגלל מקרה זה ודומיו, הוגשה הצעת חוק לפיה זוגות שמתגרשים יוכלו לחלוק ביניהם גם את החיסכון הפנסיוני ועברה באחרונה בכנסת בקריאה טרומית. לדברי אחד מיוזמי החוק, ח"כ חיים אורון, הצעת החוק מתקנת עוול שנגרם לנשים פרודות וגרושות. בכך הצטרפה ישראל למדינות שבהן הנושא מצא ביטויו בתיקוני חקיקה, ביניהן אנגליה, קנדה ואוסטרליה, שם הזכות של הגרושה למחצית מהפנסיה היא זכות עצמאית. באונטריו שבקנדה למשל, האשה הראשונה (הגרושה) זכאית לזכויות השאירים הנובעות מתקופת הנישואים ולא האשה השנייה (האלמנה).
הצורך בהתערבות חקיקתית נוצר בשל העובדה שלמרות ההתקדמות בפסיקה שהרחיבה את העיקרון של הבעלות המשותפת בכל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים גם לזכויות הפנסיה, היו קשיים במימוש פסקי הדין.
קופות הפנסיה מתנהלות בהתאם לתקנוני קופות הפנסיה, ופסקי הדין, ככל שניתנו, לא יכלו להושיע ולשנות את התקנונים של קופות הפנסיה. קרן פנסיה מתנהלת לפי חישוב אקטוארי, ובהתאם נקבעים שיעורי התשלומים שעל עובד להפריש לקרן במשך שנות עבודתו. קרנות הפנסיה לא התרשמו כל כך מפסקי דין ומהסכמי גירושים, ואם במות העובד, גרושתו או אשתו בנפרד לא עמדה בתנאים של תקנון קופת הפנסיה (כגון מגורים משותפים בשנתיים שקדמו לפטירתו), היא היתה מוצאת עצמה מול שוקת שבורה כשבידה פסק דין מרשים, אך ללא יכולת לאכוף אותו.
קופות פנסיה מתקיימות ומחושבות על פי נתונים דמוגראפיים מסוימים, כגון תוחלת חיים ושיעור המתגרשים באוכלוסיה. הטלת ההתחייבות החוזית של בני זוג על קרן הפנסיה עלולה לשנות את כל תוצאות חישוביה של קרן הפנסיה בדבר יכולותיה לעמוד בהתחייבויותיה ולגרום את קריסתה, ובכך לפגוע בזכויות שאר המבוטחים.
אלא שהשיקולים הכלכליים של קופות הפנסיה אינם יכולים להנציח עוול כה זועק. המצב שבו קופות הפנסיה נותרו חסינות והתקנונים שלהן גברו על הסכמי גירושים ופסקי דין הוא בלתי נסבל, לאור גישתם החד משמעית של בתי המשפט לפיה צבירת הזכויות במהלך הנישואים משותפת לשני בני הזוג.
פתרונות יצירתיים של בתי המשפט
הדוגמאות שהובאו בפתח המאמר משקפות פתרונות יצירתיים של בתי המשפט שנאלצו להתמודד עם העיוות בחוק. הצעת החוק מתקנת עוול שנגרם לנשים פרודות וגרושות, שצבירת זכויות הפנסיה שלהן נמוכה בהרבה מזו של גברים, ולעיתים קרובות הן נותרו לעת זיקנה ללא מקורות פרנסה. כך תיווצר חלוקה של החיסכון הפנסיוני, באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג תיק פנסיה עצמאי, אותו יוכל להמשיך לנהל בעצמו.
התפתחות הפסיקה, שהחלה כצעדים מהפכניים, הלכה והשתרשה בשנים האחרונות, עד שהיום ברור לכל, כי כל זכות שנצברת במהלך הנישואים שייכת לשני הצדדים, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם ממון, או שמדובר במתנות וירושות. הזכות היחידה שהיה קשה ולעיתים בלתי אפשרי לממש את חלוקתה היתה זכות הפנסיה. מאחר שבעצם מהותה זכות פנסיה היא זכות עתידית שטרם התגבשה וגמלה לביצוע, קופות הפנסיה מתנהלות לא כזכות כספית פרטית ונפרדת המתנהלת עבור כל אדם בנפרד, אלא בקופות הדדיות.
חשוב לציין שהיום, בעקבות הרפורמה בשוק הגמל, כל אחד יכול לפתוח לעצמו קופת גמל ובכך לדאוג לעתידו. פנסיה ודאגה לעתיד היא באחריות בני הזוג, ולא חייבים להשאירה למעביד ולקרנות הפנסיה. כל אזרח או אזרחית הנמצאים במערכת זוגית חייבים עם תחילת החיים המשותפים להקפיד על פתיחת קופות חסכון/גמל/ביטוחים, תוך שימת דגש על שוויון פחות או יותר בזכויות הפנסיוניות.
דרכים להתגבר על גזירת תקנון קרן הפנסיה
עם זאת, אם בני הזוג נמצאים בתהליך הפרידה, קיימות מספר דרכים להתגבר על גזירת תקנון קרן הפנסיה. הדרך המומלצת ביותר היא לא להמר על העתיד, אלא לפדות את הזכויות במסגרת איזון וחלוקה כוללת של הנכסים שנצברו בין שני בני הזוג. כלומר, במסגרת האיזון לאמוד את שווי ההפרשים בין קרנות הפנסיה ולשלם מראש את שוויה (כמובן, בחישוב המביא לידי ביטוי את העובדה שמשולמים כספים מראש). אם בן הזוג לא יכול לעמוד בתשלומים מראש, ניתן לפתור את הבעיה בתשלום גבוה יותר לאשה בחלק מהדירה או בכל הדירה, ומנגד הותרת כל זכויות הפנסיה שנצברו בידי הבעל.
במקרים בהם לא מתאפשר לערוך איזון מראש, יש לנסח את ההתחייבות ככזאת שתחייב את קרן הפנסיה ותיתן מענה לתקנונים הדרקוניים. יש מקרים שנפתרו בדרך של חוב של העיזבון למקרה פטירה ואי תשלום הכסף על ידי הקרן, אבל פתרון זה לא תמיד ישים, שכן הוא מעלה סוגיות של ירושה ומוטבים.
- עו"ד נורית פיש מתמחה בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
