בצורת היא תופעת טבע שאנו חווים מפעם לפעם. איש לא יכול לנבא מתי תהיה שנת בצורת ובהיסטוריה שלנו כבר היו מקרים של שלוש שנות בצורת רצופות. מדובר בחלק מהמעגלים הטבעיים ולא באירוע מיוחד. תהה הסיבה אשר תהיה, כבר עכשיו ברור כי השנה אנו חווים שנת בצורת. לא מדובר בשאלה, אלא בעובדה מוגמרת. עובדה מוגמרת נוספת היא המשבר הקיים במשק המים בישראל.
הבעיה היא שלא רק שנת הבצורת אשמה בכך שיש משבר במשק המים המקומי, אלא גם אנחנו. בעיקר בגלל שאנו מחלקים את המים בצורה לא הגיונית בין המגזרים.
כ־50% מהמים השפירים, המים באיכות הטובה ביותר המצויה כאן, מים לשתייה, מוקדשים למגזר החקלאי, וזאת כאשר מגזר
זה תורם בסך הכל 2% מהתל"ג. החקלאות הישראלית נהנית לא רק מהכמות, אלא גם מהמחיר הנוח הנובע מסבסוד המים בידי המדינה. כדי להבין את עומק הסבסוד נציין רק כי המגזר החקלאי משלם מחצית המחיר למים ממה שמשלמים כיום במגזר העירוני. זאת ועוד, במגזר החקלאי, בעיקר בדרום, מקבלים היום מים מותפלים בכמויות די ניכרות שהעלות שלהם גדולה אף יותר, אבל מחירם נותר 1.4 שקל למטר מעוקב, מחצית מעלות המים המותפלים.
כל זה קורה בשעה שאנו ממשיכים לייצא תוצרת חקלאית לאירופה, במיוחד פרחים וירקות, תוצרת בתוכה טמונים לא פחות מ־300 מיליון מטר מעוקב של מים. אנחנו מייצאים לאירופה מים וירטואליים, המים הטמונים בתוך הגידולים, בתוך הפרחים, בתוך הירקות וכתוצאה מכך אנחנו מייצאים לאירופה את אותה כמות מים שהיינו צריכים לייצר בשלושה מתקני התפלת מים מדי שנה. זהו מצב לא הגיוני בעת משבר מים.
האבסורד הקיים גדול עוד יותר כשאנו קוראים שנציבות המים, הקרויה כיום רשות המים, עומדת להמליץ על הקטנת הגידול של פארקים וגינות. אני בעד חיסכון למים. אבל זה לא הגיוני שמצד אחד מייצאים פרחים עם כמויות גדולות של מים לאירופה ומצד שני מונעים מהציבור בישראל ליהנות מירק וגינון כאן בארץ. זה פשוט ביזיון לייצא פרחים להולנד ולגרמניה ולמנוע מהציבור הישראלי גנים ופרחים בארץ.
הפתרון למצב אבסורדי זה פשוט. כשיש מחסור צריך לפצות את החקלאים בכסף, ואז ניתן יהיה לקבל תוספת של 300 מיליון מטר מעוקב למים למילוי המחסור שנוצר כתוצאה מהבצורת. אם נייצא פחות מים לאירופה אפשר יהיה להשתמש בהם כמי שתייה, או לייעד אותם לתיירות או מסחר. אין כל הצדקה שיהיה מחסור מים בארץ. אם נקטין את המים לחקלאות ונפצה את החקלאים בכסף, לא יהיה מחסור במי שתייה, גם לא יהיה מחסור במזון. מכיוון שהחקלאות בארץ אינה מהווה כספק העיקרי למזון שלנו, שרובו הגדול (80%) מיובא, הרי שגם אם תהיה פחות חקלאות לא יקרה כלום.
הרבה יותר זול למדינה לפצות את החקלאים מאשר להשקיע עוד בייצור מים מותפלים. אנחנו יודעים שמים מותפלים עולים 3 שקל למטר מעוקב, פי שניים ממחיר המים המסובסדים לחקלאות. אם נפסיק לסבסד את המים לחקלאים ונקציב פחות לחקלאות, יהיו לכולנו מספיק מים גם בשנים שחונות.
- המאמר נכתב על סמך ראיון עם הלל שובל, פרופסור במכללת הדסה ירושלים, ראש החוג למדעי הסביבה
