"גם לי יש פגמים"
וונטוורת' מילר, בריטי במקור, הוא פוליטיקלי קורקטי, רהוט ומחונך היטב. בביקור השלישי שלו בארץ הוא מתראיין בנימוס לתקשורת המקומית, מדליף שהעונה הרביעית תהיה גם האחרונה ומודה שהוא עצמו לא צופה בסדרות מסוג "נמלטים"
"אני ממש מצפה לבלות כאן" הוא אומר בראיון, שבו הוא עומד בגבורה ובג'נטלמניות אין קץ. "יש לי גם פגישה פוטנציאלית עם ראש הממשלה. כמובן שיש לו דברים חשובים יותר להשתתף בהם, אז עוד נראה אם זה יתרחש. אני
שעות ארוכות הוא יושב ומנסה להדוף שאלות שנורות עליו מקטני וענקי כלי התקשורת בארץ. אבל לא אדם שמתהלך בעולם עם שם כמו וונטוורת' ארל מילר השלישי יסתכן בחוסר נימוס. הוא נולד בבריטניה, אביו עסק במחקר באוניברסיטת "אוקספורד" וכעבור שנים הלך בעקבותיו האקדמיות וחבש את ספסלי אוניברסיטת פרינסטון. החינוך הזה גורם לו להיות רהוט וקורקטי - הוא אינו מוכן להביע, למשל, תמיכה פומבית בשום מועמד לנשיאות. "יש לי דעות פוליטיות מוצקות, אבל אני לא נוהג לדבר עליהן בפומבי".
בארץ שמנו לב אליו לראשונה כשכיכב ב"דינוטופיה", סדרת דינוזאורים משוכללת אפקטים ששודרה ב"הולמרק", אבל הפריצה הגדולה שלו אירעה עם "הכתם האנושי", שם גילם את אנתוני הופקינס הצעיר בדמות שמסתירה את מוצאה האפרו אמריקני. הוא עצמו אגב, לא מסתיר את רב גוניותו הגנטית.
מצד אמא הוא רוסי, הולנדי, צרפתי, סורי ולבנוני. ומצד אביו הוא אפרו אמריקני, ג'מייקני, אנגלי, גרמני, יהודי ואם זה לא מספיק גם קצת צ'רוקי. כל המוצאים האלה יצרו עור בצבע לאטה ותוצאה מאוד נעימה לעין, בעיקר לדעת חבורה של מעריצים צעירים שישבו למרגלות מלון דן, שם הוא משתכן בביקורו בארץ, וחיכו עד בוש.
לא תהיה מעורבות רומנטית
"האנשים בישראל הם בדיוק כפי שזכרתי אותם - חמים, נדיבים. אני נהנה פה מאוד, בדיוק כמו ב-1995 אז ביקרתי כאן לראשונה". הוא אומר. מילר כבר ביקר בישראל לא פעם אלא פעמיים, הפעם השנייה היתה ב-2004 . הביקור הזה שונה משאר הביקורים מפני שהוא נושא כעת תואר של כוכב, שנלווה לו מינוי לשגריר הנודד של "נמלטים", הסדרה שהפכה את שמו שובר החניכיים לנפוץ כל כך. בסדרה הוא ארכיטקט גאון שמכניס עצמו לכלא כדי להציל את אחיו, שנכלא שם על לא עוול בכפו ומוצא עצמו מסובך עם שלל גופים.
מצפה לפגישה עם ראש הממשלה, אם הוא יתפנה (צילום: דנה קופל)
"אמרו לי לאחרונה משהו אוף דה רקורד" הוא חושף. "אמרו שהעונה הרביעית, מתוכננת להיות העונה האחרונה וזה מצויין לדעתי, כי אנחנו רוצים להיות אלה שאומרים מתי הסוף הוא הסוף".
כשהתחלת לעבוד על הסדרה, ידעת שהיא תהיה להיט?
"לא הייתי בטוח למה לצפות. בטח שלא חשבתי שהסדרה תהיה כזאת תופעה מעבר לים. יש בה נאמנות והקרבה שכולם יכולים להזדהות עמן, יחד עם אלמנטים שקשורים במערכת המשפט וקונספירציות שמערבות את הממשל האמריקני, ואלה כפתורים חמים ללחוץ עליהם גם במדינות שאינן ארה"ב, אבל קשורות אליה".
אתה מסכים לטענות שהיא הפכה ללא ריאליסטית?
"מלכתחילה היא היתה כזו, אבל יותר בסגנון קומיקסי. אנחנו קצת מותחים את הגבולות, אבל הצופים שיצאו עם מייקל אל מחוץ לחומת הכלא אחרי העונה הראשונה נשארו איתנו. בעונה הרביעית הכל מתעצם. הסיפור שעומד בבסיסה הוא האם מייקל יכול לחזור עכשיו לחיים רגילים של מהנדס אחרי שהפך בעצם למכונה חדשה, שיודעת לבצע פעולות חשוכות. בקיצור, יש לאן ללכת".
אתה יודע משהו על העונה הבאה? מייקל סקופילד יהיה מעורב רומנטית עם מישהי?
"אני מקווה שלא. אני חושב שזה יהיה סטירה בפרצוף למעריצי מייקל-שרה בכל
אתה חושב שנמלטים תעבור מתישהו למסך הגדול?
"אני לא חושב שזה מתאים. הסיפור אינטימי מדי, הדמויות מורכבות מדי והעלילות מסובכות מדי מכדי שהמסך הגדול יעשה עמן צדק במסגרת של שעתיים וחצי. אני חושב שאני עצמי צריך עונה של סדרה כדי לפצח עבור הקהל את כל השכבות שקיימות בדמות שאני מגלם".
הכבוד לגבולות
העונה השלישית של "נמלטים", שמשודרת עכשיו בארץ, סבלה כמו כל אחיותיה האמריקניות משביתת התסריטאים הגדולה. העונה עצמה התקצרה ל-13 פרקים, ותשעה פרקים נוספים יעברו את העונה הרביעית. ההשפעה המשמעותית יותר היא כלכלית: צוות ההפקה נותר מחוסר עבודה או אופציות אחרות לפרנסה, מה שנגע לליבו של מילר המודע חברתית.
"השביתה נסבה סביב נושאים רציניים אבל היא לא נגעה באנשים בשכבות הגבוהות אלא, לצערי, דווקא פגעה באנשים למטה, שאולי איבדו את ביתם בעקבותיה. אבל אני חושב שהשביתה היתה חשובה, בעיקר כדי להעביר מסר לאלה שפחות חשובים להם הישגים אומנותיים, בניגוד למי שיורק דם כדי להשיג אותם".
מקווה שסקופילד לא יהיה מעורב רומנטית עם אף אשה (צילום: יוסי צבקר)
מה אתה עושה חוץ מ"נמלטים"?
"צילום הסדרה גוזל הרבה מאוד מהזמן שלי, היא דורשת ממני בעצם לעבוד בשתי עבודות: צילום הסדרה, שכולל עבודה על הסצינות וצילומן, וקידום הסדרה, שזו עבודה בפני עצמה. אין ספק שאני נהנה מכתיבה ומשותפות בתהליך. הרי 150 איש מעורבים בדמות של מייקל סקופילד, לא רק אני. אנחנו מצלמים בדלאס ומשם מה שצילמנו נשלח לקבוצת זרים באל.איי והם עושים מזה משהו אחר. אז כל העבודה שלי עוברת דרך הרבה מסננים. אז כן, אני רוצה להיות זה שיושב בחדר העריכה ואחראי על התוצאה הסופית. זה שמחליט".
התהילה שלך נותנת לך יותר חופש או מגבילה אותך?
"תלוי. הייתי רוצה ללכת לבית מרקחת בלי שאחשוש שפפראצי יקפצו עלי מכל פינה. אני חושב שבכל מצב ראוי להגיב בסבלנות ובכבוד אבל אני מודה שלא תמיד אני מצליח לעשות את זה, גם לי יש פגמים. אבל אני בסוג עבודה כזה ועצם העובדה שיש לי מעריצים רבים גם מחוץ לארצות הברית, רק תסייע לי לקבל עבודות בסרטים אחרי שהסדרה תיגמר".
נתבקשנו שלא לתשאל אותך על חייך הפרטיים. האם זה משום שאתה ביישן או כי אתה חושב שזה לא עניינינו?
"יש לי את חיי הפרטיים, אמונותי הדתיות, דעותי הפוליטיות וחיי הרומנטיים - וכולם נפרדים מחיי העבודה שלי. לצערי, יש איזשהו שינוע של מיקוד בעסק הזה - שחקנים חשים צורך לספק חומרים אישיים כדי לקדם פרויקטים.
"לי יש פשוט כבוד לגבולות. פעמים רבות כל כך קראתי על עצמי ציטוטים לא נכונים שכביכול באו ממני, ואפילו ראיונות בדויים – נתקלתי בשלושה ראיונות מזויפים – זו תופעה שמתרחשת בעיקר מעבר לים בגלל הריחוק ממני והפופולאריות הגדולה של הסדרה. אני חש צער בשביל המעריצים שעובדים עליהם ככה".
באלו תוכניות טלוויזיה אתה צופה?
"לא סדרות כמו 'נמלטים'. אני מעדיף דרמה פרוצדורלית כמו 'חוק וסדר' שהפרקים בה מכילים סיפור עם התחלה אמצע וסוף. אבל כשחקן לא הייתי שמח לעבוד בסדרה כזאת, שכל מה שמשתנה אצלה מפרק לפרק זה זהות הדמות שמתה. אני אוהב לצפות בקומדיות, ממש עכשיו סיימתי לצפות ב'משרד' האמריקנית ואני לא יודע, נראה לי שאני מעדיף את 'המשרד' הבריטית, אם כי מאוד אהבתי את הסיפור של פאם וג'ים, היה שם משהו ממש טוב. אני גם צופה ב'איש משפחה' וב'משפחת סימפסון', גם כי אני מאוד אוהב סדרות מצוירות וגם כי אחרי עבודה על סדרה קודרת ורצינית כמו 'נמלטים' אדם צריך קצת איזון בחיים".
