שתף קטע נבחר

"הישבן והציצי רק הפריעו לי בחיים"

מרינה, הישבן הפתייני של "הישרדות", יוצאת עם בחורים עמוסים בכסף, מדברת על הרומן שלא היה ("מושיק לא היה עוזב את דולי גם בשביל אנג'לינה ג'ולי"), מספרת על ההישרדות שלה (בפיגוע בסיני ובשריפה שפרצה בביתה) וחושפת טראומות ילדות ("נראיתי כמו חנה לסלאו"). ישבנים קוראים שירה

 

אז כמה רע זה הולך להיות?", נובחת עליי מרינה עם הצעד הראשון שלי לתוך דירתה הצנועה במרכז תל אביב.

 

למה שזה יהיה רע?

 

"אני לא יודעת, ככה אני רגילה".

 

היא פונה להכין שתי צלוחיות של ופלים ועוגיות תוך כדי שהיא עונה לאיי פון (כן, איי פון! תאכלו את הלב) ומספרת לחברה אנונימית על עוד קלטת שהיא צריכה לאחל בה מזל טוב לאיזו ילדת בת מצווה. מרינה קבישר, 24, אולי המתמודדת הכי לוהטת שיש לשבט טאיינו להציע, מתרוצצת בדירתה התל אביבית יחפה, לבושה בשמלה חומה קטנה ומציעה לי להתרשם משאר החדרים. "חם לך? הכל בסדר? רוצה מזגן?", היא מנסה להתחבב עליי, ספק מתוך אכפתיות, ספק כי היא שוב מריצה בראש חישובים ואסטרטגיות. "רק זה מה שאני צריכה, שיהיה לך חם ותהיה ממורמר", היא מסננת ומתיישבת לידי על הספה הלבנה. כן, מפתיע, זו היתה אסטרטגיה.

"הוא לא כזה גדול כמו של ג'יי לו". מרינה והטוכעס (צילום: אוהד רומנו)

 

"לי ולך יש עסק לא סגור", היא פותחת בחצי חיוך ערמומי שבא לסגור חשבון, ומתכוונת לאייטם שנכתב רק לפני שבועיים במדור שלנו, "מחיר התהילה", ובו נטען שהתיק שאחזה בו היה זיוף זול, כלומר לואי ביטון. "איך העזת לרשום שהלואי ויטון שלי לא אמיתי?", היא רושפת.

 

כי הוא לא.

 

"עשית לי עוול, למרות שבראייה אובייקטיבית אני מאוד שמחה שכתבת את זה, כי אני לא רוצה לצאת פלצנית".

 

נו, אז זה מזויף...

 

"זה אמיתי, אורגינל עם קבלה", היא גוערת ומקפצת לעבר דלת הכניסה שעליה תלויים בערבוביה לא מעט תיקים. "אתה רואה את הגוצ'י הזה? גם הוא אמיתי! אני לא הולכת עם זיופים".

 

את גרה לבד בתל אביב, מחזיקה סטוק של תיקי מעצבים, איי פון חדיש וטבעת יהלום בגודל של דן מנו. מאיפה הכסף?

 

"אני הכי לא מה שאני נראית. מנסים לעשות אותי ריץ' ביץ'. אנשים חושבים שאני כיכר המדינה וזה כזה לא נכון. הטבעת של אחותי ואני עונדת אותה כדי לזכור לקחת לצורף. חברות שלי תמיד אומרות לי, 'אם רק היו יודעים עלייך את האמת'".

 

אז מה האמת?

 

"את התיק הקטן קיבלתי במתנה מהאקס, את הגוצ'י קניתי באמסטרדם באיזה שוק - הוא עלה לי ממש בזול - ואת הלואי ויטון הגדולים קניתי גם כן באיזה שוק בחו"ל; הם בני 15 שנה, כשקניתי אותם התפרקו ותפרתי אותם חזרה. אני מעדיפה ללכת עם משהו ב־10 שקלים ולא עם זיוף".

 

נו, אז את ריץ' ביץ' קצת, לא?

 

"ממש לא, אני כולי זארה. אנשים רואים אותי במעיל, שואלים אותי אם זה וינטג', אני אומרת: 'כן כן, בטח'... מה זה וינטג'... זה זארה!".

"אנשים חושבים שאני כיכר המדינה". מרינה בבית עם בריכה

 

זארה או לא, אל תפלו בעיניים הירוקות והחיוך המתוק. מרינה יודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה ומה היא רוצה להבהיר בראיון הזה. הנה דוגמה: "הישבן והציצי רק הפריעו לי בחיים", היא אומרת.

 

אז אני מניח שה־300 סי.סי בכל צד הגיעו לשם בטעות?

 

"היה לי ציצי מדהים, אבל רציתי להגדיל אותו קצת. לקחתי חופש של כמה ימים מהצבא וזהו, אחרי שלושה ימים כבר נעמדתי על הרגליים וחזרתי לבסיס".

 

מי מימן?

 

"דב קליין. כל דוגמנית שאתה רואה ועשתה אצל דב קליין לא שילמה. הוא עושה לדוגמניות חינם. הצטלמתי ליחסי ציבור".

 

תמונות איומות שמופצות היום.

 

"נכון תמונות מגעילות? בלי פוטושופ, בלי כלום, כאילו לקחו צלם מהרחוב לצלם אותי. אני גם לא דומה לעצמי. התקשרתי אליהם וביקשתי שיפסיקו להפיץ אותן, זה נורא".

 

את מצטערת על זה?

 

"אני לא מצטערת על כלום".

 

אחרי התוכנית המשכת לעבוד?

 

"בטח שאני עובדת. אני ממלצרת, אבל בקייטרינג, לא במועדונים וכאלה. תמיד עבדתי, מאז שהייתי קטנה".

 

אז אני מניח שדמי השכירות מגיעים משם.

 

"ההורים משלמים לי את השכירות. כל שנה זו מתנת יום ההולדת שלהם".

 

די!

 

"נו מה, אל תדאג להם. הם יודעים שהיום המניה שלי אולי ברצפה, אבל כשאגדל ואצליח אחזיר להם בגדול".

 

חמש דקות עם מרינה ודבר אחד ברור עד כאב: אין שום סיכוי שהיא מחשיבה את עצמה כמניה ברצפה. אם יש משהו שהיא בטוחה בו, זה במה שהיא שווה ובמה שעוד תשיג. "לבחורות יפות הכי קל למצוא גבר עם כסף שידאג להן".

 

אז זה מה שאת עושה?

 

"חס וחלילה, אני נמשכת לשכל, לגברים שיכולים ללמד אותי משהו. כל נושא שתרצה לדבר איתי עליו אני יכולה לפתח עליו שיחה, מהכלכלה בברזיל ועד מרוצי מכוניות, מה שתרצה".

 

אבל עובדתית, מספרים שאת תמיד עם אנשים עם כסף. החבר האחרון שלך נהג בפורש.

 

"זה לא משנה, אני לא צריכה את הכסף שלהם. אנשים חושבים שאני גולד דיגרית וזה הכי לא נכון. אם רק היו יודעים שההורים שלי מממנים לי את הדירה. ברוך השם, הם אומרים לי שאם אני ילדה טובה, אקבל מה שאני ארצה. בחיים לא הייתי צריכה גבר עם כסף לידי, הכל הרווחתי במו ידי".

  

מה דעתך על הדיון הציבורי שעסק בישבן שלך?

 

"לא יודעת. זה מחמיא לי, אבל אני לא חושבת ש..."

 

נו, הכי ג'יי לו.

 

"די, הוא לא כזה גדול כמו של ג'יי לו".

 

אבל יש לו חיים משלו.

 

"אז אולי אבטח אותו כמו ג'יי לו".

 

מה סקסי בעינייך?

 

"האופן שהבחורה מתנהלת ומדברת, שהיא לא צריכה להתאמץ וזה קורה. אני לא חושבת שאני יפה. אני לא אוהבת בחורות יפות, אני אוהבת בחורות שמשדרות משהו יותר מיופי. ליה - יפה. ורה - יפה, היא מאוד מיוחדת...".

 

ומי סקסית?

 

"מירי בוהדנה", היא קובעת בנחרצות ומיד עוצרת לחשוב כי משהו מטריד את מנוחתה. "אתה יודע שלא הבנתי מה מושיק רוצה ממני בכלל כשהוא שאל אותי את השאלה הזו במועצת השבט? איזה 10 דקות אני מגמגמת, מנסה להבין מה הוא רוצה ממני. כשחזרנו למחנה שאלתי את הבנות איך הוא לא מתבייש לשאול אותי שאלה כזו".

 

לא יודע, אולי הוא הרגיש... נוח מדי?

 

"מה אתה רומז?".

 

לא יודע, תגידי לי את.

 

"אוי נו, השטויות האלה של השמועות עליי ועל מושיק. זה כזה שטויות. זה לא היה מפריע לי אם לא היו ילדים מעורבים בסיפור הזה. אני יודעת שהילדים שלו היו הולכים לבית הספר והמורים היו אומרים להם שהם מצטערים בשבילם ושימסרו את תנחומיהם לאמא".

 

די! ולא היו דברים מעולם? על האי נראיתם די קרובים.

 

"הוא חבר ממש טוב שלי. אני חברה של אשתו, דולי. עכשיו חזרנו מהשבעה של אבא של נעמה. הם התקשרו אליי מהדרך וביקשו כיוון. אז עניתי: 'היי, מאהב שלי'. כאילו, זה הפך לבדיחה".

 

והשמועות על כך שהוא עזב את הבית?

 

"אנשים לא מבינים. הוא לא היה עוזב את דולי גם בשביל אנג'לינה ג'ולי".

 

סוף סוף הגענו לאי. בזמן שאצל שאר הבנות בשבט טאיינו היה אפשר להבחין פה ושם בשערה מיותרת, מרינה תמיד נראתה חלקלקה מכולן. "נעים מאוד, אמריקן לייזר, ממליצה בחום!", היא מסבירה.

 

מה, כולן עשו לייזר?

 

"לא נתנו לנו כלום - לא פינצטה, לא תחבושות, אתה לא מבין. הייתי בתת תזונה. אפילו מחזור לא קיבלתי מרוב היסטריה. את הגבות היינו מסדרות בעזרת צדפות".

 

אני מבין שעל משיכה מינית אין על מה לדבר בכלל.

 

"תראה, על האי אתה א־מיני, לא נמשך לכלום. כל היום זה רק אסטרטגיות, בריתות ומה לא. אתה לא חושב על מין".

 

בטח היו כאלה שכן. את יודעת על משיכה על האי?

 

"בטח שאני יודעת. היו בנות שבאו עם אסטרטגיה כזו של מין ומיניות, אבל זה לא עובד באמת. כולם מסריחים ומלוכלכים וזה לא מיני בכלל".

 

נועם היה די מיני.

 

"אני חושבת שהריחוק מנשים זה ההישרדות של נועם".

 

את לא מאמינה שבאמת היה לו קשה?

 

"בשביל נועם זו לא הישרדות, ככה הוא חי גם ככה".

 

אבל אין לו עם מי לדבר.

 

"הוא לא מדבר גם ככה. לקחו אותו מהחוף שבבית לחוף שבקריביים, זה אותו הדבר בשבילו. היינו אומרים לו: 'תהיה יפה ותשתוק'. כולם אומרים שהוא כאילו לא מתלכלך, שהוא מלאך, אבל אל תשכח שהוא על אי בודד עם עצמו ועם עז. ברור שהוא לא מתלכלך, אין לו עם מי".

החברים של מרינה. דן ונעמה (צילום: תמיר ווילף) 

 

נועם הוא לא היחיד שסובל מנחת זרועה של מרינה החדה. גם על עומר ("תזכיר לי מי זה?"), ליה ("אין לי מה להגיד עליה, נקסט"), נעמה ("היא הבנאדם שהכי התחברתי אליו על האי, היא הכי אמיתית") ושחר ("היא לא שה תמים") יש לפצצת האנרגיה הקטנה הזו מה להגיד.

 

מה, לא ריחמת על שחר?

 

"היו רגעים שרציתי לדפוק לה את הראש על איזה סלע. היא מעצבנת ברמות שאתה לא מבין. על האי אין לך עצבים לאף אחד, אתה רעב ועייף, כל דבר קטן מעצבן אותך.

צילום: תמיר וולף
הישרדות מושיק ליפץ (צילום: תמיר וולף)

עד שראיתי את זה בטלוויזיה, לא הבנתי כמה היא היתה אומללה, אבל עדיין אני מאמינה שזה מגמתי".

 

בשביל מרינה, ילידת בלארוס שעלתה לארץ בגיל שש עם משפחתה, "הישרדות" לא היתה הדבר הכי מפחיד ברזומה: רגע לפני שהיא מצאה את עצמה בפיגוע בסיני, מרינה ניצלת בנס גם משרפה שפרצה בביתה. "קמתי בלי אוויר. פתחתי את הדלת וראיתי אש ולהבות, לא ברור עד היום איך, אבל הצלחתי להציל את עצמי, כנראה בגלל אינסטינקטים של... חיה".

  

ועדיין, זה לא היה האירוע הכי מפחיד בחייך.

 

"כן, נסעתי פעם עם חברים לסיני וזה הלילה הכי מפחיד שהיה לי בחיים. הייתי בחנות בגדים, חיפשתי לעצמי שרוואלים ופתאום אני שומעת בום. האנשים שם אמרו לנו: 'לא, לא, התפוצץ איזה משהו' והמציאו תירוצים כדי שלא נברח. במזל למישהו שם היתה קליטה פתאום והמשפחה שלו עדכנה אותנו שהיה פיגוע בהילטון טאבה. נכנסנו ללחוץ היסטרי. חשבנו שזה רק עניין של זמן עד שיטבחו בכולנו. אני יושבת בחושה ורק מחכה, חושבת מאיפה יבואו, מההרים, מהים... חשופה לגמרי, יושבת על מקרר של משקאות ומחכה שיהרגו אותי".

 

ולמרות שלא חסרות לך חוויות לנכדים, הלכת ל"הישרדות".

 

"שתבין, יום לפני הטיסה יצאתי מהבניין, עליתי על האופניים שלי ופתאום קפץ עליי מקק. מיד התחלתי לצרוח ולבכות, הייתי עם אמא שלי בטלפון ובכיתי כמו ילדה קטנה".

 

מה?!

 

"כן. על האי נזכרתי בזה והתחלתי לצחוק, כי היו ימים שישנתי וטרנטולה הלכה לי על היד או שעכברוש עבר לי בשיער וזה לא מזיז לך שם. אני זוכרת את עצמי תמיד שורדת. לא משנה איפה היו זורקים אותי, תמיד הייתי שורדת. עד היום אנשים אומרים לי, תפסיקי, את לא ב'הישרדות', תירגעי, את לא צריכה להגן על עצמך כל היום".

 

לסיום, יש לך טיפ שבא לך לתת למתמודדי העונה הבאה?

 

"לא ללכת!".

 

  • מה מרינה לא מבינה בנינט? ומה היא עושה עם האקס של סיגל שחמון? את התשובות לשאלות הללו תוכלו למצוא בראיון המלא עם מרינה, שמתפרסם בגיליון החדש של פנאי פלוס

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רציתי  לדפוק לה את הראש על סלע
רציתי לדפוק לה את הראש על סלע
צילום: איתן אבוט
מומלצים