הקלנועית מחליפה זהות, שוב
רק לפני שבועיים הוגדרה הקלנועית כרכב מנועי, אך השבוע היא חזרה להיות "כסא גלגלים", ונוסעיה "הולכי רגל". כך לפחות יהיה את מי לתבוע במקרה של תאונה
האם הקלנועית היא רכב מנועי, או לא? מתברר שהתשובה לכך לא ממש פשוטה, ובנוסף - תלוי את מי שואלים. אפילו שופטי בית משפט השלום בתל אביב חלוקים בעמדתם לגבי סוגיה זו.
רק לפני כשבועיים פסק השופט חאג' יחיא מבית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין ארוך ומנומק, כי קלנועית היא רכב מנועי. המשמעות היא שהנוהג בה חייב שיהיה לו ביטוח חובה, שכן במקרה של תאונה, מפוצה הנפגע לפי חוק הפלת"ד. אם לנהג אין ביטוח, משלמת לנפגע קרנית, שיכולה לתבוע את הסכום ששילמה מנהג הקלנועית.
להיות רכב מנועי או לא להיות, זו השאלה (צילום: אפי שריר)
אבל פסק הדין של השופט חאג' יחיא, שעורר סערה בקרב בעלי הקלנועיות, ואף עודד את החברה לביטוח חקלאי להציע ביטוח חובה מוזל לחברי קיבוצים ומושבים, לא החזיק מעמד זמן רב. שלשום פרסמה השופטת יעל הניג, מאותו בית משפט של חאג' יחיא - השלום בתל אביב - פסיקה הפוכה לחלוטין: "אני סבורה שהקלנועית היא בגדר 'רגליים' משוכללות להולכי רגל מוגבלים. היא עונה לכל הגדרה של כסא גלגלים או עגלת נכים, ועל כן נכללת היא במצב המיעוט ומודרת מכלל רכב מנועי על-פי חוק הפיצויים...".
הפסיקה החדשה הזו מגבירה את מצב חוסר הוודאות של משתמשי הכלי הזה, ולבטח מרגיעה במקצת את יצרנית הקלנועיות - חברת אפיקים, שנלחצה מהפסיקה הקודמת.
תאונה בבאר שבע
פסק הדין של השופטת הניג ניתן בעקבות תאונה שאירעה בבאר שבע: קלנועית בה נסעו בני זוג התנגשה במכונית. שני הנוסעים הועפו מהקלנועית ונגרמו להם חבלות. בחלוף הזמן הלכה האשה לעולמה. נהג הקלנועית - ללא רישיון נהיגה, בו אין צורך כדי לנהוג בקלנועית - ועזבונה של אשתו, תבעו את הנהג הפוגע, את חברת כלל ביטוח בה היו מבוטחים הקלנועית והרכב הפוגע, את קרנית ואת אפיקים - יצרנית הקלנועית.
בבית המשפט טענו התובעים וקרנית שהקלנועית אינה רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים, ולפיכך דין הפגיעה בהם היא כפגיעה בהולכי רגל. ומכאן שעומדת להם עילת תביעה כנגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו (כלל). לעומתם טענו נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שלו שהקלנועית היא רכב מנועי, ולכן אין מדובר בפגיעה בהולכי רגל, ואין כל עילה לתבוע את הנהג וחברת הביטוח שלו. הכתובת להגשת התביעה היא כנגד חברת הביטוח כלל, כמבטחת של הקלנועית. אלא שמאחר שלנהג הקלנועית לא היה רשיון נהיגה, אין לכלל חבות ביטוחית כלפיהם.
קרנית טענה גם כי כלל, כמבטחת של הקלנועית ומי שגבתה פרמיה עבור ביטוח זה, אינה יכולה להתחמק מאחריותה. זאת, מאחר שעצם גביית פרמיית הביטוח, היא הכרה בכך שמדובר ברכב מנועי. עוד טוענת קרנית כי כלל לא טרחה לידע את בעל הקלנועית שללא רשיון נהיגה, הביטוח שלו חסר תוקף ולכן עליה לפצותו.
בפסק דינה קובעת השופטת כי למרות שהקלנועית היא רכב שנועד לשמש לתחבורה יבשתית - היא לא עונה למבחן הכשירות הנורמטיבית (טסט שנתי ורישוי) המחייבת כלי רכב הנעים על הכבישים. מכאן הסיקה השופטת כי הקלנועית עונה יותר להגדרה של כסא גלגלים או עגלת נכים, ונועדה לשמש רגליים ולהקל על תנועתם של אנשים מוגבלים. לכן דינם של נוסעי הקלנועית כדין הולכי רגל.
לפיכך נקבע בפסק הדין כי מי שאחראי לתשלום הפיצויים לנפגעים הם נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שלו. עם זאת, מציינת השופטת כי לאור המחלוקת בפסיקה וחדשנות הנושא, היא אינה מחייבת את הצדדים בהוצאות.
