בוחן פשע

אל תיבהלו מהעובדה שג'ואן האריס כתבה את הספר שהיה בסיס לצ'יק־פליק המתקתק "שוקולד". אל תיבהלו גם מהשם של הספר, "ג'נטלמנים ושחקנים": מביני עניין (לא אני) יודעים לספר שהוא מרמז להבדל המעמדי בין הג'נטלמנים שמשחקים קריקט להנאתם, לאלה שצריכים להתפרנס מזה. ואל תיבהלו אפילו מהעובדה שהעלילה מתרחשת בסנט אוזוולד, תיכון פרטי יוקרתי ובעל מוניטין רב שנים; הפרוטגוניסט (זאת מילה יפה לגיבור) שלנו מגיע דווקא מבית הספר הפושטי שבשכונה ליד.

העלילה מתניידת בין עברו של הפרוטגוניסט הנ"ל, שכילד הסתכל מהצד בקנאה על סנט אוזוולד, ובין ההווה - שבו הוא משמש שם כמרצה, אבל שונא את המורים ואת בית הספר, ויעשה הכל כדי להרוס אותו. והכל זה הכל, כולל תחמנות וגניבה ורצח. כך שברור מי פה הרע, ועדיין קשה לא לחבב את הגיבור שלנו: כמו כולנו, הוא חטף כשהיה קטן ועכשיו הוא מחטיף בחזרה.

ואזהרה לסיום: המתח עולה בהדרגה והסוף מגיע בבום. אם נבהלתם גם מזה, אולי כדאי שתשאירו אור קטן ליד דגל הגאווה שלכם.

ג'נטלמנים ושחקנים, ג'ואן האריס, הוצאת כנרת

איזה באסה לגור בבוליביה, ואיזה באסה שכמעט בלתי אפשרי לקבל ויזה לאמריקה. זה מה שעובר בראש של מריו אלוורז - לוזר שהוא הכי לוזר שאפשר, ושמעורר בנו כל כך הרבה אמפתיה שאנחנו מוכנים לסדר לו סל קליטה בשדרות. אלוורז, די בצדק, מעדיף את אמריקה למרות הכל. ובגלל זה הוא מסתבך עם פוליטיקאים, סוחרי זהב וזונות, נופל וקם ושוב נופל וקם, ותמיד נשאר עם דרינק ביד.

ויזה לאמריקה, חואן דה רקקואצ'אה, הוצאת עברית והוצאת כתר

ילדת טבע, קרל היאסן, הוצאת מעריב