רוצה להיות חבר דירקטוריון? תחשוב פעמיים

הפסיקות העקביות בשנים האחרונות הרחיבו את אחריותם של דירקטורים בחברות ציבוריות, ויצרו מצב שבו עורכי דין ממליצים ללקוחותיהם לסרב להצעות להתמנות לדירקטורים לנוכח הסיכונים הרבים בתפקיד.

"התועלת מחברות בדירקטוריון לא פרופורציונלית לסיכונים", קובע עו"ד אהרון מיכאלי, שותף במשרד זליגמן ושות'. "למי שקיבל הצעה לכהן כדירקטור אני מייעץ שחוץ מלהתלהב מההכרה במעמדו, גם ידמיין ערב שבו מחכה בפתח הבית מעטפה חומה ובה כתב תביעה נגדך כדירקטור, לפעמים בסכום של מיליונים.

"יושבים מולי דירקטורים דומעים", מספר מיכאלי, "שמתקשים להבין איך תמורת כמה מאות שקלים לישיבה הם חשפו את עצמם לתביעה שגם אם תידחה, הדבר ייקח בדרך כלל מספר שנים. הזמנה לדירקטוריון, במיוחד בשנים האחרונות, רחוקה מאוד מלהיות הזמנה ללונה פארק של בונוסים ויתרונות".

הנושא של אחריות הדירקטורים עלה לכותרות בחודש שעבר, כאשר ועדת חוק חוקה ומשפט דנה בהצעת החוק של ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) וח"כ גלעד ארדן (ליכוד), המבקשת להגדיר תנאי סף לתפקיד דירקטור בחברה ציבורית. על פי הצעת החוק, יידרש כל דירקטור להציג תואר אקדמאי רלבנטי או ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר.

אבל נקודת הציון המשמעותית ביותר בנוגע לאחריותם של דירקטורים היתה פרשת בנק צפון אמריקה: הבנק נקלע לקשיים, בין השאר בגלל פעילות בלתי חוקית של מנהליו, וב־1987 נכנס להליכי פירוק. כונס הנכסים הרשמי הגיש תביעה בשם הבנק נגד חברי הדירקטוריון בטענה כי רשלנותם אפשרה את הנזק, ובית המשפט קיבל את הטענה, וחייב אותם בכ־150 מיליון דולר. "דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד" קבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, כשדחה את ערעורם ב־2003.

התבטאויות דומות השמיע גם השופט זכריה כספי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהרשיע לפני כשנה שלושה דירקטורים בפרשת פלד-גבעוני. מי שהיטיב לנסח את תוצאת פסק הדין הזה היה משה טרי, היו"ר היוצא של הרשות לניירות ערך. "נגמרו ימי הקפה והביסקוויטים", אמר טרי נחרצות. "הרשות לא תשלים עוד עם התנהלות פאסיבית של דירקטורים או עם התבטלותם בפני הנהלות".

גם עו"ד יואב רזין, שותף במשרד נשיץ ברנדס ושות', מסכים עם הדברים: "חלק מחובתו של הדירקטור לשאול שאלות ולקבל תשובות, גם אם זה אומר להיות הטרבל־מייקר". הוא מוסיף: "נכון, לפעמים המנהל מאוד דומיננטי, אבל הוא עסוק בניהול השוטף ולא תמיד רואה את כל התמונה. במערכת יחסים טובה בין הנהלה לדירקטוריון יש היזון חוזר: קול הדירקטוריון נשמע וההמלצות מתקבלות".

"דירקטור אינו בובה"

החוק כיום אינו מציב דרישות סף לכהונה כדירקטור, אולם בפועל, קובע מיכאלי, המשימה דורשת מיומנות הן בהתוויית האסטרטגיה של החברה, והן בהפעלת מערך ביקורת אפקטיבי. התפקיד השני, הוא מחייך, הינו "נטול עניין לאדם נורמלי, וכזה שהתעקשות לקיימו, מוצדקת ככל שתהיה, עלולה להכניס אותך למשבצת הנודניק".

הוא מוסיף: "איש בעל קריירה ותיקה ומכובדת בשירות הציבורי התייעץ איתי בנוגע להצעה למינוי כדירקטור בחברה בתחום הפיננסים. כשהוא לא הצליח להסביר בשלושה משפטים מה עושה החברה, הבהרתי שסביר להניח שהוא גם לא יידע ממה להיזהר או איפה להפעיל סמכות. דירקטור כזה ימצא את עצמו משמש כחותמת גומי או מעכב את ההחלטות. לשמחתי, הוא דחה את ההצעה".

"כשמדובר באדם שעסק בניהול בנושאים שהם צדדיים לעסק המרכזי של החברה, אעוץ גם לו וגם לחברה להימנע מהמינוי", מזדהה גם עו"ד צבי אפרת, שותף בכיר במשרד גורניצקי ושות'. "דירקטור שלא מבין ברמה מספיק גבוהה בתחומים חשבונאים-כלכליים, עסקיים ומשפטיים, ולא מסוגל לשאול שאלות ולגבש מדיניות, לא יפעל לטובת החברה. הוא לא יוכל להתערות בחומר וייסחף אחרי אחרים. במקרה הטוב, זו תחושה לא נוחה לאיש שבא לעבוד, כי תרומתו שולית וטורדנית ומתמקדת בעצות לא מעשיות. במקרה הפחות טוב, דירקטור כזה יחשוף את עצמו לתביעות".