שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאות מיליוני גולשים יסבלו מצנזורה אם לא נפעל
    יש סיבה לחשש לא רק מההשלכות של הצעת החוק להגבלת גישה לאתרים למבוגרים בארץ. פרופ' מייקל גייסט סבור כי הניסיונות לצנזר את הרשת במדינות רבות עלולים לגרום לכך שמאות מיליונים יהיו נתונים לצנזורה. דעה

    כאשר האינטרנט הפך למיינסטרים באמצע שנות ה-90', ג'ון גילמור, מהאבות המייסדים של ארגון EFF למען זכויות הגולשים, טבע את המשפט "האינטרנט מפרש צנזורה כמזיקה ועוקף אותה". גילמור התייחס לארכיטקטורת האינטרנט, שתוכננה במטרה להבטיח כי מידע - בין אם מדובר בידיעה חדשותית או תמונת

    פורנו - תופץ במספר מרבי של דרכים ותהפוך את הניסיון לחסום תכנים לכמעט בלתי אפשרי.

     

    עם זאת, כמה שנים מאוחר יותר, מספר גדל והולך של מדינות נחושות לאתגר את נכונות הקביעה של גילמור. סין, הידועה מכולן, יישמה מערכת סינון תוכן מסיבית המנסה לשלוט בחשיפת הגולשים הסינים לתכנים מחוץ למדינה ואף מצווה על חברות אינטרנט בינלאומיות הפועלות בסין להקים גירסאות סיניות מצונזרות של השירותים שלהן.

     

    מערכת הצנזורה של סין היא אולי המקיפה מכולן, אך בהחלט אינה לבד. יוזמת OpenNet, מערכת מובילה למעקב אחר צנזורה באינטרנט שהוקמה על ידי האוניברסיטאות אוקספורד והארוורד, הוציאה לאור לאחרונה את הספר Access Denied, האומד את הגידול בניסיונות החסימה.

     

    הספר מציין כי מדינות מסוימות שולטות על כל שירותי האינטרנט הציבוריים, ובכך יוצרות עבורן צינור שקל ליישום בו את טכנולוגיות הסינון. מדינות כמו סוריה מנסות לפקח על הגישה לאינטרנט באמצעות חיוב בעלי אינטרנט-קפה לנהל רישום מדוקדק של שמות וכרטיסי האשראי של הלקוחות שלהם.

     

    מדינות אחרות, בהן מצרים, סעודיה ומיאנמר, ניסו לצנזר תכנים באמצעות מאסר של בלוגרים מקומיים המעזים לפרסם תכנים שאינם עומדים בקנה אחד עם דעת הממשלה.

     

    בחודשים האחרונים כמה מדינות ניסו לחסום גישה לאתרים פופולריים על סמך אחוז קטן של תכנים פוגעניים על פי הגדרתן. למשל, טורקיה ותאילנד חסמו לפרקים את הגישה ל-YouTube בגלל קטעי וידאו שפגעו במייסד טורקיה המודרנית, אתא-טורק ובמלך תאילנד, בהתאמה. איחוד האמירויות הערביות חסמה את הגישה ל-Facebook.

     

    בעקבות הגידול בניסיונות צנזורה במימון ממשלתי גבר הלחץ באיחוד האירופי ובארצות הברית להגיב. בחודש שעבר הפרלמנט האירופי אישר הצעה להתייחס לניסיונות ממשלתיים לצנזר את האינטרנט כחסם מסחר. אם תאושר ההצעה במועצת אירופה, היא תאפשר לאנשי האיחוד להעמיד בפני מדינות דרישה לבטל את הצנזורה כתנאי לחתימה על הסכמי סחר עם היבשת.

     

    ההצעה להעניש מדינות מצונזרות באמצעות המסחר צוברת תאוצה גם ארצות הברית, בה כמה חברות טכנולוגיה מובילות ספגו ביקורת בקונגרס בשל שיתוף פעולה עם מאמצי הצנזורה הסיניים. גוגל כבר החלה לפעול על פי מדיניות הקושרת בין סחר לצנזורה ואילו כריס סמית, חברת קונגרס אמריקני, הגישה את הצעת החוק Global Online Freedom Act המחייבת תאגידים לפעול על פי סטנדרטים בסיסיים המבטיחים חופש ביטוי ברשת.

     

    ההצעה של סמית הפנתה את אור הזרקורים לתפקיד החשוב שממלאות חברות הטכנולוגיה בתחום ניסיונות הצנזורה. רבות מהמדינות המצנזרות משתמשות בתוכנות סינון אמריקניות, ולכן נשמעה כבר דרישה לאסור עליהן לייצא טכנולוגיות כאלה מחוץ לגבולות ארצות הברית.

     

    חלק מההצעות סובלות מפגמים מהותיים - לא סביר להניח כי הענשת חברות טכנולוגיה תגרום להדיפת גל צנזורת הרשת. כריכת צנזורה בתוך הסכמי הסחר אינה נראית באופק והיא צפויה לעבור גלגולים רבים. למרות זאת, נראה כי במדינות רבות במערב מפנימים את העובדה כי האמירה של גילמור כבר אינה מובנת מאליה, לפחות אם לא יעשו דבר בעניין.

     

    לאחר שסין עקפה את ארצות הברית והיא כעת המדינה עם מספר משתמשי האינטרנט הגדול בעולם, המציאות הלא נעימה היא כי מאות מיליונים של גולשים עלולים לסבול מצנזורה ברמה מסוימת. עובדה מצערת זו מייעדת לממשלות ולחברות גדולות במערב תפקיד חשוב, מאחר שטיפול בבעיית הצנזורה דורש הרבה יותר מפתרון טכנולוגי. 

     

    מייקל גייסט הוא ראש מרכז לחקר האינטרנט והמסחר האלקטרוני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת אוטווה. הוא זמין בכתובת האימייל mgeist@uottawa.ca ובאתר האישי שלו .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מאות מיליוני גולשים יסבלו מצנזורה אם לא נפעל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים