בשורה לצרכנים: חוק מניעת שליחת דואר זבל בדרך לאישור

ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית למניעת שליחת דואר זבל. החוק אמור להיכנס לתוקף בתוך חצי שנה מאישורו הסופי. החוק מתייחס להודעות דואר זבל שנשלחות בדואר האלקטרוני וכן באמצעות פקסים, הודעות טקסט בטלפונים הסלולריים או באמצעות הודעות טלפוניות מוקלטות, אם לגבי שני הסעיפים האחרונים תהיה הצבעה חוזרת

בין סעיפי החוק שאושרו היום, נקבע כי בנסיבות קיצוניות, כאשר תוכח כוונה וידיעה של שולח דואר הזבל שהוא עובר על החוק, תהיה סמכות למדינה להגיש תביעה פלילית כנגד אותם מפרסמים. נטל ההוכחה לכך שהעברה לא התבצעה ביודעין יוטל על המפרסמים עצמם.

גובה הקנס למפרסמים ששלחו דואר זבל ללא קבלת הסכמה מפורשת לכך מהצרכנים (או הסכמה שניתנה במעמד רכישת מוצר או שירות מן המפרסם) יעמוד על 202 אלף שקלים. כמו כן, גובה הקנס לשולחי דואר זבל ללא מתן אפשרות לצרכנים שהסכימו לכך בעבר להודיע כי הם מסרבים להמשיך ולקבל הודעות פרסומיות, יעמוד על כ-67 אלף שקלים.

בנוסף, בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים למי שקיבלו דואר זבל, ללא צורך בהוכחת נזק, בסכום של עד 1,000 שקלים לכל הודעה.

בדיונים הקודמים אישרה ועדת הכלכלה כי החוק יחול על הודעות דואר זבל שנשלחות בדואר האלקטרוני וכן באמצעות פקסים, הודעות טקסט בטלפונים הסלולריים וכן באמצעות הודעות טלפוניות מוקלטות. שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה, יוכל להוסיף בהמשך באמצעות תקנות אמצעים נוספים ייאסר להעביר דואר זבל.

יו"ר ועדת הכלכלה, גלעד ארדן (ליכוד), קבע הצבעה חוזרת על הצעת החוק, במהלכה ייקבע בין היתר האם החוק לא יחול על דואר זבל שנשלח באמצעות הודעות טקסט בסלולר והודעות קוליות מוקלטות בטלפון, זאת לבקשת ח"כים בני אילון (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ואברהם מיכאלי (ש"ס).

המודל שנבחר ליישום החוק הוא מודל פוזיטיבי, כלומר שחברות הפרסום יוכלו לשלוח הודעות דואר זבל רק למי שנתן את הסכמתו לכך במפורש מבעוד מועד. זאת, בניגוד לעמדתם של המפרסמים שביקשו להפעיל מודל נגטיבי, לפיו דואר הזבל יפסיק להישלח רק למי שביקש להסיר את עצמו מרשימות התפוצה לאחר שכבר קיבל דואר זבל.

החוק מתיר למפרסמים לשלוח הודעות דואר זבל במידה והצרכנים נתנו את הסכמתם לכך במסגרת רכישת מוצר או שירות כלשהם, בתנאי שהפרסומות יהיו רלבנטיות לאותם מוצרים או שירותים.

"בשורה חשובה לצרכנים"

ח"כ ארדן אמר לאחר אישור הצעת החוק כי "מדובר בבשורה חשובה לצרכן הישראלי. הצעת חוק זו תמנע את המטרד הגובר אליו חשוף הציבור בקבלת הועדות פרסום אוטומטיות בלתי רצויות. אני מאמין שכלי זה ימגר את התופעה וימנע את הפגיעה בפרטיות בצרכן."

בארגון אמון הציבור בירכו על אישור הצעת החוק. לדברי הארגון, המצב הנוכחי פוגע בזכות הצרכנים שלא להיות מוטרדים בידי פרסומות שלא ביקשו לקבל.

איגוד לשכות המסחר מתנגד בתוקף להצעת החוק. בנייר העמדה שהגיש לועדת הכלכלה טען האיגוד כי משמעותו של החוק עלולה להיות מכת מוות לעסקים קטנים ובינוניים שמסוגלים לפרסם את שירותיהם רק באמצעות ערוץ פרסום זה. בנוסף, נטען באיגוד כי החוק יפגע אנושות בענף הטלמרקטינג, ויביא לפיטורי אלפי עובדים.

הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית של משרד התקשורת/ שר התקשורת, אריאל אטיאס, אמר לאחר האישור בוועדת הכלכלה כי "מדובר בכלי חזק ומשמעותי בטיפול בתופעה פסולה זו, שכמוה כהטרדה. זהו צעד נוסף בשורת הצעדים שהמשרד נוקט ומקדם לטובת ציבור הצרכנים בישראל".