שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צפוף פה - אז בונים בלי הפסקה
    אוכלוסייה מפוזרת מדי, צמודת-קרקע מדי ועם הרבה יותר מדי מכוניות פרטיות - כך יושבה הארץ בשישים שנותיה. המחיר: מצוקת דיור, פקקים ומחסור בשטחים ירוקים. תוכניות לשיפור יש, אבל אדריכלים ומומחים חוששים שהן יישארו על הנייר. "מי שחי בקופסת סרדינים צריך לתכנן אותה נכון", הם אומרים. איך עושים את זה? כתבה שלישית בסדרה
    בעיית הצפיפות משפיעה על חיי היום-יום של רוב תושבי ישראל. לאנשים ממגזרים מסוימים - בעיקר הערבי והחרדי - מדובר בבעיה קיומית, כיוון שהם מתקשים למצוא דירה בכלל. אבל גם עבור מעמד הביניים המבוסס מדובר במטרד לא קטן. הישראלי הממוצע רוצה לעבוד, לבלות ולחפש אפשרויות במרכז הארץ, אך מתקשה לעמוד במחירי הדיור המטורפים; הוא רוצה לקנות בית גדול בסביבה ירוקה, אך חושש מהיום שבו לא יישארו כאן שטחים ירוקים.

     

    אז איך מתמודדים עם הצפיפות ההולכת ומחריפה - ועדיין שומרים על איכות חיים ופינות של טבע ירוק? אם שואלים אדריכלים ומומחים לתכנון, זה לא בשמיים. אלא שבמקום לעשות זאת, הם מאשימים, ישראל מבזבזת בפראות את השטח המצומצם העומד לרשותה.

     

    "מי שחי בקופסת סרדינים צריך לתכנן אותה נכון", אומר המתכנן יואב שגיא, יו"ר עמותת 'דשא' של החברה להגנת הטבע. "יש מדינות צפופות שמצליחות לשמור על השטחים הפתוחים שלהן. אבל התכנון בישראל היה עד לאחרונה מהבזבזניים בעולם. כך למשל, בעוד שבאירופה ובארצות-הברית מעודדים אנשים לעזוב את הפרברים ולחזור לעיר - אצלנו בנו כמה שיותר יישובים קטנים. בהתחלה זה היה למען המשימה הציונית החשובה של פיזור האוכלוסייה, אחר-כך בגלל הכמיהה לסגנון האמריקני וה'גרידיות' של המינהל ואילי הנדל"ן. כיום, פשוט יותר זול לבנות בית צמוד קרקע מאשר לקנות בית במגדל רב-קומתי בעיר. זה אבסורד.  


    בנימינה - המושבה שהפכה לפנינת נדל"ן (צילום: אלעד גרשגורן)

     

    "פיזרנו בתים, כבישים ומכוניות - וחיסלנו את הטבע. כשיוצאים מהעיר במרכז הארץ, אי-אפשר למצוא נקודה המרוחקת יותר מחמישה קילומטרים משטח בנוי. נכון, יש אנשים שנוח להם לבנות במחיר סביר בית צמוד קרקע ולהיות קרובים לטבע. אבל גם הם ישלמו ביוקר על מה שהם קונים היום יחסית בזול. אם נמשיך כך, נמצא את עצמנו חיים בגוש בטון ענק, וגם פשוט לא יהיה מקום לבנות עוד בתים". נקודת האור, לפי שגיא, היא שלא הכל אבוד: "הממשלה יכולה לשנות כיוון, ולשמחתי - זאת אכן המדיניות שהיא אימצה בשנים האחרונות".

     

    משיחה עם מנהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, עולה שהמדינה מקבלת כיום חלק מהביקורת שמטיחים בה הארגונים הירוקים ומנסה לתקן את טעויות העבר. "הבעיה שלנו היא לא צפיפות האוכלוסייה לקמ"ר", הוא מסביר, "אפשר לחיות יפה גם בצפיפות גבוה. בהולנד, שהיא יותר צפופה מישראל, יש איכות חיים טובה מאוד. הבעיה היא שהאוכלוסייה בישראל דווקא מפוזרת מדי על המון, המון יישובים קטנים ומבודדים. יישובים כאלה זוללים המון שטח ותשתיות. אי-אפשר לספק אוטובוסים ליישוב של מאה איש, אז כל משפחה שם צריכה שתי מכוניות. גם הערים הגדולות שלנו מפוזרות מדי, וגם על כך אנחנו משלמים מחיר. אם לוקחים את השטח של תל-אביב, ומורידים ממנו את הפארקים והחורשות - מוצאים שגרים בה 14 אלף נפש לכל קמ"ר, לעומת 20 אלף בפריז ו-40 אלף במנהטן. מה הפלא שקשה למצוא בתל-אביב דירה?"

     

    תוכנית מהפכנית - אבל מי מיישם?

    תכנון המדינה לשנים 2020-2005 מבוסס על תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 35 של משרד הפנים. המסמך - מהמתקדמים מסוגו בעולם - הוא חלומם הרטוב של הירוקים ומהווה מהפכה: הוא ממליץ להקים כמה שפחות יישובים חדשים; לשמור על השטחים החקלאיים של המושבים והקיבוצים ולא להפוך אותם למפלצות נדל"ן; להגביל הרחבת יישובים במרכז הארץ; להרחיב יישובים קטנים בגליל ובנגב; לבצע פרויקטים של פינוי-בינוי, במסגרתם ייהרסו בתים קטנים ורעועים במרכזי הערים ובמקומם יוקמו מגדלים. התמ"א משתלבת בתוכנית של צה"ל, לפנות את בסיסיו שבערי מרכז הארץ ולהעתיקם לנגב.

     

    "מדינה כמו ישראל צריך לתכנן היטב", מסביר אסיף, "האוכלוסייה כאן גדלה מהר והמשק צומח טוב, ולמעשה, צריך להקים את המדינה מחדש מדי 20 שנה. אבל יש פתרונות ואנחנו עובדים עליהם. אני מאמין שישראל בשנת 2020 תהיה יותר מרווחת, יותר ירוקה ויותר נעימה. הערים הגדולות יהיו גבוהות יותר, ויהיו בהן יותר דירות פנויות לצעירים ויותר מקום לגינות ולפארקים. היישובים הקהילתיים בצפון ובדרום יגדלו לטובת אנשים שמחפשים איכות חיים, במקביל לשכונות חדשות ומרווחות בערי הפיתוח. גם חלום יישוב הנגב הופך לעובדה מציאותית. תראה איך מתפתחים באר-שבע והיישובים שמסביבה".  


     

    רוב האדריכלים ומתכנני הערים מסכימים שתמ"א 35 מציגה

     פתרונות לבעיות הסביבתיות שיוצרת הצפיפות. אבל האם התוכנית מיושמת במציאות? "התוכנית היפה הזאת נמצאת עדיין על הנייר", טוענת המתכננת נילי ברוך מעמותת 'במקום', "מינהל מקרקעי ישראל פשוט מצפצף עליה. המדינה עדיין מקימה יישובים חדשים. המינהל מסבסד קבלנים ותושבים שבונים נדל"ן בשטחים ירוקים במרכז הארץ. לקבלנים וליזמים קשה להתמודד עם פינוי-בינוי בתוך העיר: צריך להתמודד עם התנגדויות של תושבים ולשלם פיצויים. לבנות בשטח ירוק זה נוח וקל - מקבלים קרקע מהמינהל ובונים, בונים, בונים".

     

    יזמית הנדל"ן דליה שוסטר טוענת שהיזמים דווקא מעוניינים לבנות בעיר: "בנייה לגובה היא רווחית - אתה בונה יותר בתים למטר. הבעיה היא שיש רשויות שמעכבות קבלנים ועושות להם את המוות עם ביורוקרטיה. בערים שלקחו את עצמן בידיים והחלו לעודד יזמים, יש בנייה לגובה. אני לא מדברת רק על פרויקטים למיליונרים בתל-אביב, אלא על מגדלים של 30 קומות שבונים לאנשים ממעמד הביניים במקומות כמו אשדוד ופתח-תקוה. נכון, יש אנשים שרוצים לגור בבית עם גינה. אבל יש משפחות שמרגישות נוח ובטוח יותר בבניין. במגדלים יש חיי חברה ותחושת קירבה. ותתפלא, אנשים גם רוצים לגור בצורה שתשאיר במדינה שלנו קצת שטחים ירוקים, ויש אפילו קבלנים שאכפת להם מהנושא. אבל לצערי, יש גופים במדינה שממשיכים לעודד קבלנים לבנות על שטחים ירוקים". מישהו אמר מינהל מקרקעי ישראל?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "צפוף פה - אז בונים בלי הפסקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "מקבלים קרקע מהמינהל ובונים, בונים, בונים"
    צילום: IndexOpen
    צילום: גבי מנשה
    העתיד טמון במגדלים
    צילום: גבי מנשה
    פחות צפוף ממנהטן
    צילום: איי אף פי
    מומלצים