בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (ה') 12 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ואת סכום הפיצויים המקסימלי הקבוע בחוק - 228 אלף שקל - על בני שמואל, בן 69, שהורשע כי אנס וביצע מעשים מגונים בכפייה באחת מבנותיו, כשהיתה בת 10.
המקרים אירעו בין השנים 1986-87. פעמים רבות נהג שמואל להיכנס לחדר השינה של בתו לאחר שהורה לה לישון ללא תחתונים, ולאנוס אותה.
| נתונים קשים |
|
| הערכה: אחת משבע בנות סובלת מגילוי עריות / יעל ברנובסקי |
|
משרד הרווחה פירסם את הנתונים הכואבים מ-2007, במהלכה סיפרו 421 ילדים עד גיל 14 כי היו קורבן לעבירות מין במשפחה - עלייה של כ-17 אחוזים. עם זאת, רוב המקרים אינם מדווחים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
המתלוננת, היום בת 32, הגישה את התלונה לפני שנים ספורות בעקבות חלום שחלמה בזמן שגרה בניו יורק. אז, כאשר הייתה בת 23, נזכרה באותם מעשים של אביה שאותם הדחיקה כל השנים. עם חזרתה לישראל, הגישה את התלונה.
יש לציין שהתלונה במשטרה התייחסה גם לעבירות, שלטענת הבת ביצע בה האב מאז שהיתה בת שלוש, אולם בשל התיישנות אותן עבירות, בית המשפט לא דן בהן. בית המשפט קיבל את בקשת האב לעכב את תחילת מאסרו עד להגשת ערעור בבית המשפט העליון.
במהלך המשפט התגלו קשיים ביכולתה לזכור את המעשים, אך אלו לא מנעו מבית המשפט להרשיע את שמואל. בין היתר סיפרה הבת בעדותה: "אני זוכרת שאני כזו קטנה, והוא כזה גדול, וחשוך לי, אני לא נושמת, כבד לי, אני רוצה שיעזוב אותי כבר ויילך... היו מלא מקרים, וכולם אותו דבר, בלילה, כשכולם ישנים הוא עליי ואני מתעוררת. אני שוכבת על הגב והידיים של אבא על הגוף שלי... אני זוכרת הכל נורא מהר, הייתי בעיקר כאילו אני מרחפת, כאילו הייתי בורחת בראש לכל מיני מקומות, לא יודעת איך להסביר את זה".
הרכב השופטים - סביונה רוט-לוי, ד"ר קובי ורדי ויהודית אמסטרדם - כתבו בגזר הדין: "מעשים של גילוי עריות ראויים לגינוי מוחלט, לא רק בשל האיסור המוסרי, אלא בעיקר בשל הנזקים האינהרנטיים הגלומים בתוצאותיהם. נראה כי כבר אין צורך להכביר מילים על כך. במקרה שלפנינו ההרס הנפשי של המתלוננת הינו גדול מנשוא.
"ענישה מחמירה לנאשם שבפנינו אמנם לא תפצה את המתלוננת על הרס חייה, אבל תעביר מסר לה וליתר נפגעות העבירה בתוך המשפחה,
כי לא רק שאין היא אשמה באותם מעשים שנעשו בה, אלא שאביה שכה התעלל בה ולא היה מוכן לקחת אחריות למעשיו, ייתן את הדין, חרף גילו הגבוה כיום וחרף העובדה שהמתלוננת אזרה עוז להתלונן רק כעבור שנים רבות".
יצויין כי בצעד נדיר החליט בית המשפט להתיר את שמו של הנאשם לפירסום, למרות שמדובר בעבירות מין במשפחה וזאת בשל בקשתה של המתלוננת - המעוניינת בפירסום הפרשה, כולל שם אביה. בפנייתה לבית המשפט אמרה כי אינה זקוקה עוד להגנתו, והיא חשה צורך לשתף את הציבור בחוויותיה כילדה שאביה התעלל בה מינית, ובחוויותיה כאישה בוגרת שהתעמתה עם הזכרונות והתמודדה.
