עשור לויאגרה: 14 עובדות חדשות על הזקפן העולמי

1. היא משפרת את תפקודי הטייסים בגבהים אבל מטשטשת את ההבחנה בין כחול לירוק

אפילו טייסי צה”ל כבר לא רואים בעיניים מרוב ממצאים לחיוב ולשלילה. בדיוק לפני שלוש שנים הטיל צה”ל הגבלות על טייסים המשפרים את ביצועי המיטה שלהם באמצעות ויאגרה. חוקרים ביחידה לרפואה אווירית, שבחנו שורה של מחקרים, הסבירו כי לקיחת הוויאגרה עלולה לגרום לבלבול זמני בין הצבעים כחול לירוק, ולכן נדרשו הטייסים להימנע מעלייה על מטוס 6־8 שעות מנטילת התרופה.

אלא שמחקר שפורסם בתחילת החודש טורף את הקלפים: מתברר ששימוש בוויאגרה יעיל בהפחתת תסמינים שמהם סובלים טייסים, כמו עייפות, סחרחורת, קוצר נשימה, חרדה ופגיעה בתפקוד השוטף. תסמינים אלה עלולים להופיע כתוצאה ממחסור בחמצן בעת שהייה בגבהים, שבהם הלחץ האטמוספרי נמוך במיוחד. עכשיו שוקלים בחיל האוויר להפוך את ההמלצה על פיה, לפחות בכל הנוגע לטייסים המתקשים בגובה רב.

ויאגרה. אל תקחו אותה עם סמים (צילום: שלום בר טל)

2) שיעור המשתמשים בה מסיבות רפואיות הולך ופוחת בהתמדה

לפי נתונים רשמיים, יותר מ־30 מיליון גברים בעולם השתמשו בוויאגרה בעשר השנים האחרונות. מיליונים נוספים מצטרפים למעגל הצרכנים החוקיים מדי שנה, ומספר בלתי ידוע המוערך במיליונים רוכש את הכדור הכחול בשוק השחור של האינטרנט, בחנויות המין ואצל הדילרים למיניהם. היצרנית מכוונת את הוויאגרה בעיקר לבני 40 פלוס, אולם כבר ב־2004 דיווח מחקר כי בארבע השנים הראשונות להופעתה חלה עלייה של מאות אחוזים בקרב המשתמשים בני 18־45. שיעור המשתמשים בה מסיבות רפואיות טהורות, קבע אותו מחקר, הולך ופוחת בהתמדה.

3) השילוב שלה עם סמים נפוץ למדי ועלול להיות קטלני ללב

דוגמה מוחשית ביותר לכך ניתנה כבר ב־2001, בכנס המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, שם הוצגה בתדהמה אופנה חדשה: בליעה של ויאגרה עם אקסטזי, מה שמכונה ”סקסטזי”. שילוב זה, כך דווח, מסייע ל”דלוקים” למנוע את בעיות הזקפה השכיחות בעת השימוש באקסטזי. זה התחיל בקרב הומואים וביסקסואלים, שלפי מחקר שפורסם בסן פרנסיסקו בשנת 2002, נוטים לצרוך ויאגרה פי ארבעה יותר מאשר הטרוסקסואלים, ובשנים האחרונות התפשט השילוב בין אקסטזי לוויאגרה לכלל אוכלוסיית הבליינים הצעירים בארצות הברית ובאירופה. עם הזמן נפוצו גם שילובים בין ויאגרה לסמי רחוב אחרים, בהם קוקאין, אמפטמינים שונים וקטמין (סם הרדמה לסוסים). כל המיקסים האלה, מזהירים רופאים, עלולים להיות קטלניים, בייחוד ללב.

4) או לגרום להידבקות באיידס בגלל קיום יחסים לא מוגנים

הערבובים האלה, כולל עם אלכוהול, עלולים להגביר את החשיפה של המשתמשים ליחסי מין לא מוגנים. כך לפחות מזהירים מומחים למניעת איידס בארצות הברית, המנפנפים במחקר שנערך בתחילת המילניום בקרב 844 גברים בסן פרנסיסקו (57% מהם הטרוסקסואלים והשאר הומואים וביסקסואלים). במחקר נמצא כי אחוז גבוה יותר של משתמשי ויאגרה מקיימים יחסים עם פרטנרים רבים ובאופן לא מוגן לעומת אלה שאינם בולעים את הכדור. שיעור המסתכנים באיידס היה גבוה יותר בקרב אלה שערבבו וויאגרה עם סמים או אלכוהול.

5) בשנת 2000 קבעו חוקרים כי היא עלולה לגרום להתקף לב בקרב גברים בריאים

אבל לא מוכרחים לחכות עד לאיידס. במרץ 2000 ניתחו חוקרים בבית חולים בלוס אנג’לס 1,473 מצבי חירום בקרב משתמשי ויאגרה, מהם 564 מקרי מוות. רובם מתו בגלל אירוע קרדיו־וסקולרי, בדרך כלל כ־4־5 שעות לאחר לקיחת מינון סטנדרטי של 50 מ”ג. חלק ממקרי המוות היה קשור בשימוש בו־זמני בוויאגרה ובתרופות המכילות ניטרט (המיועדות לכאבים בחזה, אנגינה ובעיות לב) או אמיל ניטרט, הלא הוא סם הרחוב הנוזלי ”פופרס”. מדובר בשילוב המעצים את ההשפעה של כל אחד מהחומרים ועלול לגרום לירידה דרמטית בלחץ הדם. אולם שילוב קטלני זה התגלה רק ב־12% מהמקרים. ברובם המתים היו בני פחות מ־65 וללא היסטוריה של בעיות לב או גורמי סיכון אחרים, ולכן הסיקו החוקרים כי ”ישנו מספר רב של מקרי מוות ובעיות לב משמעותיות הקשור בשימוש בוויאגרה”.

6) אבל ב־2003 קבעו חוקרים אחרים שהיא מסוכנת רק לגברים עם גורמי סיכון להתקף לב

חוקרים באוניברסיטת אילינוי שבשיקגו לא השתכנעו מהמסקנות מרחיקות הלכת, והחליטו לפצח את תעלומת מקרי המוות על רקע השימוש בוויאגרה עד תומה. במחקרם, שפורסם בשנת 2003, הם הצביעו במדויק על מנגנון הפעולה המסוכן: מתברר כי הוויאגרה, שנועדה במקורה למנוע התקפי לב ושבץ, עושה במקרים מסוימים את ההפך מכך. במקום לעצור את תהליך היווצרות קרישי הדם, היא מזרזת את הידבקות טסיות הדם עד ליצירת ”פקקים” החוסמים את זרימת הדם. הדבר עלול לקרות, לדברי החוקרים, רק כשקיימים אצל החולה גורמי סיכון נוספים, כמו מחלת לב או טרשת עורקים. מכאן הסיקו החוקרים כי שימוש בוויאגרה כשלעצמו אינו מספיק כדי לגרום להתקף לב אצל גברים בריאים. לפיכך ההמלצה של ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) היא לוודא שלא קיימים גורמי סיכון להתקפי לב לפני מתן מרשם לוויאגרה.

7) הסיכון ללקות בעיוורון פתאומי בגלל השימוש בה גבוה פי 11 אצל גברים שעברו התקף לב

שנתיים אחרי ההיסטריה סביב מקרי המוות התפוצצה בארצות הברית שערוריית ויאגרה חדשה, שבסופה הורה ה־FDA ליצרנית, חברת פייזר, להוסיף תווית אזהרה כי השימוש בכדור עלול לגרום לעיוורון. גם יצרניות התרופות המתחרות, סיאליס ולויטרה, חויבו להוסיף אזהרה דומה. ראשית הפרשה בדיווחים של חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה על קבוצה של מטופלים, רובם הגדול מטופלי ויאגרה, שלקו בצורה נדירה של עיוורון: אובדן ראייה פתאומי הנובע מחסימת זרימת הדם לעצב הראייה. בהמשך דיווחה רשת החדשות סי.בי.אס על 800 דיווחים שהגיעו ל־FDA על פגיעה בראייה בעקבות שימוש בוויאגרה. ל־140 מהם נגרם עיוורון חלקי או קבוע. נכון לעכשיו נראה כי סכנת העיוורון מוחשית בעיקר בקרב אלה הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב, רמות כולסטרול גבוהות, בעיות ראייה, חולי סוכרת, מעשנים כבדים וגברים מעל גיל 50. אצל מי שעבר התקף לב הסיכון לעיוורון פתאומי כתוצאה מבליעת ויאגרה גבוה פי 11.

8) עדיין לא הוכח הקשר בין נטילתה לאובדן שמיעה זמני או קבוע

באפריל 2007 פתח ה־FDA בעוד חקירה: הפעם היו על הפרק 29 מקרים שבהם הופיע אובדן שמיעה פתאומי (לרוב באוזן אחת) בעקבות בליעת אחת התרופות המזקיפות. אובדן השמיעה היה מלווה לעתים בצלצולים באוזניים ובתחושות של ורטיגו וסחרחורת. בכשליש מהמקרים היה אובדן השמיעה זמני. אף שלא הוכח קשר ישיר בין שימוש באחת מתרופות אלה לאובדן שמיעה, פרסם המינהל אזהרת שימוש גם מפני התחרשות.

9) והיא חשודה כגורמת לפגיעה בחוש הריח

אבל בכך, כנראה, לא תמו החשדות לפגיעה בחושים שמייחסים חוקרים שונים לוויאגרה. מחקר שפורסם ב־2007 ב־Journal of Uorology מעלה את האפשרות כי הכדור עלול לפגוע גם בחוש הריח. במחקר, שערך צוות מדענים מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת דרסדן בגרמניה, בלעו 20 צעירים מתנדבים מינונים שונים של ויאגרה ונחשפו לריחות שונים. התברר כי מתנדבים שלקחו כדור במינון של 100 מ”ג חוו פגיעה ביכולת לזהות ריחות שונים ולהבחין ביניהם, וזאת בהשוואה למי שבלעו כדור של 50 מ”ג או פלצבו. החוקרים משערים כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מגודש באף שיצרה הוויאגרה. מחקרים קודמים מצאו קשר בין השימוש בכדור לירידה בזרימת האוויר באף.

10) יש מחקרים סותרים ביחס לשאלה אם היא פוגעת בפוריות

ואם לא די בכל אלה, במאי 2007 הועלתה האפשרות כי היא פוגעת בפוריות. זאת בעקבות מחקר שחשף דגימות זרע של 57 גברים לסילאדנפיל, החומר הפעיל בתרופה. נמצא כי החומר גרם להפעלה מוקדמת מדי של אנזים הדרוש לחדירת הזרע לביצית, דבר העלול לפגוע בפוריות. הממצאים האלה עומדים בסתירה לתוצאות כמה מחקרים קודמים.

11) מחקרים מציגים אותה ככדור רב שימושי כמו אספירין

מול כל הנתונים המדאיגים האלה יכולה חברת פייזר להתגאות בשורה של מחקרים המציגים את הוויאגרה ככדור רב־שימושי, ממש כמו האספירין, נגד ג’ט לג וכאבים, סיוע בזרימת הדם לאצבעות, עיכוב טרשת, התאוששות משבץ, האצת פעולת הריאות, שיפור הזיכרון והלמידה, עלייה במשקלם של פגים ואף הזקפת קומתם של הפרחים באגרטל.

12) לא לכולם היא יכולה להרים. לגברים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון היא לא תעזור

מחקר שפורסם בכתב העת BJU International מבהיר למה הוויאגרה אינה מרשם פלא לכולם. המחקר נערך בקרב 162 גברים בני 60 ומעלה שסבלו מבעיות בזקפה ותוצאותיו מפתיעות: התרופה נמצאה יעילה רק ב־47% מהמקרים. אף שהיא מגבירה את זרימת הדם לאיבר המין ובכך מסירה בעיה מרכזית לזקפה, מבהירים החוקרים כי גם רמות נמוכות של טסטוסטרון עשויות להיות גורם משמעותי בקשיי זקפה. יתרה מזאת, כשרמות הטסטוסטרון נמוכות, אפילו ויאגרה אינה מספיקה והמטופלים עשויים להזדקק להורמון חלופי.

13) על ההשפעה הפסיכולוגית מרחיקת הלכת שלה על גברים אין ויכוח

עם או בלי טסטוסטרון, לוויאגרה יש השפעה פסיכולוגית ניכרת. לפני שנתיים פרסם כתב העת לרפואה מינית מחקר, שממנו עולה כי הוויאגרה עשויה לסייע מאוד

 לאנשים עם בעיות זקפה המתקשים לשמר מערכות יחסים. שאלונים שהועברו ל־93 גברים כאלה לפני ואחרי שלושה חודשי שימוש בתרופה, מעלים כי הכדור שיפר את הדימוי העצמי שלהם והפחית את רמות החרדה והדיכאון בקרבם. מחקר זה מצטרף למחקר קודם על התרומה העקיפה של הוויאגרה לטיפול בדיכאון. מהמחקר, שפורסם בשנת 2002, התברר כי היא עשויה לסייע מאוד לגברים שהטיפול האנטי דכאוני פוגע בתפקודם המיני. פגיעה זו, שגורמת לרוב המטופלים להפסיק את הטיפול בדיכאון, עשויה לפי אותו המחקר להצטמצם משמעותית אצל יותר מחצי מהמטופלים אם יקבלו בנוסף מרשם לוויאגרה.

14) אבל על השאלה אם היא טובה או לא טובה לנשים יש חילוקי דיעות

איך משפיעה הוויאגרה על יחסים לטווח ארוך? זאת כבר שאלה אחרת לגמרי. אנני פוטס, חוקרת באוניברסיטת קנטרברי שבניו זילנד, בדקה את ההשלכות האלה באמצעות ראיונות עם נשים, ומצאה כי הוויאגרה נתנה לחיי המין של בני זוגן, בני 30־70, דחיפה גדולה מדי: רבים מהם התעקשו על מין גם כשהנשים לא היו מעוניינות, והדבר עורר, בין השאר, קונפליקטים וחששות מבגידה אפשרית של בני הזוג. ממצא זה יכול להסביר את תוצאותיו המפתיעות של מחקר עדכני אחר, הקובע כי חצי מהגברים שמקבלים מרשם עם כדור הפלא הזה לא חוזרים לרופא כדי לקבל מרשם נוסף. למה? את התשובה תמצאו אולי אצל הנשים, שרבות מהן מעולם לא התלהבו יותר מדי מביצועים עתירי חדירות.

• הכותב הוא פסיכולוג וסקסולוג