לא על העגבניות לבדן: שוק ההיכרויות הלסבי

כמו כל דבר, בהתחלה, כשאת רק יוצאת מהארון, השוק הזה מאוד מפתיע ומסקרן. אחר כך מתרגלים ומבינים שהשפע הזה, רחב ויפה ככל שיהיה, רובו ככולו אינו בהכרח מתאים לך.

אקדים ואומר, טרם החלוקה ההומוריסטית של השוק, שלכל כלל יש המון יוצאות מן הכלל, ובדרך כלל כשמן כן הן - יוצאת מן הכלל. להן יוקדשו שבחים נרחבים בסוף.

ירקות ירוקים:

קבוצה נרחבת של לסביות, מכל הצבעים והמינים, שהן טבעוניות. נא לא לבלבל עם הצמחוניות, זו קבוצה נושקת, אבל לא זהה בהכרח. אתייחס כאן בעיקר לקבוצה הפוליטית של הטבעוניות, אלה שרואות בכל שימוש בבעלי חיים למטרת מזון צורה של דיכוי. הן, למשל, ממש לא יאהבו את הביטוי "שוק הבשר הלסבי" (ועל כן לא נקרא לו ככה, מתוך כבוד לאידיאליזם), שכן הוא תומך באכילת בשר מן החי. הן יעדיפו לכנות את זה משהו מעודד לכיוון חיובי בהרבה, נניח: "שוק הטופו הלסבי". הירקות הירוקים לרוב מגיעות עם אידיאליזם מהסוג האמיתי, השקפת עולם מעניינת ושונה, אכפתיות אמיתית לזולת ולטבע ולרוב, גם ביגוד אקלקטי, גלאח מסוג כלשהו/רסטות/משהו אחר ובולט בשיער. וכמובן - מתכונים אין סוף לעוגות גזר טבעוניות ובורקסים טבעוניים. בשל מספרן הגדול יחסית בקהילה, טור זה יימנע מלתאר מוצרי בשר. 

עגבניות:

בנות שהן נורא נורא בנות. כלומר, נעות בין כאלה שנראות "נורמליות" ועד למוקצנות, אולטרא-בנות, אלה שנולדו עם נעלי עקב, איפור מדוייק, לפעמים גם ציפורניים ארוכות, שיער ארוך, עגילים, וכל המרבה הרי זה משובח. לפעמים קיימים רק חלק מהמרכיבים, אבל התוצאה היא עדייין בנות-בנות. בקהילה קוראים להן פאמיות, לסביות נשיות. זה נמצא בשפת הגוף, בהליכה, בחופש להביע רגש ולעשות (קצת, לפחות) דרמה. קלישאה ידועה אומרת שלרוב הן יוצאות רק עם עגבניות כמוהן. מאפיין חזק של הבנות האלה הוא הסחות הדעת (ואולי זה רק אני). לפעמים את מנסה לדבר על משהו שנורא חשוב לך, אבל, וואו, איזה יפה הפרסומת לפלאפון פה בצד. אני רוצה גם! אממ, איפה הייתי?

תפוזים וקלמנטינות:

קבוצה גדלה והולכת בקרב לסביות ולסביים, המכונים בקהילה בוצ'ים ובוצ'ות. יש אנשים שלהתנהג כמו מה שמצפים מהמגדר לא מתאים להם ואוהבים, צריכים או רוצים לשחק איתו. לפעמים הם מדברים בזכר, לפעמים בנקבה, לפעמים לא זה ולא זה, או גם זה וגם זה. גם כאן, ההתנהגות מגיעה, לא פעם, לא רק מנטייה מגדרית אלא גם מראיית עולם מקיפה, פמיניסטית ואקטיביסטית. חלקם לא רק יילכו להפגנות, אלא גם ייזמו אותן. המראה שלהם משתנה, אבל ברובו כולל שיער קצר, הליכה קצבית ומהירה ומבט מרוכז מאוד בעיניים. הם סקסיים להחריד ומתוקים לאללה מבפנים, למרות הקליפה הרצינית. רק מה, עליהם אסור לצחוק. ששש. אף מילה.

פלפלים וצ'ילי:

קטנות, זריזות ומצחיקות עד דמעות, באות בכל הצבעים ובכל המינים. הן יכולות להיות גם שייכות לאחת הקבוצות, אבל הן גם צ'ילי, קטן וממזרי.

קיווי, קרמבולה ושאר פירות אקזוטיים:

אותן בדרך כלל רואים בבודדת, פעם בכמה זמן במסיבה, אבל לא תתפסי אותן באופן קבוע במקומות קהילתיים בכלל. הן יגיעו למצעד, הן יחיו בזוגיות עם אשה מחוץ לארון (לרוב יציבה ויפה), הן חושבות שצריך לעשות למען הקהילה ולהיאבק על זכויות, אבל הן מעדיפות לא להתערבב חברתית. הן לרוב בשלות יותר, ויש להן עוד מיליון עיסוקים שלא קשורים להיותן לסביות. הן מגוונות מאוד במראה שלהן, וקשות לתיוק ולתיוג. הן למשל, לא יכתבו טור בערוץ יחסים של ynet הנוגע להיותן לסביות.

אני? אני עגבניה גאה. עם קצת צ'ילי. וקצת אורגנו. מחפשת אננסית או קיווית לאיזה שיחה קצרה על מוזיקה בזמן בישולים (מחזות זמר ואופרה, במקרה שלי, היא בטח תאהב אלקטרוני).