יחסי עבודה עכורים וליקויים באבטחת המידע שבמאגרי הרשות לאיסור הלבנת הון, הם הגורמים שהביאו לדליפת מידע מסווג על עסקיו של האוליגרך ליאוניד נבזלין לרשויות המודיעין ברוסיה. הפרטים הללו עולים מדו"ח של צוות בדיקה במשרד המשפטים לבחינת פרסום על דליפת המידע ב"ידיעות אחרונות". מסקנות הדו"ח פורסמו היום (א') במהלך ישיבה של ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.
נבזלין, המבוקש על-ידי הרשויות ברוסיה, ניגש למכרז לקבלת השליטה בחברת בתי הזיקוק (בז"ן).
בעקבות זאת, רשות החברות הממשלתיות ביקשה מהרשות לאיסור הלבנת הון, להעביר אליה מידע בעניינו של האוליגרך.
במקום להעביר את המידע לרשות החברות, הוא נשלח בטעות לרשות למניעת הלבנת הון ברוסיה. הרשות הרוסית היא חלק ממערך המודיעין של מוסקבה שמנסה פעם אחרי פעם, לשים את ידיו על
נבזלין.
מנכ"ל משרד המשפטים, משה שילה, שהציג בעל-פה את מסקנות הצוות שבחן את הפרשה סיפר כי דליפת המידע הייתה כתוצאה מ"טעות אנוש" ולא מעשה מכוון. עם זאת מצא צוות הבדיקה כי "היא לא נעשתה בחלל ריק, אלא היה לה רקע שאיפשר את הליכי העבודה הלא תקינים ברשות".
צוות הבדיקה מצא עוד כי הדיווח על דליפת המידע הועבר לגורמים הוגעים בדבר באיחור. עם זאת מסר שילה כי ראש הרשות, להלבנת הון עו"ד יהודה שפר לא הסתיר מידע והביע רצון להפיק לקחים מהמקרה. לדעת משרד המשפטים, המידע שדלף לא הוסיף דבר על הפרטים שכבר נמצאים בידי הרוסים. למרות זאת, ישנה משמעות לכך שהמידע הופיע במסמך רשמי של מדינת ישראל, אשר כולל הערכות מקצועיות לגבי נבזלין.
שילה הוסיף כי בעקבות הדו"ח החריף פנה המשרד לפרקליטות המדינה כדי שתחקור מי וכיצד הודלפו פרטי הפרשה ל"ידיעות אחרונות". שילה לא הודיע אם ינקטו צעדים נגד אלה שהדליפו את המידע לרוסים.
עו"ד דוד ליבאי, נציגו של נבזלין ביקש לקבל את הדו"ח, או לפחות לעיין בו במקום סגור. לוועדה נמסר כי צוות הבדיקה בראשות מנהל מערכות המידע במשרד המשפטים, רונן ברונר הגיש את מסקנותיו רק ביום חמישי. המעורבים בפרשה טרם הספיקו ללמוד את הפרטים.
הדו"ח המלא לא נמסר לחברי הוועדה בגלל החומר הסודי. יו"ר הוועדה מנחם בן ששון ביקש לקבל את החלק הגלוי של הדו"ח ואז לדון שוב במקרה.
