שתף קטע נבחר

לא רק טוסקנה: מגלים את אומבריה

נוף הררי ואגמים חבויים, עיירות מימי הביניים ומלונות בני מאות שנים. אומבריה, המחוז הנושק לטוסקנה הנודעת, הוא עולם שלם שכדאי להקדיש לו טיול משל עצמו ללא קשר לשכנה המפורסמת. איטליה, אבל אחרת

דרום מזרח אומבריה, סוף אוגוסט, היום השני לטיול. ממרומי הכפר קסטלוצ'ו (Castelluccio) נראה העמק מוקף ההרים, "פיאנו גראנדה" (Piano Grande), יבש וצהבהב. ככה זה כשנוסעים מחוץ לעונה, המציאות בשטח לא עומדת בציפיות שנבנות מהתמונות במדריכים ובספרים. ולמרות זאת המראה מרהיב. שטח מישורי עצום נפרש עד קצה האופק וכולו משבצות משבצות של שדות מעובדים.

 

"תבטיח שנחזור לכאן באביב, כשכל המישור הצהוב הזה הופך ירוק ומתכסה בפרגים, כלניות, נרקיסים ונוריות", אני אומרת לבן זוגי תוך כדי טיפוס אל נקודת התצפית על מיקומו הפנטסטי של הכפר. "טוב, אז נחזור באביב" הוא אומר. "באיזשהו אביב". בינתיים עוצרת בכפר חבורת אופנוענים לאיזה פאוזה קצרה, לפני שהם ממשיכים לדהור במורד כביש הסרגל המקומי, החוצה את המישור.


מיקום פנטסטי. קסטלוצ'ו (צילום: אריק איסקוב)

 

לא דומה לטוסקנה

גודלה של אומבריה, חבל הארץ היחיד במרכז איטליה שאין לו מוצא לים, הוא כ-8500 קמ"ר. לשם השוואה, גודלה של טוסקנה, השוכנת צפון-מערבית לאומבריה, הוא כ-23,000 קמ"ר. למרות השכיחות בה מופיע צמד המילים "אומבריה וטוסקנה" הרי שרב השוני על הדמיון בין השתיים. אומבריה הררית, מיוערת וירוקה יותר, יש הטוענים מסתורית ומיסטית יותר. גם אופי העיירות שונה בכל מחוז: אומבריה עדיין שבויה במסורות רומנסקיות וגותיות, ואילו טוסקנה נפתחה לרעיונות של תנועת הרנסנס.

 

אין ספק שהאביב, מסוף אפריל ועד סוף יוני, הוא התקופה הטובה ביותר לטייל באומבריה.  בחודשים אלה תמצאו לא רק את ההתעוררות המדהימה של הטבע , אלא גם שפע אירועים וחגיגות מסורתיות המתקיימות בעונה זו. שבוע הוא פרק זמן מצוין לטיול נינוח וממצה, אך כמובן שאפשר להקדיש לאזור זמן ממושך יותר, שיאפשר לכם לגלות את האתרים הפחות מתויירים.

 

בגלל שאומבריה אינה גדולה מומלץ להתמקם במשך השבוע במקום לינה אחד או שניים, ומהם לצאת לטיולי יום מעגליים, הלא הם טיולי "כוכב". אנחנו התחלנו את הטיול בדרום והתחלנו לטפס צפונה דרך חלקה המזרחי של אומבריה. לאחר מכן הדרמנו בחזרה דרך החלק מהערבי.

 

דרום אומבריה, טבע הררי יפהפה

שדה התעופה הבינלאומי פיומיצ'ינו (ליאונרדו דה וינצ'י) ברומא, הוא הקרוב ביותר לאומבריה. הדרך משדה התעופה ברכב שכור תארך כשעה וחצי. סעו על אוטוסטרדת A1, לכיוון העיר טרני (Terni), שבקרבתה תוכלו לעשות עצירה קלה כדי לראות את "מפלי השיש" (Cascata Delle Marmore). המפלים, הגבוהים באירופה (165 מ'), הם מפעל הידראולי אדיר ששורשיו בתקופה הרומית. מטרתו הייתה הפניית מי נהר הולינו אל נהר הנרה בכדי למנוע הצפת שטחים חקלאיים. מדי יום, בשעות קבועות, נפתח הסכר המווסת את כמות המים במפל, ויוצר מראה מרהיב. בכניסה לטרני עקבו אחרי השילוט החום המוביל למפלים, עד שתעלו על כביש 209 בכיוון העיירה ויסו (Visso), כאשר המפלים נמצאים כמה קילומטרים אחרי טרני. מכיוון שהאזור כולו הוא פארק בו אפשר לטייל תוכלו לבחור בין מספר מסלולים וגם לקחת אוטובוס לנקודת התצפית העליונה. פרטים נוספים על שעות פתיחת הסכר נמצאים כאן.

 

אחרי המפלים סעו על כביש 79 בכיוון העיר רייטי (Rieti) עד שתגיעו אל אגם פידילוקו (Lago Piediluco) הפסטורלי. אנחנו חוזרים אל כביש 209 העובר בנתיבו היפה של נהר הנרה (Nera), בעמק הוואלנרינה (Valnerina). גם בשלהי הקיץ הכל ירוק ושקט פה, בצורה שאינה מאפיינת את הערים שוקקות התיירים שבמרכז אומבריה. הנסיעה צפונה על כביש 209 מביאה אותנו אל העיירה פרצ'י (Preci), הממוקמת בקצה שמורת הטבע של הרי סיביליני (Sibillini).

 

בפאתי השמורה נמצא המלון של אורי זלצינגר, ישראלי שרכש לפני כשמונה שנים חווה מבודדת, שיפץ והפך אותה למלון בוטיק קטן ובו חמישה חדרים. "המלון שלי מתאים לאנשים המחפשים שלווה והתחברות טוטאלית לנוף ולטבע ההררי היפהפה" אומר זלצינגר, שיודע לספר לאורחיו על מקומות מיוחדים שלא מוזכרים באף מדריך וידועים רק למקומיים: אגמים חבויים בלב השמורה, כפרונים נטושים ומצודדים, מנזרים מסתוריים וכמובן המסעדות המעולות ביותר בסביבה. האימייל של אורי זלצינגר.

 

יומנו השני באומבריה ממשיך בעקבות נהר הנרה. אנחנו נוסעים על כביש 209 צפונה עד ויסו (Visso), מדרימים אל הכפר קסטלוצ'ו וה'פיאנו גראנדה' וממשיכים אל העיירה נורצ'ה (Norcia) ספוגת רעידות האדמה, אליה עולים לרגל חובבי הנקניקים ופטריות הטרטופו השחורות. נורצ'ה מוקפת חומה ובה שבעה שערים דרכם ניתן להיכנס פנימה. במרכז העיירה נמצאת כיכר סן בנדטו (San Benedetto) היפה, הקרויה על שמו של בנדטו הקדוש, אבי המסדר הבנדיקטי ומייסד הנזירות המערבית, שנולד בנורצ'ה במאה החמישית.


מעון משפחתי צנוע. וילה צוקרי (צילום: אריק איסקוב)

 

מרכז אומבריה, עיירות ציוריות ויין מפורסם

אחרי מספר ימים באיזור וואלנרינה אנחנו מתמקמים בווילה צוקרי (Villa Zuccari), הממוקמת במרכז אומבריה ליד העיירה מונטפלקו (Montefalco) את הוילה הוורודה, שהייתה במשך מאות שנים מעון המשפחה, הפך פאולו צוקרי למלון יפהפה ואלגנטי שנפתח לפני כשלוש שנים. למרגלות הווילה בריכת שחיה מוקפת גן איטלקי הדור וסביב המלון ניצב למעשה הכפר. שדות רחבים, כמה בתים, סמטה או שתיים, חווה עם תרנגולות המסתובבות בחצר וכמה נשים קשישות היושבות בפתח אחד הבתים וסופרות את המכוניות המגיעות אל הוילה.

 

אחר הצהריים הוקדש לביקור קצר בעיירה טרבי (Trevi), שסיקרנה אותנו בשל צורתה המושלמת שניבטה מחלון המכונית וסיומו של היום השמשי והמקסים היה במעיינות קליטונו (Clitunno). פארק ירוק, מוצל ומרגיע במיוחד, שנוצר סביב מעיינות המים שנובעים מנהר הקליטונו. אל הפארק מגיעים מדי יום חובבי פורלים מכל הגילאים, מצטיידים בחכה, דלי והרבה בסבלנות, ומחכים לטוב.


הסבלנות משתלמת? מעיינות קליטונו (צילום: אריק איסקוב)

 

אסיזי, הפנינה של אומבריה

אחד משיאי הטיול הוא ללא ספק הביקור באסיזי (Assisi), העיר המתויירת ביותר באומבריה ואחת מהיפות ביותר באיטליה, הממוקמת קצת מעל מרכזה של אומבריה. אסיזי עומדת בסימן פרנציסקוס מאסיזי, מייסד מסדר הפרנציסקנים. את הסיור בעיר כדאי להתחיל בשער פורטה נובה (Porta Nuova), ברחוב המוביל אל הכיכר הנמצאת בחזית כנסיית סנטה קיארה (Santa Chiara), שם תוכלו לתצפת על הנוף. קיארה הייתה ידידתו של פרנציסקוס והקימה מסדר נזירות מקביל.

 

המשיכו דרך קורסו מאציני (Corso Mazzini), ומשמאלכם, בין קירות הבתים, יופיע פתח קטן ממנו יורדות מדרגות המוליכות אל הבית בו נולד פרנציסקוס. המשיכו על קורסו מאציני לכיוון כיכר העיר פיאצה דל קומונה (Piazza del Comune), שם תוכלו להתרשם ממקדש מינרווה (Minerva) שמאחורי חזיתו הקלאסית מסתתרת כנסיה בארוקית מצועצעת. בקצה הכיכר נמצאת לשכת התיירות, שם תוכלו לקחת את מפת העיר ולקבל אינפורמציה נוספת.

 

משם לכו לכיוון בזיליקת סנט פרנצ'סקו (Basilica of San Francesco), האתר המפורסם ביותר בעיר. הכנסייה, הבנויה בעצם משתי כנסיות זו על זו, נפגעה ברעידת האדמה בשנת 1997 ושוקמה. תמצאו בה פרסקאות של ג'וטו, המתארים סצינות מחייו של פרנציסקוס. בקרו בכנסייה העליונה ולאחר מכן תוכלו לרדת במדרגות הנמצאות בקצה אל הכנסייה התחתונה.


אסיזי. אחת היפות באיטליה (צילום: אריק איסקוב)

 

אחר הצהריים אפשר לעלות אל האזור ההררי שמעל אסיזי,

מונטה סובאזיו (Monte Subazio). משם ממשיכים בדרך הררית העולה דרך חורשות אל גבעות מרעה ירוקות ויורדים עד העיירה ספלו (Spello), עיירה מימי הביניים הבנויה במורדות גבעה, ובה מרכז עתיק המשמר שרידים מהתקופה בה הייתה מושבה רומית. במרכז העיר תמצאו בית קפה נחמד (Bar Giardino Bonci) עם גן גדול המשקיף על העמק.

 

אחרי הקפה כדאי לבקר בקאפלה בלה (Cappella Bella), פנינה רנסאנסית אמיתית הנמצאת בכנסיית סנטה מריה מג'ורה (Santa Maria Maggiore).  שרידים רומיים נוספים נמצאים סביב שער הקונסול, פורטה קונסולרה (Porta Consolare), הניצב למרגלות העיר העתיקה. מדי שנה נערך בספלו פסטיבל פרחים נהדר המושך עשרות אלפי תיירים, בו יוצרים אמנים ציורי ענק שהם למעשה מרבדי פרחים, הנפרשים למשך יומיים על פני רחובות וכיכרות העיירה.

 

בפרק הבא - צפון ומערב אומבריה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעיינות קליטונו. פארק מרגיע במיוחד
צילום: אריק איסקוב
צילום: אריק איסקוב
בזיליקת סנט פרנצ'סקו. האתר המפורסם בעיר
צילום: אריק איסקוב
מומלצים