4 שנות מאסר בגין אונס לאחיה של חנית קיקוס
אבי קיקוס הורשע באונס נערה בת 16 לפני שלוש שנים. ביצוע העונש נדחה ל-1 במאי, וקיקוס - שאחותו חנית נאנסה ונרצחה לפני 15 שנה - הודיע כי יערער על הרשעתו
בית-המשפט הסכים לעכב את ביצוע העונש עד 1 במאי. קיקוס הודיע כי יערער על הרשעתו. השופטים ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב וישעיהו שנלר, שהרשיעו את קיקוס קיבלו את גרסת המתלוננת, וקבעו כי לאחר בחינת כל חומר הראיות שוכנעו מעבר לכל ספק כי קיקוס ביצע את המעשה שלא בהסכמת הנערה.
בפסק הדין נכתב כי קיקוס והנערה הכירו במרס 2005 ונפגשו כמה פעמים לאחר מכן. באחד המפגשים הגיע קיקוס לביתה של הנערה והציע לה להצטרף אליו לנסיעה במכוניתו. הנערה נענתה להצעה, והשניים נסעו לחוף הים בראשון-לציון.
בפגישה השלישית נסעו קיקוס והנערה לכיוון חוף הים, וכאשר הגיעו לצוק חשוך הוא עצר את המכונית. הנערה ביקשה שיחזיר אותה לביתה, אך הוא החל לנשק אותה למרות שביקשה שיפסיק, ואמרה לו שיש לה חבר. אז החל ללטף אותה בכל חלקי גופהּ, והיא ניסתה להדוף אותו מעליה. הוא הפשיט אותה והיא ניסתה לדחוף אותו, ואף שרטה אותו, אך לא הצליחה בכך, והוא אנס אותה.
"נסיבות חיים חריגות וקשות"
בית המשפט כתב בגזר הדין כי אין צורך להכביר מלים בנוגע לחומרת העבירה, והוסיף כי הפרשי הגילים בין השניים אינם מותירים מקום לספק בנוגע ליחסי הכוחות ביניהם. עם זאת, התחשב בית-המשפט בנסיבות חייו הקשות של קיקוס, אשר במשך השנים חש אשמה על רצח אחותו.
השופטים כתבו בגזר הדין כי הם מייחסים חשיבות רבה בנוגע לחוות הדעת באשר למסוכנותו המינית של קיקוס, שקבעה כי מדובר ברמת מסוכנות נמוכה. "אין ספק כי נסיבות חייו של הנאשם חריגות וקשות הן, וכי בהצטרפן למסוכנותו המינית הנמוכה, אינו נמנה עם הרף העליון של מדרג מעשי האונס. מאחר ולא בוצע באלימות, נוטה הכף במידה מסוימת לצד הקולא...", כתבו השופטים.
בית-המשפט קבע כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות סטייה חריגה מרמת הענישה הנהוגה בעבירות מעין אלה. קיקוס מצוי בחודשים האחרונים בשיקום ובטיפול בגמילה מסמים. הסנגורית, עו"ד מזל גבאי, ביקשה מבית-המשפט לדחות את ביצוע העונש עד לסיום תהליך הגמילה בעוד יותר משנה, אך בית-המשפט הסכים לעיכוב ביצוע העונש בחודש אחד בלבד.
חרף העובדה שבני משפחתו תמכו בו, קיקוס הגיע היום לבית-המשפט בגפו. זאת, משום שבני המשפחה החליטו שהם חשים כעס על בית-המשפט ועל הרשעת בנם.
הרצח שזיעזע את המדינה
אחותו של אבי קיקוס, חנית ז"ל, נאנסה ונרצחה ביוני 1993 כשהייתה בת 17, בעת שעשתה את דרכה מביתה שבאופקים לבאר-שבע. שמונה ימים לאחר ההיעלמות נעצר סולימאן אל-עביד, בעקבות דיווח שלפיו נראה ביום הרצח באתר הפסולת דודאים. לאחר כמה ימי חקירה, במהלכה הוכנס גם מדובב משטרתי לתא המעצר, הודה אל-עביד באונס וברצח, אך לא ידע להצביע על המקום שבו הטמין את הגופה.
משפט הרצח שהסעיר את המדינה, היה מן המורכבים שידעה מערכת המשפט בישראל. אל-עביד הורשע באונס וברצח בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ונשלח למאסר עולם.
הוא עירער לבית המשפט העליון, ובסמוך לדיון נתגלו באקראי שרידי גופתה של קיקוס בבור ניקוז בבאר-שבע. בעקבות כך הוחזר התיק לבית-המשפט המחוזי, שם הורשע אל-עביד בשנית ברוב קולות.
אל-עביד עירער שוב לעליון, שם הגיע כל אחד מהשופטים למסקנה שונה: אחד ביקש להותיר את ההרשעות ברצח ובאונס, שני ביקש להרשיעו באונס בלבד ושלישי - לזכותו מכל האישומים. לבסוף הורשע אל-עביד באונס והתיק הוחזר שוב למחוזי, ושם נגזרו עליו 12 שנות מאסר. אלא שלאחר מכן, לבקשת המדינה, התקיים דיון נוסף בעניינו בהרכב מורחב בבית-המשפט העליון, ושם פסק רוב של 6 שופטים מול 3 כי הוא רצח ואנס את קיקוס - והעונש תוקן שוב למאסר עולם.
לפנייה לכתב/ת 
