כוכבי הפוטבול: "ישראל שונה משדמיינו והאנשים מבריקים"

עונה קשה ומפרכת עוברת על שחקני ה-NFL וכשמגיע חודש פברואר, מגיע גם החופש הגדול - לו מצפים כולם. כואבים וחבולים, רוב רובם של השחקנים מעדיפים לשהות בחיק המשפחה וללקק את הפצעים. חלקם יוצא בשליחות הליגה לבסיסי הצבא האמריקני בעיראק ואפגניסטן. ואחרים כמובן מנצלים את ההפוגה כדי לנדוד אל מעבר לים. לראות עולם.

ובכן, קצת מפתיע, אבל מסתבר כי ישראל הפכה ליעד מועדף על שחקני הפוטבול האמריקנים. השנה מדובר ב'היי-סיזן' של ממש. לא פחות משישה שחקנים ביקרו בארצנו בחודשיים האחרונים. ארבעה משחקניה הוותיקים של הדנבר ברונקוס - טום ניילן, מאט לפסיס, דן ניל וג'ייסון אילם הגיעו בחודש שעבר לטיול פרטי בישראל (האחרון עזב לאטלנטה פלקונס עם שובו). בן ווטסון וריצ'רד סימור, מכוכבי הניו אינגלנד פטריוטס, נחתו בארץ הקודש בניסיון להירגע מההפסד בסופרבול.

טום בריידי ורוברט קראפט לפני שנתיים בי-ם (David Tuttle Cohen AFI)

ווטסון וסימור הגיעו לישראל בהזדמנות הבוס שלהם, רוברט קראפט. הבעלים של הפאטס הוא יהודי חם וציוני נלהב הפוקד את ישראל שנה אחר שנה ולא פעם מביא עמו שחקנים מהקבוצה. לפני שנתיים התלווה אל קראפט טום בריידי, הקווטרבק הנערץ. הפעם, היו אלה ווטסון וסימור. שניהם חזרו למולדתם מלאי התרשמויות ובראיונות לעיתונות האמריקנית עשו שירות של ממש למדינתנו ומשרד התיירות שלה.

"זו היתה חוויה יוצאת דופן" סיפר סימור, מהדפנסיב-אנד'ס הטובים בליגה מזה שנים. "אני מוקיר תודה למר קראפט ומשפחתו על ההזדמנות שהציעו לי ולאשתי. הוא הציע לי להתלוות אליו לראשונה כבר לפני ארבע שנים, אולם השנה היתה הפעם הראשונה שהזדמן לנו להענות בחיוב, בגלל שבכל שנה לפני כן אשתי היתה בהריון.

"זה פשוט היה מדהים לראות את כל הדברים שקראת עליהם, כי לפעמים אתה קורא על כך וזה נשמע כמו סיפור, אבל כשאתה רואה זאת במציאות, זה מקבל חיים אמיתיים. לפעמים, אתה יכול לקרוא תרגיל בספר התרגילים, אבל עד שאתה מבצע אותו, אינך חווה זאת". 

בן ווטסון. כוכב עולה בניו אינגלנד ונוחת בארץ הקודש (איי.פי)

ווטסון, המשחק בעמדת הטייט-אנד, חלק עם חברו את אותן התחושות. "זה היה מפתה להגיע לשם וממש לראות את המקומות הללו, עליהם אתה קורא. הכנרת, ירושלים, נצרת ועמק מגידו. לראות את כל המקומות עליהם אתה קורא בתנ"ך" אמר השחקן בן ה-27.

"לא ידעתי למה לצפות. כנוצרי, ברור ששם הכל קרה. לא ידעתי איך ארגיש במסע לירושלים, היכן שישו נצלב. ולראות את כל זה. לא באמת היתה לי התנסות חוץ גופית בירושלים, בראותי את הנקודות בהן מניחים שישו נקבר ונצלב. אבל מה שכן הרגשתי זה שעליך להתחזק באמונתך ושאין צורך להתלות בחפצים מזוייפים".

ואכן, ווטסון וסימור ניצלו את ההזדמנות הנדירה שעלתה בידיהם כדי לערוך טקס הטבלה בנהר הירדן, היכן שישו עצמו הוטבל לפני יותר מאלפיים שנה. "אני ואשתי הוטבלנו בנהר הירדן, באותו מקום בו ישו הוטבל" סיפר סימור. "זה היתה חוויה מדהימה ביותר. כל המקומות, כל האתרים, ההיסטוריה וכל התרבויות והדתות השונות. אבל הם עדיין מצליחים לחיות אחד עם השני. זה עדיין שונה ממה שיש לנו בארצות הברית. זה גורם לך להעריך את מה שיש לנו כאן".

קראפט עם ביבי נתניהו וכדור הפוטבול. חברים קרובים (דן בלילטי)

ו-ווטסון...לא פחות מהחוויה הדתית, הוא מרגיש בר מזל על המפגש עם אנשים מתרבויות אחרות וביניהם אף אהוד אולמרט, שהגיע כחלק מהמפגש עם קראפט ידידו של ביבי נתניהו דווקא. "זו ממש ברכה. לעולם לא הייתי מגיע, או שהייתי מת מפחד לצאת למקומות האלה. אבל בגלל הפוטבול, עלתה בידי ההזדמנות לצאת ולראות את העולם. אני אוהב לטייל ולפגוש אנשים. פגשתי את ראש ממשלת ישראל. למי יוצא לעשות את זה? מה שחשוב עכשיו זה לקחת את הזמן ולהודות על ההזדמנות".

שני השחקנים נהנו ביותר, זה ברור. אבל דבר אחד העיב מעט - הפיגוע במרכז הרב בירושלים. סימור, ווטסון, קראפט ובני משפחותיהם שהו בסמוך למקום הפיגוע בבירה. הדיווחים על ההרוגים לא תרמו למצב הרוח, אולם השחקנים מבקשים להבהיר כי הדברים אינם כפי שהם נראים.

"היינו די קרובים לפיגוע, רק כמה קילומטרים משם" סיפר ווטסון המחלים מפציעה בקרסול. "היינו בעיצומה של ארוחת ערב. הקשבנו לכמה דוברים, כשפתאום מישהו הפריע כדי לאפשר לנו להתקשר הביתה ולספר לכולנו שאנחנו בסדר. זה מדהים כמה מהר החדשות מתעדכנות בנוגע לדברים האלו. זה מגיע לכל העולם. ואנחנו יושבים שם בירושלים וצופים ב-CNN.

לא להאמין למה שרואים בטלוויזיה. הפיגוע במרכז הרב (גיל יוחנן)

"אבל במקום בו שהינו, דברים נראו כמו עסקים כרגיל...וזה העניין. שהתקשורת מראה לך כל כך הרבה ומציגה לך מה קורה במקומות אחרים בעולם. אבל לפעמים אתה עלול לחשוב שמה שהעיניים היחידות שלנו בישראל זה מה שאנחנו רואים בטלוויזיה. אני מתכוון לזה שכשסיפרתי לחבריי שאני נוסע לישראל, הם שאלו אותי: 'אתה מטורף?'. נכון, זהו איזור בלתי יציב, אבל לא כל המדינה כזאת".

"היתה לנו אבטחה, היינו בסביבה בטוחה" הבהיר סימור. "אלו הדברים שקורים שם, וזאת אחת הסיבות מדוע אתה תמיד מפקפק. אתה אף פעם לא יודע אם יש שם שלום כרגע או לא? ממש כמו בכל מקום, תמיד יש סיכון של התקפות טרור, אבל היינו בטוחים ועלה באפשרותנו להמשיך בטיול".

סימור חוגג עם הבן הצעיר וגביע וינס לומברדי. הרגיש בטוח (איי.פי)

ווטסון שכבר ביקר בשנה שעברה את חיילי צבא ארה"ב בעיראק אשתקד, נראה יותר בטוח בהתאקלמותו במזרח התיכון. "איני יודע אם זה בגלל הנסיעה שלי בשנה שעברה לעיראק, אבל זה קצת שינה את תפיסתי. זה בהחלט שינה את תפיסתי בנוגע לדרך בה אנשים יכולים להתמודד עם נושאים של חיים ומוות ולהמשיך הלאה, כך שדי ציפיתי לזה. כל מדינה יודעת איך לחיות בסביבתה".

בכלל נראה כי הטייט-אנד התרשם מאוד מהישראלים, הזוכים ממנו לתשבוחות לא רגילות. "בשביל זר שנוסע לישראל, יתכן שאתה מגיע עם דעות מוקדמות לגבי איך שזה יהיה שם. כנראה שתהיה מפוחד עד מוות לרדת מהמטוס. ואז אתה יורד ממנו ומבין שלא מסתובבים שם אנשים שרק יורים לכל עבר. זוהי מדינה נמרצת, עם המון אנשים מבריקים, מוחות מבריקים ביותר. הם עושים המון מבחינה עסקית. יש להם משפחות כמו לנו. הם רוצים לחיות את חייהם".  

בן ווטסון ברגע אינטימי עם הקהל באיצטדיון ג'ילט בפוקסבורו (איי.פי)

חלק מההתרשמות החיובית של ווטסון נובעת גם מניצני קהילת הפוטבול בישראל. אולי לא ידעתם, אבל בארצנו יש ליגת פוטבול ההולכת ומתפתחת בחסות משפחת קראפט, שאף בנתה מגרש דשא תקני בגן סאקר בירושלים. שני השחקנים התלוו לבוס במשחק בין ירושלים לתל אביב, בו ניצחו המארחים.

"חלק מהסיבה שבגללה הגענו, היתה להתרשם מאיצטדיון קראפט" אמר ווטסון. "היה שם משטח דשא נחמד עם לוגו של הפטריוטס. הם ממש מכבדים אותו (קראפט) שם והוא עשה המון למען הקהילה. זה נחמד לראות את הפופולאריות של המשחק עולה. הייתי בסין בשנה שעברה וראיתי משחקי פלאג-פוטבול...בהחלט יש עניין מסביב לעולם. הכדורגל הוא עדיין מלך, אבל לפוטבול שלנו יש נישה נחמדה".

איצטדיון קראפט בירושלים. מדים, פדים לכתפיים וציציות (אמיר בוגן)

וממשחק חובבים בין ירושלים לת"א לזה הגדול בפברואר האחרון, בו נחלו הפטריוטס הפסד דרמטי לניו יורק ג'איינטס - ההפסד היחיד שלהם העונה. "ברור שזה היה מאכזב לנצח בכל כך הרבה משחקים ולגמור את העונה בדרך רעה" הודה סימור. "אבל שנה שעברה היא שנה שעברה ואנחנו לא מתכוונים לבכות על מה שקרה. אנחנו נותנים לג'איינטס המון קרדיט. הם נתנו את התחת שלהם וזה הגיע להם".

"חשבתי על כך בזמן שהותי בישראל" אמר ווטסון, "כשהיינו בדובאי לא חשבתי בכלל על פוטבול. לא חשבתי על המשחק שהפסדנו. יש לנו אוהדים בכל העולם. אנשים שרוצים לדבר על פוטבול, כך שזה היה טוב להתנתק ולהתרחק כדי להיכנס לפוקוס.

"בין אם ניצחנו או הפסדנו, זוהי עונה חדשה. המאמן ביל בליצ'ק יהיה הראשון לומר: 'זוהי עונה חדשה, העונה שעברה לא משנה בזמן זה'. זה הכל נוגע להמשך. כך שהטיול עזר. אני חושב שזה ממש חשוב, לא משנה מה העבודה שלך, לקחת קצת זמן ולהתחדש". מי יודע? אולי בשנה הבאה, יביא עמו קראפט נציגים אחרים של "הקבוצה של המדינה (מדינת ישראל)", הפעם כמנצחים ואיתם גם גביע וינס לומברדי.