משפחת סלוס עברה מארץ ישראל לאיטליה אי שם במאה ה-13, כך נודע מסיפורים וממחקר שנערך בנושא. שם עסקו רבים מבניה ברפואה, וזו גם הסיבה שבגללה זכו לקבל את השם "סלוס" - שפירושו בלטינית בריאות.
במאה ה-17 עבר אחד מבני המשפחה לצ'כיה והיה רופא באיזור הכפרי. בשנת 1912 נמנו 28 משפחות סלוס בצ'כיה. אחד מהם, רפאל ארנסט סלוס נולד בשנת 1897 בעיר סטטניצה, בהומיה (לימים צ'כוסלובקיה), ואת נעוריו עשה בכפר בנזן עם אביו הרופא ועם אחיו פריץ, שהיה רופא מפורסם אף הוא, ושנספה בשואה.
רפאל למד בפראג ובגמר לימודיו פרצה מלחמת העולם הראשונה. הוא גויס לצבא הקיסר, הגיע לדרגת סרן ושירת בחזית איטליה. בסיום המלחמה הצטרף כמדריך בתנועה הציונית "תכלת-לבן" בגרמניה והדריך גם את מייסדי קיבוץ הזורע טרם עלייתם לארץ.
בשנת 1921 עלה רפאל סלוס לארץ ישראל, והדבר הראשון שעשה היה לתור אותה ברגליו. הוא היה מצוייד
| עוד על המשפחה |
|
| על ד"ר יוסף סלוס, אביו של רפאל |
|
בתחילת המאה פתח ד"ר יוסף סלוס את מרפאתו בבנסון (בוהמיה) וזכה להערצה. באחד הימים נסע בכרכרתו ופגש איכר משוקאו שהחזיק את לחיו. עצר הד"ר את כרכרתו ווהאיכר סיפר כי הוא סובל מכאבי שיניים. "רציתי לעקור את השן בבנסון אבל שלושת הרופאים אינם וליהודי החזיר ד"ר סלוס לא רציתי ללכת". "יש לך מזל", אמר ד"ר סלוס, "גם אני רופא ואם תרצה אוכל לעזור לך". התיישב האיכר בכרכרה, נתן לרופא הזר לטפל בשיניו ובגמר הטיפול שאל כמה עליו לשלם. "לך כבר", אמר ד"ר סלוס. "סלוס, יהודי חזיר לא מבקש דבר". מבויש חזר האיכר לביתו. הסיפור סופר בכל האזור וההתנגדות כלפי ד"ר סלוס נעלמה. ד"ר סלוס פעל רבות, הכשיר חובשים ללא תמורה חובשים, הקים קרן לתושבים נזקקים ואף זכה לאזרחות כבוד של העיר בנסון. בתקופת הנאצים ניצל הודות לעזרתם של תושבי המקום. בנו רפאל הצליח להביאו לחפציבה לאחר המלחמה. |
|
|
|
|
במצלמה והנציח את טיוליו. בשנת 1922 הצטרף רפאל למייסדי קיבוץ חפציבה בעמק. במלחמת העצמאות עסק בהובלת הספקה על פרדות למשלטים שעל הגלבוע.
כל השנים עסק סלוס במחקר ארכיאולוגי של הארץ. הוא המשיך לטייל בה ובשנות החמישים קיבל על עצמו את האחריות לבית הכנסת העתיק בבית אלפא, שם הדריך מבקרים רבים מהארץ ומחו"ל.
רפאל סלוס נפטר בינואר 1982 והוא בן 84, והותיר אחריו את בניו גיורא וגדי, הנכדים והנינים בחפציבה.
בסדרה בת שלושה פרקים נביא מבחר צילומים שהעביר אלי בנו של רפאל, גיורא, המספרים על ההתרחשויות בארץ ישראל. פרק ראשון: בעמק.
1. אבא רפאל ארנסט סלוס, עם בנו גיורא, חפציבה 1942
2. אמא מרים סלוס, ליד רכב אורחים בחפציבה
3. בשנות העשרים למרגלות הגלבוע היו בעיקר ביצות וקדחת. חלוצי חפציבה ובית אלפא ביצעו את עבודת יבוש הביצות
4. קידוח באר א' של חפציבה למרגלות הגלבוע, שהתבצע בעבודת ידיים בסיוע מנוף עץ
5. בית הילדים הראשון בחפציבה שהוקם בשנת 1928
6. חדר האוכל של קיבוץ בית אלפא
7. טחנת קמח שהיתה על נחל הסחנה
8. טיול ילדים לטחנת הקמח
9. יוצאים למצעד אחד במאי בקיבוץ עין חרוד (לפי הכובעים הלבנים)
10. ילדי חפציבה רוחצים באחד מהמעיינות למרגלות הגלבוע הנקרא "הסחנה הקטנה"
11. מראה בראשית של הסחנה (היום: "גן לאומי, גן השלושה")
12. רחצה טבעית בסחנה
13. טיול בשדות העמק
פרויקט מיוחד: היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - לחצו כאן
