התרחיש הבא איננו דמיוני כלל: ישראל נעתרת לדרישת החמאס לשחרר 350 מבכירי המחבלים הפלסטינים בכל הזמנים, בתמורה לשחרורו של החייל גלעד שליט. המשוחררים, על פי "תקן הדם הישראלי", יהיו מחבלים שמרוב דם לא יהיה ניתן להבחין בידיהם. שחרורם מהכלא עשוי להתפרש ברחבי השטחים כנס אלוהי, כפלא המתרחש אחת לכמה דורות וחאלד משעל יהפוך לעוד אגדה בחייו. כי בשטחים כמו בשטחים, מי שמצליח לשחרר כלואים, ואין זה חשוב כיצד הוא עושה זאת, מעוטר מיד בכתר השלטון וזוכה בתהילה הציבורית.
את זאת יודע גם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הוא בן ברית בלתי צפוי בימים אלו של ישראל לאי מימושה של "עיסקת שליט". גם הוא יודע שאם תתממש העיסקה, לא קשה יהיה לחזות אז את אופי והיקף החגיגות שתקיים תנועת החמאס לציון הישגה הענק. וכאשר החגיגות יהיו בשיאן הן יסחפו את ההמון הפלסטיני גם לעבר כמה ממעוזי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית.
קודנדוליזה רייס וציפי לבני לא תאהבנה לשמוע את הקריאות "מוות לאבו מאזן" ו"כולנו חמאס" שישמיעו המפגינים, לרבות המצטרפים החדשים, כשיצעדו לעבר המוקטעה ברמאללה. כן, הימים שיבואו בעקבות "השחרור הגדול", כך מכנים זאת, עלולים להשפיע קשות על עתיד האזור כולו. מפת הדרכים עלולה להפוך למפת הדמים. לא לחינם דורשים ראשי הפתח בגדה מאבו מאזן תגבור כוחות. ארה"ב וישראל כבר הבטיחו למי שמזוהה בשטחים כמשת"פ ישראלי-אמריקני נשק ותחמושת, שריוניות,
ומאות חיילים מאומנים כדי
למנוע את הפיכתו ל"מנהיג גולה" דה פקטו.
את התרחיש הזה מתכננים ראשי החמאס זמן רב. מנהיגיהם חאלד משעל וסגנו מוסא אבו מרזוק הפכו לחוצים יותר ויותר משום שהעמידה האיתנה של ישראל והתעקשותה שלא להוציא לחופשי מאות מפלצות אדם, גם במחיר אי שחרורו הכואב של שליט, שיבשה את האסטרטגיה שלהם. הם כנראה קראו יותר מדי את "נאום קורי העכביש" של נסראללה והושפעו ממנו. באי היענותה ל"שחרור הגדול" מעכבת ישראל עיכוב ניכר את מהלכיה המתוכננים של החמאס לקראת ההשתלטות הצפויה על הגדה המערבית.
התנועה לחוצה משום שהיא איננה מצליחה לממש את הבטחותיה לתושבי השטחים לשפר את איכות חייהם. היא נכשלה בהסרת המצור הבינלאומי, היא קורסת מול המצרים בפרשת המעברים, היא נכנעת להם בסוגיית גידור ציר פילדפי.
לפיכך, את האמירה של מוסא אבו מרזוק "עוד נתמקח על עצמותיו של שליט"
יש לראות כשיא חדש של לחץ בו נתונה תנועת החמאס בשטחים. אמירה זו היא המשך לאמירות קודמות של ראשי התנועה כמו "התיק של שליט סגור" שמשמעותו: בגלל סירוב ישראל, שליט עוד עלול להיות מחוסל. זהו עוד איום המופנה אל הציבור הישראלי חשוף העצבים מעל לראשי מנהיגיו. את "חזון העצמות" של אבו מרזוק יש לראות כביטוי של תסכול קשה ומתמשך בחמאס על שישראל איננה נענית לדרישותיה ואיננה נכנעת לחוקי הג'ונגל ולדפוסי הלחימה הפיראטיים שלה.
אל דאגה, לא כל כך מהר תוותר חמאס על שליט. הוא הנכס האחרון שבידי ראשיה, והם יודעים זאת היטב. שליט הוא פוליסת הביטוח שלהם מפני חיסולם על ידי צה"ל, והוא גם שטר הערבות מפני פלישה לרצועה ותקיפה מסיבית של תשתיות התנועה. דברי אבו מרזוק הם ביטוי להלך רוח תבוסתני של תנועה שתחמושתה האידיאולוגית הולכת ואוזלת.
אל"מ (מיל) משה אלעד שירת בתפקידים בכירים בשטחים וכיום חוקר במוסד שמואל נאמן בטכניון ומרצה במכללה האקדמית הגליל המערבי
