"פיק אפ" באינטרנט: כל חוקי המשיכה

אני לא הולך לחדש שום דבר לאף אחד עם עוד טור שיספר לכם שכן, יש חיה שנקראת אינטרנט ושאפשר לפגוש בו אנשים עם האוריינטציה המינית הרצוייה לנו. מה שאני כן הולך לעשות זה לתת לכם את הזווית שלי לכל העניין -  זווית ה"פיקאפיסט".

רוברט קיוסאקי התייחס פעם לשלושת חלקי עולם ההשקעות הפופולרי, נדל"ן, נייר וביזנס - באומרו שהוא לא "איש נדל"ן" או "איש עסקים", אלא פשוט משקיע. בלי להפוך את המאמר שלי לסדנת השקעות שתעשיר בעוד כמה פרוטות את דוד רוברט, יצויין שהוא הוא לא כלא את עצמו במגבלת ה"דרך הנכונה" האחת והיחידה, אלא פתח את עצמו לתפיסה רחבה יותר שאומרת "כל מה שעובד". יש דברים בגו.

אתם יכולים להוציא גרזנים, כי הנה זה בא: אין פסול בפאבים, במועדונים-רועשים-עד-אי-יכולת-לדבר, באתרי היכרויות ממוסדים או ממשפחת ה"סליז" וגם לא בחוג לבלט, כל עוד מצליחים לגרום לזה לעבוד. אם מישהו יגיד לכם שבמדיום זה או אחר המצב רע וזה סתם למפסידנים מסוג זה או אחר, שאין חברה מעניינים ו/או שנראים טוב, כל מה שהבן-אדם אומר לכם, בין השורות, זה שהוא עצמו לא יודע איך לתרגם את המדיום הזה למין זמין. עדיף, לשאול מישהו שכן.

בעוד ש"מה שעובד" בפגישות שנולדו אונליין שונה קצת מפגישה קרה בבר, הכל כפוף לאותה נוסחה בדיוק. הניסוח המוצלח ביותר לטעמי שייך למיסטרי, אבל כולם, ובכלל זה קודמיו, אומרים את זה כך או אחרת. קודם כל, צור משיכה. אחר-כך, תבנה "ביחד", ורק אחר כך סקס. תתחיל מהאמצע – תגמור בתור החברה הכי טובה שלה. דלג על האמצע - תגמור בסטוץ.

בואו נפריך מיתוס קטן. אם אתה מפחד מגישה, זה הולך למסמר לך את הסטטיסטיקה חזק גם באינטרנט. בואו נפריך עוד מיתוס קטן. באינטרנט לא קל יותר. למי שעדיין סובל מקושי לקום ולגשת לבחורה בבר, האינטרנט חוסך את העימות הישיר עם הבעיה. סבבה. אבל אם קשה ליצור משיכה  אצל מישהי בבר, אז ליצור אותה אצל מישהי שכבר קישקשת איתה באינטרנט ויצרת "ביחד" זה קשה שבעתיים.

למעשה זה מתכון כמעט בטוח לתסריט ה"תתחיל באמצע", ולמעט במקרים בהם באמת יתמזל מזלך, זה יגמר רוב הזמן רע. בשביל הצלחה ברת-שיחזור בפגישות מקוונות חייבים, כנגד כל המגבלות, להקפיד להצית את המשיכה.

אישית, אני לא חושב שאינטרנט הוא תחליף ל"פיק-אפ" קר - הוא לא מאפשר את כמות ואיכות האימון שערב בבר יעניק, נותן אפס ניסיון באינטראקציה מול קבוצה, והרבה מהאימון הזה הוא לטעמי חיוני להתגברות על הבעייתיות ביצירת משיכה מזורזת.

מלבד להמלצה הבדוקה למרוח קרם הגנה שתועלתו לבריאות בדוקה ומוכחת, יתר עצותיי אינן אלא לקט לא מחייב של מה שמצאתי שעובד לי. תהנו.

פרופיל

כתוב את הפרופיל שלך קצת כמו שאתה כותב קורות חיים. תן למי שקורא אותו להבין את מה שמוכר אותך טוב. תעיף לקיבינימאט את הרע - זו סתם דעה של מישהו. צור רושם של סחורה איכותית. אל תתנשא ואל תספר כמה אתה אוהב, מעדיף או מחפש אנשים טובים יותר מאנשים אחרים. אל תשתמש במילים שעצם איזכורן קורץ לתפיסת עולם מתנשאת ("אינטלקטואלי" לדוגמה), זו חולשה.

תמעיט בפרטים טכניים על עצמך. מטרת הפרופיל היא להכניס רגל בדלת, להביא לדיאלוג, לא למיטה. שמור תחמושת לאחר-כך, וכן, טריוויה על עצמך זו תחמושת. משהו בלשון "מסודר מקצועית" משדר עליך הרבה יותר מהגדרת התפקיד שלך, מגניב ככל שיהיה, או שם המעסיק. אתה עוד תצטרך את הפרטים הטכניים האלה אחר כך.

אל תכתוב עם שגיאות כתיב. אנשים נוטים לשייך שגיאות כתיב לאינטליגנציה נמוכה. יש לך את כל הזמן לגהץ את זה שיראה טוב. כמו בקורות חיים - אל תחפף, חיפוף שווה זלזול.

אל תתבייש בשום דבר ואל תשקר. המטרה היא לסנן את אלה שלא הולך לצאת איתם כלום, לפני שהשקעת דם ויזע ואת עצמך רגשית. עדיף ליפול בבור שאתה מנסה לשקר מסביבו בהתחלה, לפני שהשקעת, מאשר מאוחר יותר כשזה יתגלה.

מצא מספר פרופילים כמו שלך (המהדרין יפתחו "פרופיל גישוש" – פרופיל דמה של בן/בת המין השני ויראו מי פונה אליהם וכיצד). תדפיס אותם. שלוף טוש. תוודא שאתה סגור על מהו פריים חזק, תעבור על מה שהדפסת ותקיף בעיגול איפה הכותב הקרין פריים חלש וירה לעצמו ברגל. עשה זאת גם עם הפרופיל שלך. תוציא כל דבר, לא משנה כמה בא לך לומר אותו, שמקרין פריים חלש.

תמונה

איכות, לא כמות. עדיף אחת טובה מעשר בינוניות. אל תסמוך על היכולת שלך, של אמא או של מכריך לדרג תמונות של עצמך. זרוק את התמונות שלך באתר דירוג תמונות ותראה מה העולם אומר. תקשיב לעולם, הוא פחות משוחד ממך, וכמו האנשים הזרים אליהם אתה הולך לפנות, הוא עוד לא התרגל להעלים עין מהפינות הפחות חטובות שלך.

אנשים שמסתכלים על תמונה נחלקים, בגדול, לשניים. אלה שמדרגים אותך לפי מראה, ואלה שמדרגים את כלל התמונה לפי איך שהיא גורמת להם להרגיש. תמונה אחת שלי - לא מוצלחת במיוחד - מאחורי הגה של יאכטה, קיבלה ציונים עם התפלגות קיצונית ומוזרה: קבוצה ב' זרקה תשיעיות ועשיריות, וקבוצה א' זרקה שתיים-שלוש. לא בדיוק העקומה שתקבלו עם קיר לבן מאחוריכם.

אם אין תמונה ממש מחמיאה אפשר גם לשים אחת (אחת!) ניטרלית וכך להזיז את הפוקוס מהמראה הפיזי לפרופיל הכתוב.

פתיחות

אל תהיה בררן. אם תתחיל לסנן לפי גובה, צבע עיניים, גלגל המזלות ומידת הנעליים, פשוט תסנן החוצה הרבה מדי אנשים, וכמעט בוודאות כמה שדווקא היו עובדים לך. סנן אחרי הדייט הראשון. כדאי שתפתח כמה שיותר. יותר פתיחות, יותר פגישות, יותר סבירות להצלחה. ככה פשוט.

אל תשקיע את עצמך רגשית כשאתה מעיין בפרופילים, ועד כמה שאתה יכול, דחה את ההשקעה הרגשית כמה שיותר לקראת הסקס הראשון. אל תפנטז את עצמך עם האשה עליה אתה מסתכל במיטה, על אי בודד, עם ילדים או בבית אבות. חבל,  סתם תישחק וזה יעשה אותך ממורמר. לא הלך? לא נורא. יש מיליון דגים בים.

תזמן את הפניות שלך לבוקר אחרי ערב יציאות (שבת בבוקר נאמר). אותו רגע בשבוע בו המון נשים מתעוררות אחרי ערב יציאות שהסתיים בכלום, מתיישבות עם כוס קפה מול המסך לקרוא חדשות ולעלעל בתיבת הדואר המחוברת לאתר היכרויות, בתקווה שאולי מכאן תבוא הישועה. תהיה אתה הישועה.

רוטינות

רוטינה היא תקשורת שכבר ניהלת מספר פעמים, ואתה כבר מכיר פחות או יותר את כל הכיוונים אליהם היא יכולה להתפתח, ואיך להוציא תועלת מכל כיוון. היא לא חייבת (למעשה אסור לה) להיות משעממת או להישמע כאילו אתה קורא אותה מדף. אל תחשוש שהצד השני "יודע" שזו רוטינה – הוא לא.

מטרת הרוטינה היא לא להפנט את המטרה ולא לעשות לה מניפולציה. כלפי חוץ, היא לא שונה מכל דבר אחר שיוצא לך מהפה. מטרתה להוריד את מידת תשומת הלב שאתה (גבר לא שלאגר כשצריך ללכת וגם ללעוס מסטיק בו זמנית) נדרש להשקיע בשיחה לתשומת הלב ששאתה משקיע בנהיגה. זה מאפשר למוח שלך קצת יותר זמן וטיפה יותר חופש להתנתק לרגע, להסתכל מסביב תוך כדי השיחה, לשים לב לדברים שברגע לחץ לא היית קולט: להזדמנויות, לניואנסים, לשפת הגוף שלך ושלה, למה קורה אם אתה משנה את הרוטינה קצת במקום מסויים, מה החברות שלה עושות, או לזוג הנשים שפוזל עליך מהצד השני של החדר.

כשאתה כבר מכיר את הנוהל, האינטראקציה פתאום חולפת בזמן-קליע. רוטינות חשובות בה-במידה גם בשיחה מקוונת. יש לי שורת פתיחה כמעט קבועה, שטאנץ כמעט קבוע למייל ראשון. נכון זה לא שרמנטי ונשמע כמו מטחנת בשר תעשייתית, אז מה? זה מפגיש אותי עם נשים ללא מאמץ, מה שמפנה לי משאבים להשקיע איפה שזה באמת משנה – לאמור, עם אלו שנוצרה איתן שיחה.

שיחה מקוונת

הנוהל שלי הוא לקצר. רק בפגישה אמיתית, פנים-מול-פנים, אפשר להתחיל לעבוד על משיכה ולקוות להספיק ליצור אותה לפני שהיא תתחיל לשתף אותך בסודות שהיא מגלה רק לחברות שלה.

אין לי שעות לקשקש במחשב עם נשים שיפגשו אותי ובמבט ראשון יגיעו למסקנה שאני לא זה, או כאלה שרוצות שקודם נזמבר זה לזה את המוח דרך המסך במשך שבועיים. מספיק נשים, מאותו השיקול בדיוק, ישמחו להעביר את הסיפור לפנים-מול-פנים אם תעניין אותן ותפגין את היוזמה (לרוב, הן אותך לא יזמינו).

אחד מהדברים שאני מאוד אוהב לשחק איתם זה טריוויה (זו שבכוונת תחילה השמטתי מהפרופיל). אין דבר שמלבה רגשות אצל נשים יותר מ"לא" כשהן מבקשות למלא את מאגר המידע.  קושניר ניסח את זה יפה ממני ב"להציל את איש המערות", למי שזוכר. אני לא מדבר על "לא" עויין, אלא "עדיין לא" ערמומי, או "למה את רוצה לדעת?" מסוקרן או "רגע, קודם בואי נשמע במה את עובדת" קצת נעלב, או, האהוב עלי, "את זה תגלי אחרי שתזמיני אותי לכוס קפה, ונראה בכלל אם יש על מה לדבר". הנחת היסוד של כמעט כל אישה היא שהיא הפרס. אבל לאור משחק נכון מצידך, הזרקור מתהפך. אם הצלחת להחל את המהפך החשיבתי סביב מי משניכם הוא הפרס, אתה כבר שם.

דבר מזה אינו בלעדי למקלדת, זה עובד פרפקט גם בבר. אבל מאחורי המקלדת המטרה היא לסנן בזריזות את מי שמציג התנגדות רצינית או דורש השקעה אנרגטית מופרזת לפגישות אמיתיות, ולזקק החוצה כמה שיותר פגישות פנים-מול-פנים. כאן אתה נתקל בהיצע המקוון האמיתי הרלוונטי לגביך. אם האנשים שיוצאים איתך לא עובדים לך, תחליף אתר או תחליף את המדיום. אישית, מצאתי שההיצע כלפי הוא מגוון, עשיר ומעניין.

מהפגישה השניה ואילך תשקיע קצת. לאלה שעדיין ירצו לראות אותך אחרי לילה במיטה, פתח נצרה, רשאי אש. עכשיו למאמץ שלך יש משמעות, ואם לא עזבת אותה מרצונך, כנראה שזה הדדי, תשקיע. שרמנטי? לא יותר מדי בהתחלה, ברוכים הבאים לאלף השלישי לספירה. אסטרטגיה נבונה ויציבה להישרדות? לחלוטין.

כל זה וגם למרוח קרם שיזוף.