ביקורת: דרוש שיפוץ תפריט ב"מאיה"
אמיר קמינר צלח את החפירות של רון חולדאי ברחוב יד חרוצים רק כדי לגלות שמסעדת "מאיה", הים-תיכונית החדשה הייתה אכזבה
שניים מהמתחמים הקולינריים היותר בולטים בתל-אביב (רחוב הארבעה ויד חרוצים) נראים עכשיו כמו סרט מלחמה או כמו סצינה מ"תעלת בלאומילך." נראה שראש העיר רון חולדאי נחוש לסיים את מבצע הבנייה המונומנטלי שלו עד פרוץ חגיגות ה100- לעיר הלבנה, ובינתיים התושבים אוכלים אבק ומדדים בין המהמורות. השבוע החפירות הגיעו אפילו לרחובי הזערורי במרכז תל-אביב, ואני מוצא עצמי נע בין הדחפורים והשוחות.
לנוכח כל זאת, מוזר לי שדווקא עכשיו החליטו שתי מסעדות בלקניות-ים-תיכוניות חדשות ("סופי'ס" ו"מאיה") לנסות להציב אלטרנטיבה לשלטון היחיד של קופי בר ביד חרוצים. זה לא נראה העיתוי הכי הולם. גם ככה צריך כידוע אומץ, הרבה מזל וביצים של מאפיונר איטלקי כדי להתמודד עם המוסד נטול המתחרים המולך בשכונה.
בכל מקרה, הלכתי לבדוק את העסקית של מאיה, רסטו-בר שצץ על חורבות פקין. כדי להגיע לפתח נאלצתי לעשות עיקוף ולקפץ מעל ערימות חול ובורות. אחרי השתרך חברי הטוב, העיתונאי המצודד והתמיר נ.' הברנש, שמחלים מפרידה רומנטית קשה, היה במצב רוח לחפור בראשי, מה שהתאים בול לאווירה.
מאיה בהנהגת השף והבעלים אורן תג'ר קרויה על שם אלת האביב במיתולוגיה היוונית, והיא נראתה בתור המקום הנכון לפתוח בו את האביב: החביבות הלבבית של אנשי המסעדה, החלל הרחב והנעים והתפריט המגוון שכולל מטעמים מיוון, איטליה וטורקיה.
העסקית נקבעת לפי מחיר המנה העיקרית, ובראשונות תוכלו להתחבט בין ארבע מנות. אנחנו דגמנו שלוש: מרק היום היה הפעם מרק כתומים חף משמץ ייחוד. הוא היה כה סתמי ותפל, שהזכיר לנ' את הגרבר שאמו נהגה לדחוף לו בילדותו. מאחורי השם המפתה "סלט סיינה" התחבא גיבוב שגרתי ומשמים להחריד. מרכיבי הסלט - קרעי חסה רומית, ארטישוק, קרוטונים ועגבניות - לא יצרו שום חגיגה. גם מגדל האנטי פסטי לא התרומם: קומץ ירקות קלויים נחו מפוהקים בין עלי פילאס פריכים, ולא עזרו כלל הבלסמי ויוגורט הכבשים.
אחרי מכת הפתיחה המאכזבת, קיווינו שבעיקריות יחול שיפור. כשהסופלקי פרגית 59) שקל) התעופף לשולחן הוא נראה מבטיח, אבל אחרי ביס אחד או שניים התברר שהוא אנמי לחלוטין. הפרגית אמנם השתכשכה במשרה הדרים, אבל זה לא סייע לה להיות נחשקת או מעניינת. לתוספת של קדירת
אורז, דלעת וזעפרן היה בהחלט פוטנציאל, אבל היא הגיעה קרה והתעצלנו לשלוח אותה להתחמם. פילה המוסר במחבת 88) שקל) הוגש עם רוטב עגבניות מיובשות, זיתי קלמטה, לימונים כבושים וצלפים. הלוק של המנה היה מסקרן ונעים לעין, אבל הוא הטעה - הדג היה חסר טעם, ואילו הרוטב היה מלוח בצורה מוגזמת.
דווקא המנה הכי סטנדרטית - ספגטי עם כדורי בשר 44) שקל) ברוטב פיקנטי - הייתה היחידה שהסבה לנו נחת. נכון, מדובר במאכל שיכול בקלות להימצא בכל בסיס צבאי, אבל עדיין הוא נבלע בתאווה. יצאנו מאוכזבים לרחוב החפור וקיווינו שגם במאיה ישכילו לשפץ, ממש כמו חולדאי, את התפריט ואת הביצועים לפני שיהיה מאוחר מדי.
"מאיה", יד חרוצים ,13 תל-אביב, 03-6335535
מחיר העסקית: 95-37 שקל
מטבח: בלקני, ים-תיכוני
שעות העסקית: א-ה 17.00 -12.00 ,
חנייה: במגרשי החנייה של המתחם
ציון: 6.5
