שתף קטע נבחר

חטפו מצות: עובדים זרים טועמים לראשונה מצה

לכבוד הפסח המתקרב ולנוכח ריבוי סוגי המצות השנה יצא כתבנו עם אינספור חבילות של מצות כדי לשאול עובדים זרים ותיירים מה הם מעדיפים. התברר שהם מעדיפים לחם. מצד שני, ערביי ישראל הפתיעו

עם כל הכבוד להגדה, למשה וליציאת מצרים, אנחנו עדיין מנסים להבין למה. ויותר מלמה, עד היום אנחנו מנסים להבין איך קרה שלחם שלא תפח, לא החמיץ, לא נאפה (בעברית, אגב, נדמה לנו שקוראים לזה "התקלקל‭("‬ ובאופן כללי היה דיקט מחומם - הפך למאכל הלאומי שלנו. בעצם, כיהודים, אנחנו רגילים לתופעות מוזרות שבסוף, מכוח האינרציה, הופכות לנחלת הקונצנזוס. חשבו מעט על משה דץ.

 

כיהודים אנחנו מתחלקים לשניים: או שאתה שונא מצות או שאתה ממש אוהב אותן, ופסח הוא סוג של התקופה המאושרת שלך בשנה. כך או כך, דבר אחד ברור: לא משנה מה היחס שלכם למאכל המשונה הזה, ברור לכם שלפחות פעם בשנה, בלי קשר לטעם, תנגסו בו. אין דרך לחמוק.

 

היחסים השנתיים המורכבים עם המצה אינם כה רחוקים מסינדרום הדודה הרחוקה מהסדר: רואים אותה פעם בשנה ומעמידים פנים שנורא שמחים לראות אותה. בשנים האחרונות גם הואילו יצרני המצות להקל עלינו את הפסח עם מיני מצות משופרות ומשודרגות, בניסיון להגיע לאיזשהו סטטוס-קוו.


לא נרשמה התלהבות יתרה (צילום: יריב כץ)

 

אבל מה עם מי שלא חייבים לאכול אותן? אחרי הכל, יש כאן כמה וכמה עובדים ואזרחים זרים שאפשר להגיד לא מעט על זכויות האדם הבסיסיות שנשללות מחלקם, אבל בטור הזכות אפשר לסמן פלוס די גדול: גם בפסח הם עדיין יכולים לאכול לחם.

 

ובכלל, זה טעים הדבר הזה? לא, באמת, כי אנחנו כנראה איבדנו את חוש הטעם לגבי מצות באיזשהו שלב. וכמו שהרשע מהאגדה היה אומר, "מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו‭"?‬ לאכול את המצות זו אכן חתיכת עבודה. ובעצם אין שום סיבה שנעשה אותה לבד. יצאנו עם המצות לדרום תל אביב, בחיפוש אחר זרים.

 

פטיסרי לבראסרי

הקורבן הראשון שלנו היה אלנה אורוט מהפיליפינים. תחת מסע שכנועים כבד היא הסכימה להשתתף בסקר המצות הגדול, למרות שלא ממש נראתה נלהבת לקראת האתגר. וזה עוד לפני ששלפנו את המצות.

 

כדי להתחיל ברגל ימין, ניסינו להיות סולידיים ולהתחיל במצה הרגילה. כרסום קל, מבט בנקודה באוויר משל הייתה טועמת יין מקצועית בתחרות טעימות, ואז גזר הדין: "דווקא די טעים‭."‬

 

אלנה נמצאת בארץ כבר שמונה שנים ועובדת כמטפלת בתל אביב. מצות, לדבריה, לא אכלה אף פעם. בעל הבית שלה, היא מספרת, אף פעם לא הסביר לה מה זה. אנחנו נותנים לה את הקרדיט שהיא פשוט הייתה מספיק חכמה כדי לא לשאול.

 

הניסיון השני הוא של אחת המצות המיוחדות: מצת ביצים ובצל. יאמי. "זה הרבה יותר טוב‭,"‬ אומרת אלנה תוך כרסום, וניכר בה שהיא נהנית, מה שגורם לנו לחשוד שהקביעה הקודמת שלה לגבי המצה הרגילה הייתה תולדה של נימוס ולא הנאה אמיתית.

 

את הקינוח, מצה מצופה שוקולד, היא מאוד אוהבת וגם לוקחת קצת הביתה לבתה בת השלוש, מה שמהווה את הציון המקסימלי מבחינתנו.

 

בהמשך מדרחוב נווה שאנן אנחנו פוגשים באו צ'ו אוֹה. הוא בא מסין (טוב, עם שם כזה לא באמת חשבתם שהוא בא מגאנה, נכון‭,(?‬ מעיר בשם או צ'יה, לא רחוק משנגחאי, וברור לנו שזה הולך קשה. הסינים הם כנראה העם שמתייחס הכי ברצינות לאוכל שלו, ולראיה, כששני סינים נפגשים הם לא שואלים "מה שלומך‭"?‬ אלא "האם כבר אכלת‭"?‬ מה שכן, הברכה הזאת אף פעם לא מסתיימת במילה "מצות‭,"‬ וכנראה שמסיבה טובה.

 

על בסיס הרקע הזה, החשדנות של או צ'ו אוה הייתה די מובנת, אבל הוא הסכים לנסות. "פסח, שמעתי על זה‭,"‬ הוא אומר. "אסור לכם לאכול לחם‭."‬ עזוב, בוא אפילו לא נתחיל לדבר על מה מותר לנו לאכול. המצה הראשונה שהוא ניסה הייתה הרגילה. בסדר, הוא סיכם, אבל הפנים שלו הראו אחרת, ונראה שזה ממש לא מה שהוא היה לוקח לאי בודד. אחר כך מתברר שהוא פה כבר ארבע שנים ומכל המקומות הוא עובד בבראסרי, מעוז האוכל הסלבריטאי של תל אביב. על כן אין פלא שהוא נתקל בתקופת שהותו פה במעט מאוד מצות. אתם יודעים, זה לא הולך טוב עם האגז-בנדיקט.

 

המצה האורגנית מקמח מלא רשמה הישגים נאים יותר. "זה דווקא לא רע‭,"‬ אומר הנסיין הסיני שלנו, אבל ממהר לדרכו לפני שנאלץ אותו לאכול עוד מיני מצות. הסינים, כידוע, לא טועים.


הסינים לא טועים (צילום: יריב כץ)

 

אמא, הבאתי מצות

במכבסה בשירות עצמי בשולי המדרחוב מצאנו את ג'ניפר דומינגו ואת ג'ניפר צ'אנקו, שתיהן כבר שנתיים בארץ, עובדות כמטפלות ומכירות עוד מהפיליפינים. מצות הן כבר טעמו פה ושם. ולא, אין להן שום כוונה להחזיק חבילה בבית.

 

"אנחנו לא רגילות לאוכל כזה בפיליפינים‭,"‬ אומרת דומינגו. "אבל אנחנו טועמות כדי לכבד את המסורת שלכם. אנחנו נוצרים והיהודים הם כמו האחים הגדולים שלנו, אז חשוב לנו להכיר גם את הדת והמסורת שלכם. כמו שלכם יש פסח לנו יש פסחא שבוע קודם‭."‬ כן, רק שלכם יש ארנב משוקולד.

 

עם זאת, אולי בגלל ביצי הפסחא, מצות הביצים זוכות להצלחה בקרב צמד הג'ניפריות. "זה מאוד טעים‭,"‬ אומרת צ'אנקו. "הייתי אפילו אוכלת את זה סתם ככה, אם לא הייתי רוצה לאכול אורז יום אחד והייתי מחפשת משהו אחר. למה לא‭"?‬

 

המצה הרגילה לא מרשימה אותן, אבל ממצות השיפון הן דווקא מרוצות. "הראשונה עם הביצים הייתה הכי טעימה‭,"‬ מסכמת צ'אנקו.

 

שפני הניסיונות הבאים הם מקסים ממולדובה וילנה מלטביה. הם עולים חדשים שהגיעו ארצה לפני חודש בלבד. הם אמנם יהודים על פי הגדרת חוק השבות ובגלל זה הם כאן, אבל הם מודים שעל מצות שמעו רק בהגדות. טעמו? יהודים יהודים, אבל לא עד כדי כך. אלא שברגע שהם טועמים, נרשמת התלהבות רבתי. אולי זה הגנים היהודיים. "זה טוב‭,"‬ אומר מקסים. "הייתי אוכל את זה כל השנה, למה לא‭"?‬

 

המצה מקמח מלא קוצרת אצל מקסים וילנה את מרב המחמאות, כמו גם המצה עם השוקולד, שהיא ללא ספק הפופולרית ביותר, אבל אפילו המצה הרגילה מתקבלת בברכה וילנה מבקשת לקחת חבילה הביתה לאמא. את רואה, אמא? יש אנשים שמביאים מתנות יותר גרועות מאיתנו.

 

מצה מין את מינו

ספסל ליד התחנה המרכזית החדשה יושב צעיר עם תרמיל גדול, מעיין במדריך תיירות על ישראל. זהו מייקל ג'ונס, סטודנט למשפטים מלונדון שבאנגליה, אוהד צ'לסי שמספר לנו בבדיחות שהוא פה לביקור שורשים בעקבות אברם גרנט.

 

"אני יודע על פסח מה שלמדתי בבית הספר בשיעורי תנ"ך. היהודים באו לישראל ממצרים וזה חג של שחרור מעבדות‭,"‬ הוא מדקלם. "אני יודע גם שאתם אוכלים מצה ו'מצה בולס' (קניידלעך - י"ג‭,"(‬ הוא אומר וזוכה מיד בתואר חתן חידון חג הפסח לשנת תשס"ח.


דווקא טעים (צילום: יריב כץ) 

 

ג'ונס לוקח ברצינות את מבחן הטעימות ולהלן דירוגו: את המצה האורגנית הוא היה מוכן לקחת איתו לאנגליה. המצה עם הסובין תופסת את המקום השני והמצה עם השיפון משתרכת במקום השלישי והמאכזב.

 

הנסיינית האחרונה שלנו היא טארק מאלס, פליטה מאריתריאה שחיה עם שלושת ילדיה הקטנים בכוך קטן במקלט לפליטים. אלפא, מהגר ותיק מקונגו ומתרגם לעת מצוא, מסביר לה מה זה מצות ומה זה פסח. כשהוא מספר לה על זה שהיהודים היו עבדים במצרים וברחו דרך מדבר סיני לישראל ואכלו שם מצות, היא מחייכת חיוך עצוב. הסיטואציה הזאת מוכרת לה מהיכן שהוא. "אני מרגישה שזה דומה לסיפור שלי‭,"‬ היא אומרת. "אחרי שנאלצנו לברוח מאריתריאה הגענו לישראל דרך סודן ומצרים, לפעמים ברגל ולפעמים בנסיעה, והגענו באותן דרכים שאבותיכם הגיעו לכאן‭."‬ פייר? לא יודעים איך היא שרדה את החוויה הזאת בלי מצות.

 

בכל אופן, היא וילדיה ששים אלי מצות כמוצאי שלל רב. זה טעים להם, אבל הם לא מבדילים באופן מיוחד בין סוג אחד לאחר. "שמעתי על מצות‭,"‬ היא אומרת בין ביס לביס, "אבל זאת פעם ראשונה שאני אוכלת את זה וזה מאוד טעים‭."‬

 

מה אתם אכלתם בזמן המסע במדבר?

 

"אכלנו מה שהיה, ואם לא היה אז לא היינו אוכלים גם שלושה וארבעה ימים‭."‬

 

נו, במחשבה שנייה, אולי הדיקטים האלה לא גרועים כל כך.

 

מצעד המצות

  1. מצה מצופה בשוקולד
  2. מצה אורגנית מקמח מלא
  3. מצת ביצים עם בצל
  4. מצה עם סובין
  5. מצת ביצים
  6. מצה עם שיפון
  7. מצה רגילה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חתן חידון חג הפסח לשנת תשס"ח
צילום: יריב כץ
מומלצים