יום שני, 14 באפריל, 16:30 אחר הצהריים. זה המועד שבו ייסגר אחד מסמלי התעשייה הישראלית - מפעל פולגת בקריית גת. רוב המכונות כבר דוממות מזה כשבועיים, ומחר יעזבו את המפעל אחרונות העובדות במחלקת הביקורת. 300 עובדי המפעל יחגגו פסח עצוב, לאחר שרק מעטים מהם מצאו עבודה.
יריד תעסוקה שארגנה הנהלת המפעל ושירות התעסוקה בתמ"ת הביא לכך שעשרות עובדים מצאו מקום עבודה חלופי, אך רובם נותרו חסרי עבודה. יו"ר ועד העובדים, דורל בן דוד, מסכם: "זהו. הכל נגמר. הולכים הביתה עם הרבה כאב. מי יקבל לעבודה קשיש כמוני שחצה כבר את גיל ה-60, ויש עוד הרבה כמוני. מוסר ההשכל הוא להילחם למען השכלה גבוהה לילדינו כדי ליצור להם עתיד טוב יותר".
העובדים קיבלו בשבוע
שעבר שי פרידה - שעון יד ודיסק המתעד במשך ארבע דקות את הימים האחרונים של המפעל. חלק מהעובדים רואים במתנה מעשה ציני ולא מתחשב, אבל המנכ"ל, יוסי דנציגר, טוען כי "עובדים עבדו קשה כדי לצלם זה את זה, כדי שיישאר זיכרון טוב. ככה חשבנו שצריך לסיים את העבודה. באהבה וברגש. אף אחד לא התנדב לעשות משהו ציני. מדובר בתוצאה מרגשת במיוחד. וייתכן שלא כל 300 העובדים רואים זאת עין בעין".
המכונות דוממות (צילום ארכיון: אמיר כהן)
פולגת ייסגר אחרי כמעט 45 שנה של ייצור בדי איכות, שיוצאו בשנים הטובות לרחבי העולם ומהם נתפרו מיטב החליפות ברשתות כמו מרק אנד ספנסר, ואחרות. רבים מעובדי המפעל החלו לעבוד בו בנעוריהם, ושם למדו את כל שלבי הייצור. המפעל נרכש לפני שנתיים וחצי על ידי בעלי השליטה של מפעל בגיר הסמוך שהיה בעבר חלק מרשת מפעלי פולגת בעיר, צביקה ברינבוים, ועופר גלבוע.
השניים ניסו להבריא את המפעל והשקיעו בו לדבריהם יותר מ-3 מיליון דולר כדי לשפר טכנולוגיות. במקביל הפכו גם לרוכשי הבדים העיקריים מפולגת, ואלה הועברו לייצור חליפות במפעל בגיר שהותיר בקריית-גת רק מפעל לייצור אב טיפוס של חליפות, אך את הייצור העבירו לפני 6 שנים לארצות שבהן עלויות היצור נמוכות יותר. צניחת שער הדולר בחודשים האחרונים גרמה להפסדים ניכרים בהכנסות המפעל.
לפני כחודש ניחתה המכה. הנהלת המפעל הודיעה לעובדים ולנציגי ההסתדרות על ההחלטה של סגירת המפעל. ובמקביל פנתה ההנהלה לבית המשפט על מנת למנות מפרק למפעל שקרס. הרבה כעסים הצטברו בקרב העובדים בשל עובדה זו. ההסתדרות התייצבה לצד העובדים והביאה לכך שבעלי מניות בגיר חתמו ערבות אישית לכך שהעובדים לא ייפגעו בשל מינוי המפרק.
ישראל פולק, שמפעליו הוקמו בתחילת שנות ה-50 בקריית-גת וקרסו בזה אחר זה, קבור מאות מטרים ממפעל פולגת יחד עם רעייתו הראשונה, אדית. כך ציווה בחייו למרות שהתגורר במרכז. גם הכביש החוצה את אזור התעשייה קרוי על שמו.
