צפרים צעירים: מסע בעקבות הציפורים
בשמורת נחל התנינים אפשר לפגוש המון ציפורים - השאלה היא, איך מוצאים אותן? מירי לשם-פלאי תלמד אתכם איך הופכים טיול רגיל בנחל, למסע של צפרים צעירים. כתבה נוספת בסדרת "פסח משפחתי"
ציפורים תמיד מלהיבות את הדמיון של הילדים. הן מסוגלות בכמה טפיחות כנף לעלות למרומים, לעופף בין העננים ולהגיע לארצות רחוקות מבלי לשלם כרטיס טיסה... אז בואו נעזור לילדים להפוך לחוקרי ציפורים ליום אחד, ולגלות - תוך כדי טיול משפחתי - כמה סודות מעולמן המופלא של הציפורים.
נטייל בשמורת נחל תנינים, לאורך נחל יפהפה שופע צמחיה ונרד עד שפך הנחל לים. בדרך נוכל לפגוש מגוון גדול של ציפורים: מקננות על העצים, מסתתרות בסבך צמחי הגדות, צדות לאורך הנחל, מטיילות במים הרדודים של השפך ועפות מעל הים.
עוד באזור:מבלים עם ציפורים: אל בריכות מעיין צביהחברה להגנת הטבעבריכות הדגים של מעיין צבי מושכות אליהן שקנאים וחסידות, אגמיות ואנפות ועוד שלל עופות. קחו את הילדים לתצפית קרובה המסתיימת בחוף הים, ואל תשכחו לקחת משקפת ומגדיר ציפוריםמה צריך לקחת?
- משקפת
- זכוכית מגדלת
- אם יש – כדאי להביא מגדיר ציפורים
מחפשים ציפורים
בטיול צפרות שכזה צריך להיות ערניים מאוד, לחפש כל הזמן את הציפורים: להתבונן היטב במי הנחל, בין ענפי העצים, בשמיים. כדאי ללכת עם המשקפת תלויה על הצוואר, מוכנים ל"שליפה" מהירה בעת הצורך. גם האוזניים יכולות לעזור מאוד בחיפוש: רשרוש בסבך, ציוץ בין הקנים, שכשוך במים – יכולים לרמז על ציפור בקרבת מקום.
הילדים ישמחו מאד לקחת על עצמם את תפקיד המגלים. הם ייהנו להוכיח לכם עד כמה הם חדי עין ואוזן ומוכשרים בגילוי. מומלץ להסביר לילדים מראש שבמקרה הזה, גילוי מרעיש (תרתי משמע) המלווה בצעקות "אמא! אבא! גיליתי ציפור!" יבריח במהירות את מושא הגילוי... לכן תרגלו איתם "צעקה" בלחישות, משיכה בשרוול או כל סימן מוסכם אחר, כדי שתוכלו לשמור על השקט כמו צפרים מקצועיים.
שחפית ים. איור: מירי לשם-פלאי. מתוך הספר "לטייל בישראל עם פרופסור פצפונטבע", בהוצאת משרד הבטחון
בואו נגלה - מי מקנן במושבה?
בעצי האקליפטוס הגדולים תוכלו לראות מושבות קינון של כמה סוגי אנפות, ביניהן לבנית קטנה ואנפית בקר. במושבה כזו יכולות לקנן עשרות ציפורים יחד על אותו עץ. נסו לזהות אותן:
לבנית קטנה: אורך גופה כ-60 ס"מ. היא לבנה, בעלת מקור שחור ארוך ורגליים שחורות ואצבעות צהובות. אנפית הבקר - אורכה כ-50 ס"מ, אף היא לבנה אך מקורה צהוב ובעונת הדגירה צומחות לה נוצות צהובות-כתומות בכיפת הראש, בחזה ובגב.
סודות הנוצה
שלחו את מומחי החיפוש שלכם למשימה נוספת: לחפש נוצה. השתדלו למצוא נוצה שלמה, במצב טוב. שבו בפינה מוצלת סביב הנוצה והביטו בה היטב. לאורך הנוצה במרכזה עובר ה"ניצב" שהוא קנה חלול. משני צידי הניצב יוצאים סעיפים דקים היוצרים משטח חלק. הם מכונים ה"דגל" של הנוצה. הפרידו בין הסעיפים הדקים ופרמו את הנוצה בכמה מקומות. עכשיו החליקו באצבעותיכם לאורך ה"דגל" מספר פעמים. ראו איזה פלא... הנוצה שלמה וחלקה כאילו מעולם לא נפרמה!
כדי להבין את הפלא, ניקח זכוכית מגדלת. פרמו שוב קטע בנוצה והביטו היטב: מכל סעיף יוצאות ציציות דקיקות ומהן בולטים קרסים זעירים. קרסים אלה רוכסים את הנוצה ממש כמו ריצ'רץ' לכל אורכה. הציפור זקוקה לנוצות חלקות לגמרי כדי שהאוויר יחליק עליה בקלות בזמן התעופה. כיצד לדעתכם מסדרת הציפור ומחליקה את נוצותיה? התבוננו בציפורים, אולי תראו ציפורים שעסוקות בדיוק במלאכה זו.
צורות מעוף
התבוננו בציפורים המעופפות ונסו לזהות את סוג המעוף שלהן.
- מעוף חתירה: אופייני בעיקר לציפורים קטנות. הציפור חותרת בכנפיה בתנועות אחידות ורצופות. תנועות הכנף הן כמו של משוטים בסירת חתירה: למעלה-קדימה ולמטה-אחורה.
- מעוף גלי: צורת מעוף שכיחה בקרב ציפורי שיר רבות. הציפור נראית עפה בעליות וירידות. למעשה זהו שילוב של מעוף חתירה עם גלישה. הציפור חותרת במרץ בכנפיה וכך עולה, ואז נחה וגולשת מטה ושוב חותרת ועולה, גולשת ויורדת – גלים גלים.
- רפרוף: במעוף זה הציפור מעופפת בתנועת כנפיים נמרצת אך נשארת במקום אחד באוויר מבלי להתקדם. לאורך הנחל ובחוף הים תוכלו לראות מדי פעם את הפרפור העקוד שזו שיטת הצייד שלו.
- דאייה: זו שיטה האופיינית לעופות גדולים שגופם הכבד מקשה על הציפור לחתור בכנפיה. הציפור הדואה פורשת את כנפיה הארוכות לצדדים ונכנסת לזרם של אוויר חם העולה כלפי מעלה. היא נישאת מעלה על פני הזרם מבלי להניע כלל את כנפיה!
שלדג לבן חזה. איור: מירי לשם-פלאי. מתוך הספר "אל עולם הציפורים עם פרופסור פצפונטבע" בהוצאת משרד הבטחון
ציפורים צדות
לאורך הנחל תוכלו לראות מדי פעם ציפורים היוצאות לציד דגים. לכל ציפור שיטה אחרת. הנה כמה מהן:
פרפור עקוד: לנוצותיו דוגמא בולטת של פסים בשחור לבן. הפרפור מרפרף במקום אחד מעל המים, עוקב במבטו אחר דג ואז בבת אחת מצמיד את כנפיו לגופו וצולל מטה במהירות לתוך המים, בניסיון לצוד את הדג.
שלדג לבן חזה: גבו וכנפיו בגווני כחול ירוק עזים, מקורו עבה בצבע אדום בוהק. הוא נוהג לעמוד במקום גבוה בגדת הנחל ומשם לצפות ולחפש את טרפו. משהבחין בדג הוא עף אל המים, תופס במקורו ושולה את הדג (מכאן שמו) ואז נושא אותו לענף סמוך, שבו יוכל לאכול.
אנפה אפורה: אנפה גדולה מאוד, צבעה אפור ומקורה צהוב. לרוב עומדת דוממת על קו המים, לפעמים על רגל אחת. ממתינה בסבלנות לדג שיחלוף לידה.
רגליים ארוכות במים רדודים
המשיכו לאורך הנחל עד לשפך בחוף הים. כאן תוכלו לראות עופות מים מקבוצת החופמאים. הם ניזונים מחרקים, תולעים, סרטנים ורכיכות הנמצאים במים הרדודים ובגדה הבוצית. לחופמאים רגליים ארוכות המאפשרות להם ללכת במים מבלי להרטיב את גופם. שימו לב שציפורים בעלות רגליים ארוכות ייכנסו למים עמוקים יותר ואלו בעלות הרגליים הקצרות יחסית יעדיפו לשוטט על הגדה.
בין החופמאים תוכלו לפעמים לראות את הסיקסק – ציפור יפה בגווני שחור-חום-לבן. זוהי ציפור קולנית ורעשנית במיוחד, המשמיעה קריאות הדומות לשמה – סיק–סק. חופמאי יפה אחד הוא התמירון, שכשמו כן הוא – תמיר, נישא על רגליים ארוכות שצבען אדום עז. צבעי גופו שחור ולבן, מקורו עדין וארוך בצבע שחור.
שחפים. איור: מירי לשם-פלאי. מתוך הספר "אל עולם הציפורים עם פרופסור פצפונטבע" בהוצאת משרד הבטחון
שחפים ושחפיות
טיולנו מסתיים בחוף הים. כאן נוכל לצפות על שחפים ושחפיות-ים המעופפים מעל הים ומחפשים דגים. מול החוף אפשר לראות אי קטן ששמו אי היונים. למרות שמו, מקננות בו בעיקר שחפיות ים רבות. חל איסור לעלות לאי כדי לשמור על אוכלוסיית הציפורים הייחודית המקננת בו.
- מירי לשם-פלאי
היא סופרת ומאיירת לילדים, מחברת סדרת רבי המכר "פרופסור פצפונטבע" וספרים נוספים. מנחה מפגשים, שעות סיפור, טיולים וסדנאות לילדים ברחבי הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
