איך נשים לא מבינות שגברים, כמו החשישנים, לא רואים את הפגמים הקטנים האלה, לא ממש איכפת לנו אם האשה שאיתנו העלתה קילוגרם או שניים או שכחה לגלח את הרגליים שלה באותו יום"
ואם אני אגיד לברמנית פה שהיא השמינה, תוך שלוש דקות על השעון או שהיא מתחילה לבכות או שהיא מקיאה פה בכיור"
אתה חוזר ממילואים אחרי שלא ראית אותה שבועיים, פורץ לתוך הדירה, זורק את התיק על הרצפה ומוצא אותה יושבת על הספה בסלון וקוראת. היא מבחינה בך וקופצת עליך בשמחה. אתה לוקח אותה לחדר השינה, משליך אותה על המיטה, ואז, כשאתה רוכן מעליה במבט רעב, אתה שומע את זה
פורסם:
18.04.08, 09:29
אם יש יתרון בלהיות גבר, פרט ליתרון הברור של האופציה להשתין בעמידה, הרי שזאת היכולת לחשוב על מין בכל מצב נתון. החל משמחות ועד טרגדיות אנושיות, המחשבה על מין תמיד נמצאת שם. אפשר לומר שאפילו בסרט "הנוסע השמיני", אילו היו מחליפים את הגיבורה בגיבור, המחשבה הראשונה שהיתה חולפת במוחו המעוות ברגע שהיה רואה את המפלצת היתה - "מעניין איך היא במיטה".
מובן שגבר שתקוע בחללית למשך מספר חודשים או במתקן צה"לי למשך שבועיים יחוש תסכול מיני רב. מספרים על כת קדומה של מתנקשים שנקראו "חשישנים", מהמילה "חשיש" (באנגלית הם נקראים עד היום assassins). חברי כת זו היו מזנקים על הסולטן מתוך ההמון בלי להביט לצדדים ומחסלים אותו. מובן שלאחר מעשה הם היו נקרעים לחתיכות, אבל זה כבר לא הזיז להם. כך גם גברים רעבים למין.
וכך קורה שאתה חוזר ממילואים אחרי שלא ראית אותה שבועיים, פורץ לתוך הדירה, זורק את התיק על הרצפה ומוצא אותה יושבת על הספה בסלון וקוראת.
היא מבחינה בך וקופצת עליך בשמחה. אתה לוקח אותה לחדר השינה, משליך אותה על המיטה, ואז, כשאתה רוכן מעליה עם מבט רעב בעיניים, אתה שומע את המשפט: "מאמי, תכבה את האור".
ככה זה בחיים: ביקשת חתולה רעבה למין וקיבלת את שקע ותקע.
"אבל למה?" אני זועק מעמקי נשמתי.
"כי אני לא רוצה שתראה אותי ככה", היא אומרת בביישנות.
חוק מספר 47 במדריך פתרון בעיות לגבר הוא "כשצצה בעיה, התעלם ממנה והיא תיעלם". לכן החלטתי להמשיך עסקים כרגיל, אבל שוב נקטעתי בגסות.
לא היתה לי ברירה אלא להחמיא לה על הגוף היפה שלה. אבל במקרים רבים, כשמישהו מנסה לתת מחמאה במצבי לחץ, זה לא נשמע טוב.
"אז מה את חושבת? שאני איתך בגלל האופי הנהדר שלך?" אמרתי לה בפאניקה.
בסדנאות ויפאסאנה אין שקט כזה.
אני מניח שאין צורך לספר לכם מה קרה אחרי זה, ואלמלא שיטת ר' להתנצלות הייתי היום פותח כרטיס ב-JDate.
כעבור מספר ימים ישבתי עם סבאקי וסרג'יו בפאב השכונתי וסיפרתי להם על כל מה שהיה.
סבאקי הקשיב עד הסוף, ואז פצח במשפט הקבוע שלו:
"אתה אידיוט", אמר.
"אני יודע", עניתי והרכנתי את ראשי.
"דווקא לא על זה", הפתיע סבאקי. "אתה אידיוט שגררת אותנו הנה בשביל לספר לנו על זה".
תקוותי היחידה נתלתה בסרג'יו, אדם שבדרך כלל טוען בדיוק ההפך ממה שטוען הצד השני.
"הוא צודק", אמר סרג'יו באדישות.
סרג'יו הוא מסוג האנשים שרואים חצי כוס בירה מלאה וטוענים שהיא חצי ריקה ולחצי השני יש טעם של שתן ובכל מקרה אין בה גזים. יחד עם זאת, סרג'יו אף פעם לא הודה שהוא פסימיסט. לטענתו, הוא ריאליסט - זה פשוט חרא של עולם.
"אתה לא זוכר את שיטת ר' להתנצלות? אתה כתבת על זה", אמר סרג'יו ושתה את הבירה הכהה שלו (כנראה מתוך פוביה ממרכיב השתן בבירות הבהירות).
"אני זוכר, וזה גם עבד", עניתי לו. "אבל זה לא משנה את העובדה שהבחורה היא כמו גרמלין - היא לא נחשפת באור".
"תראה", אמר סבאקי, "בחורות הן לא כמו בחורים".
"אני חושב שכדאי שנעצור כאן, כי יש לי פלאשבקים רעים לשיחה עם אמא שלי בגיל שבע", עניתי לו עם הבעת פחד ותיעוב.
"תשתוק ותקשיב, אמר סבאקי בקוצר רוח. "תראה את הברמנית לדוגמה", הצביע על הברמנית שפיזזה מאחורי הבר בלבוש מינימלי, "היא יפה לדעתך?" הוא שאל.
"בטח", עניתי לו בזמן שחיפשתי מיקרופונים נסתרים ("זה שאתה פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחריך" - ק. קוביין).
"יפה. יכול להיות שהיא אפילו מושלמת מבחינתך, אבל אתה חייב להבין שהיא ממש לא חושבת ככה".
הבטתי בסבאקי ושאלתי אותו בלגיטימיות: "איך הגעת למסקנה הטיפשית הזאת?".
נשים הן מין עם אפס ביטחון עצמי
"כי נשים", אמר סבאקי ,"הן מין עם אפס ביטחון עצמי".
"אני אוכיח לך!" אמר סבאקי ופנה אל סרג'יו: "סרג'יו, השמנת!".
סרג'יו לא הזיז את מבטו מהכוס, משך בכתפיו בעצלתיים ואז הוריד את כוס הבירה בשתי לגימות ונופף לברמנית להגיש לו עוד חצי.
"רואה?" אמר סבאקי. "ואם אני אגיד לברמנית פה שהיא השמינה, תוך שלוש דקות על השעון או שהיא מתחילה לבכות או שהיא מקיאה פה בכיור".
נופפתי בידי לסבאקי בעודי שותה, מתוך ידיעה שהוא בנאדם שעלול לנסות את התיאוריות שלו גם בפרקטיקה.
"רק תחשוב על זה שבכל פעם שהיא איתך במיטה, היא מפחדת שאתה תראה אותה בדיוק באותה צורה שהיא רואה את עצמה", אמר סבאקי והרים את הכוס החדשה שהוגשה לו.
"זה עמוק", אמרתי לסבאקי.
סבאקי גמע מהבירה, הניח אותה על הבר ואמר לי תוך כדי שהוא מהנהן בראשו: "רק אם אתה אידיוט".
בעודי מתנדנד הביתה מחשבות רצו במוחי. איך נשים לא מבינות שגברים, כמו החשישנים, לא רואים את הפגמים הקטנים האלה, לא ממש איכפת לנו אם האשה שאיתנו העלתה קילוגרם או שניים או שכחה לגלח את הרגליים שלה באותו יום.
אחרי הכל, אתן כבר אמורות לדעת את זה עלינו! כמה פעמים עשיתן לבן הזוג את המבחן הזה של "אתה שם לב למשהו שונה אצלי?", מה אתן חושבות? שהוא משחק אותה? לא! הוא באמת לא יודע! הוא באמת לא שם לב!
מה שיכול להסביר את הסיבה שנינט עשתה קרחת ואז צבעה את זה לסגול. וגם אז אני די בטוח שלקח ליהודה לפחות עשר דקות להבחין. כי אחרי הכל, גם יהודה גבר.
האם זו האמת המטרידה? האם נשים לעולם לא יבינו? ואנחנו נישאר חשישנים ולפעמים נגיע לסולטן ולפעמים ניפול קורבן להמון הזועם.
באותו לילה שכבנו אני והחמודה במיטה. הסתובבתי ואמרתי לה "בא לך משהו אחר?"
קשרתי את עיניה בסרט בד שחור, אמרתי לה שאני הולך לסגור את האור והדלקתי את מנורת השולחן.
