שתף קטע נבחר

גם עילוי בכדורגל חייב להתגייס?

האם כולם ללא יוצא מן הכלל חייבים לשרת בצה"ל ולתרום באותו אופן, או שמי שנחשב עילוי יכול לתרום לשמה הטוב של המדינה בדרכים אחרות, מבלי שיואשם בהשתמטות?

מאיפה החוצפה של הכדורגלנים? / איתי בן חורין

גיא אסולין, כוכב ברצלונה והשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם בנבחרת ישראל לבוגרים, מתחיל להראות סימנים שהוא לא מרוצה מגיוסו לצה"ל, הההולך וקרב. אסולין, כך דווח, לא מרוצה מהעובדה שחיכה לו צו ראשון בביקורו בארץ, והוא שוקל שלא להתגייס. 

 

נראה כי יש לו גיבוי מהכנסת: חוק סהר יביא לכך שהגדרת "עילוי" ספורט תשחרר ספורטאים מצטיינים מגיוס. אם במקרה אסולין לא יתאים להגדרת החוק, אין מה לחשוש – הוא ודאי יקבל חוק משלו. הכנסת שחוקקה את חוק דרעי (קיצור תנועת הזכאות לשחרור מוקדם מהכלא), חוק נתניהו (שינוי התנאים למי שיכול להציג מועמדות לראשות ממשלה) וחוק סהר (אפשרות שלא לשרת בצה"ל ולעשות זאת במסגרת שירות לאומי בקהילות יהודיות), לא תחשוב פעמיים לפני שתחקוק חוק נוסף שמטרתו הקלת התנאים לאדם אחד.

 

בן סהר לא שיחק השנה משחק בליגת העל בבריטניה. אם כן מדוע נחשב לעילוי יותר מיוסי בניון, טל בן חיים או אייל ברקוביץ'? מדוע כל כוכבי העבר הישראלים הצליחו לסיים שירות צבאי ואילו הדור הנוכחי לא יכול לעשות זאת? הסיבה טמונה בהידרדרות הקשה של ערכי השירות בישראל.

 

אפשר לזלזל בלי סוף "בטרחנות" של הנלחמים בהשתמטות, אך בלעדיהם - בלעדינו לא יישאר פה שום חוט שדרה עליו ניתן יהיה להניח את הגוף ואת הרוח הישראליים.

 

מאיפה החוצפה של הכדורגלנים הצעירים לדרוש שלא לשרת? מדוע אמנים, אנשי היי-טק, רופאים, עורכי דין או "סתם" מנהלי שיווק, לא מקבלים פטור ואילו הספורטאים כן? האם אין זו גרסה עדכנית של "לחם ושעשועים" להמונים?

 

בשנים האחרונות גדלו בישראל ספורטאים גדולים – שחר פאר, אליס שלזינגר, יותם הלפרין ועוד – וכולם שירתו בצה"ל. אמנם השירות לא היה בצנחנים, זה בהחלט מובן. אך עצם העובדה שהם לקחו חלק בצבא בדרך כזו או אחרת, מהווה חלק מהאמנה החברתית במדינה, לפיה כולם צריכים לשרת כדי שנשמור עליה.

 

חייל שמגיע במקרה לקריה ורואה שם כדורסלנים או כדורגלנים מפורסמים במדים דואגים להשקיית הדשאים – נוכח לדעת שיש חוק אחד לכולם. ואילו מי ששומע על בן סהר אומר לעצמו – גם אני עילוי, או אהיה עילוי, אם רק אקבל הזדמנות ולא אוותר על שלוש השנים היפות בחיי.

 

נקודה אחרונה למחשבה – כששמעתי לפני ימים ספורים את שמותיהם של החיילים ההרוגים מחטיבת גבעתי, לא התפלאתי לגלות שהם מתגוררים בפריפריה. זהותו של הרוג אחד מתל אביב התבררה בהמשך: היה זה חייל בודד ממשפחה קשת יום. הקשר בין הפיסקה הראשונה לפיסקה האחרונה הוא חד משמעי. 

 

איתי בן-חורין, יועץ אסטרטגי וחבר הנהלה בפורום לשוויון בנטל

 

פתיחת ממטרות בקריה אינה תורמת / חיים כץ

הצעת החוק שכותרתה "שירות הביטחון - מעמד לספורטאים מצטיינים", נועדה להענות לאתגר והבעייתיות במצב הקיים, שבו בפני כל ספורטאי מצטיין עומדת אפשרות לעזוב את הארץ לפני הגיעו לגיל 15, וכך לפטור עצמו משירות צבאי, לפתח קריירה בחו"ל ולעשות לביתו מבלי לתרום דבר לחברה הישראלית. 

 

כאב לשלושה בנים קצינים וכמי ששירת בעצמו בצה"ל, אני בהחלט מתנגד להשתמטות מכל סוג. אך מן הראוי שצעירים מוכשרים שכאלה, שמהווים מושא להערצה, יוכלו להוות דוגמא גם בדרך שבה הם תורמים. הרי רבים וטובים ירצו לנהוג כמו אותו כוכב עולה בשדה הספורט. דווקא בשל כך יש לתת לו הזדמנות לפתח קריירה מקצועית בשילוב תרומה לחברה.

 

כיום, השירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים מתבטא בתפקידים סמליים כמו פתיחת ממטרות בקריה, רק כדי לצאת ידי חובה ולהצהיר ששירתו בצה"ל. אותו ספורטאי לא יכול ליטול חלק בנבחרות ישראל אם לא ישרת בצבא. לכן, במצב הנוכחי אותו עילוי שלא משרת גם לא יכול להשתתף בנבחרות ייצוגיות מטעם המדינה, וגם משפיע על הנוער בצורה שלילית.

 

אך האינטרס של החברה הישראלית אינו סותר את הקידום המקצועי של אותו ספורטאי. גם אנחנו מעוניינים שהמוכשרים הללו ייצגו אותנו בכבוד בחו"ל, יעשו פרסומת חיובית לישראל ויקדמו את שמנו בעולם. כל אחד מהם יתרום בכך הרבה יותר מאשר אם יפתח ממטרות בקריה.

 

לפיכך עדיף לשלב את הדברים: לאפשר לשחקן לממש את הפוטנציאל שלו, וגם לתרום לישראל. הצעת החוק תאפשר לשרת שירות לאומי במקום "כאילו שירות צבאי": שירות בקהילה שבה נמצא הספורטאי בחו"ל, למען שמה הטוב של המדינה. כשהוא יגיע ארצה בתקופות הפגרה, הוא יופיע בפני בני נוער בפיקוח מערכת הביטחון ויסביר את חשיבות התרומה לחברה. שני הצדדים ייצאו נשכרים מכך.

 

שירות לאומי אמיתי של "סלב" אולי יגרום שגם אזרח שאינו מוכן לעשות שירות שכזה, אפילו בקהילתו המגדירה את מי שמוכן לעשות זאת כמצורע, יעורר עניין ואולי יגרום לעלייה בשיעורי ההתנדבות בקרב אותן קהילות לא משרתות.

 

מקבלי הפטור לא יקבלו אותו לפי מקום מגוריהם אלא לפי כישוריהם. ולשמחתנו חלק ניכר משחקני הכדרוגל הישראלים הגיעו דווקא מהפריפריה: יוסי בניון משחק בליברפול, ולא הגיע לשם מתל אביב. כך גם חלק גדול משחקני העל בעולם. 

 

אסור לנו להחמיץ את הכשרונות האלה, שהרי אנחנו לא משופעים בהם. שירות למען שמה הטוב של ישראל, בשילוב התנדבות והסברה לבני הנוער, יכול לענות על האינטרס הזה. 

 

ח"כ חיים כץ, ליכוד, יזם הצעת חוק שכותרתה "שירות הביטחון: מעמד לספורטאים מצטיינים"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
גיא אסולין. דוגמא עכשווית
צילום: אלי אלגרט
מומלצים