טבע, משחק והיסטוריה בדרך נוף יערות ציפורי
אם חשקה נפשכם בביקור באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, בטיול רגוע בין יערות ושדות מוריקים, ובמנוחה רגועה בין שפע חניוני פארק - דרך נוף יערות ציפורי היא המקום בשבילכם. קחו את הילדים וצאו ליום טיול שהוא ממלכה של פעילות ומשחקים
כשהאדמה עוד מנוקדת בפרחי אביב והעצים עוד ירוקים זה הזמן לטייל בדרך נוף יערות ציפורי. זו העת להביט בנוף יערות טבעיים ויערות נטע אדם, לצפות בשדות הירוקים של אפיק נחל ציפורי ועמק זבולון, לבקר באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים הקשורים לתקופת המשנה והתלמוד ומעבר הסנהדרין לגליל, וגם - לתפוס מנוחה בצל שפע חניוני הפיקניק הפזורים לאורכה. לילדים זוהי ממלכה בלתי נגמרת של פעילות ומשחקים, ולמבוגרים – פיקניק מעולם אחר.
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: גליל תחתון - דרך הנוף מתחילה בפאתי שכונת טל בעיר קרית אתא, אל גבעות הגליל התחתון, מתפתלת ברכסים שמצפון לנחל ציפורי, ומסתיימת ביישוב הקהילתי אלון הגליל.
מתאים לטיולים: לכל המשפחה בכל השנה.
אורך המסלול: 18 ק"מ שבהם נסיעה בדרכי עפר, משולבת בירידה לביקור באתרים ובהליכות קצרות ברגל. תחילת הדרך בכניסה המזרחית של יער קריית אתא (הדרך מסומנת בירוק). הדרך מתאימה לכל סוגי הרכב. לאחר מכן ישנה אפשרות להמשיך ל"שביל הנחל" – 1.7 ק"מ. (מיועד להליכה ברגל או לרכיבה על אופניים).
משך הסיור: 3-4 שעות, בהתאם לעניין. "שביל הנחל" - כ-30 דקות הליכה.
חניוני נופש: חניוני קרית אתא - לאורך כ-2 ק"מ בתחילת הדרך ישנו רצף חניונים ובהם מתקני משחק וספורט רבים; חניון הסוללים (500 מ' דרומית לצומת המוביל, על כביש 77) - בחניון שולחנות עץ, ברזיות מים, שירותים ביולוגיים, מתקני מנגל ומתקני משחק, מהחניון יוצא שביל הליכה בוטני באורך של כ-700 מטר; חניון "שביל הנחל" - שולחנות לפיקניק.
תחנת מידע: בכניסה ליישוב הקהילתי "אלון הגליל" ממוקמת תחנת מידע למטיילים ויזמויות הנותנות שירותי תיירות. בטחנת הנזירים שרותי הסעדה ולינה (ניתנים בתשלום ובתיאום מראש). טלפון גן לאומי ציפורי 04-6568272 (כניסה בתשלום).
התאמה למוגבלים בתנועה: בחניוני קרית אתא ובסוללים שולחנות לנכים, שירותים ביולוגיים, ברזיות מים ומתקני מנגל נמוכים מתאימים לנכים. "שביל נחל" הינה דרך סלולה באספלט,המאפשרת מעבר נוח לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים.
טחנת הנזירים בדרך נוף ציפורי (צילומים: ארכיון קק"ל)
על יערות ציפורי
מסלולנו עובר באזור של גבעות מעוגלות מסלע קירטון, שגובהן נע בין 100-300 מטרים מעל פני הים. נחל ציפורי חוצה אזור זה ממזרח למערב. ראשיתו ברכס הרי נצרת והר תורען והוא זורם לאורך 32 ק"מ. לאורכו יש מספר מעיינות, חלקם איתנים השופעים מים כל ימות השנה: עיינות ציפורי, עין יפתחאל ועין יבקע.
באגן ההיקוות של נחל ציפורי נטעה קק"ל לאורך השנים כ-30,000 דונם יער. היערות הטבעיים שסביב לנחל סבלו במשך דורות מפעילות האדם: כריתה, רעייה חזקה ושריפות. בימי מלחמת העולם הראשונה, ימי השלטון העות'מאני בארץ, נכרתו עצי אלון רבים לצורך בניית מסילות רכבת והסקת קטרי הקיטור. מאז אכיפת חוק פקודת היערות הבריטי (1926) על ידי קק"ל והגדרת שטחים כשמורות יער, החל החורש הטבעי לחזור להדרו. כיום מהווה אלון התבור חלק ניכר מהנוף הירוק של אזור נחל ציפורי.
עצי האלון יוצרים תצורת צומח בשם "יער פארק" - יער פתוח שבו צומחים העצים במרווחים גדולים זה מזה. יער זה מאפשר את התפתחותם של מיני עשבוניים חד-שנתיים בין העצים הפורחים בשלל צבעים.
בנוסף לטיפוח החורש הטבעי, נטעה קק"ל באגן ההיקוות של הנחל מגוון עצים. המין העיקרי שניטע היה אורן ירושלים, ולצידו גם אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) וברוש מצוי. בשנים האחרונות נוספו גם עצים רחבי עלים: אלון מצוי, אלון התבור, כליל החורש, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ועוד.
יוצאים לדרך
נתחיל את המסלול בשכונת גבעת טל שבקרית אתא. הדרך חוצה גבעות אלונים בשפרעם ומתפצלת מסבך היערות, כשבדרך תצפיות נוף יפיפיות לכיוון מפרץ חיפה, הכרמל, עמק זבולון וכמובן נחל ציפורי. מהקבר נמשכת הדרך, ובה נפגוש חניוני נופש פעיל עם שולחנות לפיקניק ומתקני משחק. זוהי ממלכה בלתי נגמרת של פעילות ומשחקים לילדים.
מכאן נמשיך לחורבת אושה מדרום, שבו שכנה העיירה הקדומה אושה (השטח מגודר משום שהוא משמש למרעה). בעקבות מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) וחורבן היישוב היהודי ביהודה, נדד מרכז הכובד של החיים היהודיים לגליל, ומוסדות ההנהגה העצמית, הסנהדרין והנשיאות, הועתקו גם הם. אושה הייתה המשכן הקבוע הראשון לסנהדרין בנדודיו בגליל. לכאן נתכנסו שרידי החכמים, שחידשו את הסנהדרין והתקינו תקנות הידועות כ"תקנות אושה". השכבה היהודית של אושה נסתרת היום בין חורבותיו של הכפר הערבי "הושה". טרם נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר. הגישה לחורבה מתאפשרת משוליו הדרומיים של חניון קריית אתא על פי השילוט.
משם נמשיך לשוליים הצפוניים של היער, צפונית לחורבת אושה אל "אבן השבת". זוהי כתובת ביוונית החרוטה בסלע הכוללת 12 אותיות ויש המזהים בה את המילה שבת. הכתובת סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה. לא רחוק מ"אבן השבת" מצויה מערה, בה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא (צומת סומך הקרוב, קרוי כך בשל סיפור הסמיכה ההיסטורי). המערה שמעליה נבנה ציון קבר, משמשת היום מקום תפילה פעיל. יהודה בן בבא היה מעשרת הרוגי מלכות ועל פי המסורת כאן הוא הסמיך רבנים בניגוד לדרישות הרומאים, שהוציאוהו להורג. (לאתרים אלה אפשר להגיע ברכב 4X4 בשביל המסומן בכחול, המוביל מחניון יער קרית אתא לכביש שפרעם-סומך).
גשר טחנת הנזירים בדרך הנוף
עתה ניסע לעין יבקע שבנחל ציפורי. נצא מהיער מזרחה, בדרך הפונה לכביש המוליך לקיבוץ הרדוף. לפני שער הכניסה לקיבוץ נפנה שמאלה בדרך עפר, שהופכת לכביש ביישוב הבדווי כעביה צפון. המעיין נקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" (ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן). הוא מוכר גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים.
בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים על ידי הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים. מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהם של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל.
נרד בכביש עד לערוץ נחל ציפורי, ונפנה מערבה (ימינה) בכביש, במקביל לנחל, עד לגשר צבעוני החוצה את הערוץ. נחנה את הרכב ליד הגשר ונצעד כ-800 מטרים, למעיין שופע שמימיו זורמים לתוך בריכה עתיקה.
שני קילומטר מכאן, במורד הנחל, שוכנת "טחנת הנזירים" - ניתן להגיע לשם ברגל או ברכב (הערה: אפשר להגיע אל האתר גם מכביש 70). המבנה הגדול, מזכיר טירה אירופאית. הטחנות פעלו עד סוף שנות העשרים של המאה ה-20, אך עתה הן נטושות. מבנה הטחנה השייך למנזר הכרמליתי השתמר בצורה יפה. המים לטחנה הגיעו באמה בנויה מעין יבקע המצוי כ-2 ק"מ מזרחית. המים שהגיעו אל גג המבנה נפלו אל גלגלי הכפות בארובה שהאיצה את המים. הטחנה בנויה שתי קומות, בכל קומה היו שתי מערכות לטחינת קמח: שני גלגילי כפות ושתי אבני ריחיים.
הדרך מתפצלת דרך כביש עדי הרדוף וממשיכה אל היערות המזרחיים, הנושקים לאלון הגליל. בדרך נחלוף על פני עמק רימונים, בהם מטעי רימון מרשימים. באביב ובראשית הקיץ מלבלבים העצים ופרחי הרימון האדומים בולטים ביופיים. בסתיו נותן הרימון פריו ובחורף המטעים בשלכת ולעמק העירום יופי משלו. לאורך נחל ציפורי, בין עין יבקע לטחנת הנזירים, פרוסים מטעים נוספים.
מכאן נרד אל נחל ציפורי. אפשר לסיים את המסלול ב"שביל נחל ציפורי" - שביל הליכה סלול באספלט, המותאם למעבר כיסאות גלגלים ועגלות ילדים, המוביל את המטייל אל מעבה היער וחושף רק טפח מצפונותיו.
לא הרחק מכאן נמצאות, בגן לאומי ציפורי - עתיקות ציפורי, החשובה בערי הגליל בימי בית שני והתקופה הרומית. בחפירות ציפורי התגלו שרידי בתי כנסת, בית קברות, קבר ר' יהודה הנשיא, תאטרון, וילות רומיות רצפות פסיפס יפות ומפעל מים מרשים (כניסה בתשלום).
לפנייה לכתב/ת 
