כיצד נדע על שיטפון מתקרב?
שיטפונות יכולים לגרום לנזק רב, ואף לגבות חיי אדם. ד"ר אפרת מורין מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטות להתרעה מפני שיטפונות באזור ים המלח באמצעות מכ"ם
בשנים האחרונות אנו עדים למספר רב של שיטפונות רבי עצמה בישראל ובעולם ומתוודעים למחיר היקר הנגבה בנפש, וכן לנזק לתשתיות. רק בשנתיים האחרונות ארעו באזור ים המלח שני שיטפונות אשר גרמו למותם של בני אדם.
חיזוי שיטפונות ומתן התרעה מפניהם הם בעיה קשה המעסיקה חוקרים רבים. ד"ר אפרת מורין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית פיתחה שיטה אשר תאפשר להתריע מפני שיטפונות בנחלי ים המלח (נחל ערוגות ונחל דרגה) באמצעות מערכת מכ"ם מטאורולוגי.
עוד ב"הידען": סטיבן הוקינג: סבירות גבוהה לקיומם של חייזרים פרימיטיביים
התרעה באמצעות מכ"ם מטאורולוגי מתבססת על טכנולוגיה של חישה מרחוק המאפשרת קבלת נתונים על עוצמת הגשמים בזמן אמת, ברזולוציה גבוהה של זמן (כל מספר דקות) ושל שטח (כל קילומטר רבוע) ועד למרחק של כמאה ק"מ. מערכת זו יחודית ושונה ממערכות מדידת הגשמים הסטנדרטיות שאינן נותנות מידע מפורט מספיק על ענני הגשם.
חלק עיקרי במחקר של ד"ר מורין מתמקד בפיתוח מודל הידרולוגי המייצג את התהליכים המתרחשים באגן הניקוז של נחל כאשר מומטר עליו גשם. המודל מחשב את חלק המים שנאגר וזורם על פני השטח ובערוצי הנחלים, ויכול להתריע מתי ואיפה יתרחש השיטפון. בימים אלו מסתיים פיתוחו של מודל ההתרעה עבור נחל ערוגות ונחל דרגה בים המלח. בהמשך, יורחב המחקר וייושם לכלל הנחלים המתנקזים מכיוון מערב לעבר ים המלח.
"ניצול הטכנולוגיה המתקדמת של מערכת המכ"ם המטאורולוגי בשילוב עם מודל הידרולוגי עוזר לנו להבין טוב יותר את מערכות הגשם והשיטפונות שנוצרים ויכול לאפשר חיזוי שיטפונות אלו מבעוד מועד" מסבירה ד"ר מורין. "בעזרת המערכת והמודל נוכל להקטין את הסכנה לפגיעה בנפש ולתשתיות הנגרמת כתוצאה משיטפונות. אומנם, קיימת אי ודאות מסוימת בשימוש במערכת וההצלחה אינה של מאה אחוז, אך על ידי השקעה בטכנולוגיית מכ"ם המגדילה את דיוק המדידה נוכל לשפר את המערכת עוד יותר".
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם התחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות ובמימון משרד המדע באמצעות מו"פ ים המלח. המחקר הוצג לאחרונה בכנס השנתי של החברה הגיאולוגית ובכנס בינלאומי בצרפת.
לפנייה לכתב/ת 
שיטפון בנחל דוד
צילום: מירב אילון
הידען
