יש אנשים שמוציאים 40 אלף שקל על פטיפון. למה?

"לעולם, אבל לעולם לא יוכל תקליטור או כל מדיה דיגיטאלית להגיע לרמה של תקליט, נקודה!" קובע לוי נחרצות, "שנית, כשאתה מכניס תקליטור אתה מתחיל 'לזפזפ'- לדלג על שירים- תופעה שלא קיימת במקרה של תקליט ויניל. כשיש תקליט ויניל, אתה שם את המחט ושומע מוזיקה מההתחלה ועד הסוף, כמו שצריך לעשות".  

יש פתגם האומר שגברים לעולם לא מפסיקים לשחק בצעצועים, כשמה שמשתנה הוא רק המחיר שלהם. הפתגם הזה מתאים ללוי כמו כפפה ליד: הוא מאושר עד הגג עם הפטיפון שרכש, ואין לו כל מחשבות חרטה. "ויתרתי על רכישת רכב וקניתי את הפטיפון", הוא אומר, ומסביר: "כשאתה רוכש שעון בשקל ושעון בעשרים אלף שקל, שניהם יציגו לך את השעה. אם תרכוש פטיפון בשקל, לעומת זאת, הוא לעולם לא יוכל להוציא צליל שמתקרב לפטיפון איכותי ויקר יותר".

ועם זאת, הוא מודה: "המערכת שלי נחשבת ליקרה, אבל אני רחוק מאוד ממערכות הרבה יותר יקרות שאנשים רוכשים בארץ. אני מכיר אנשים שמחזיקים בביתם פטיפונים שעולים יותר מ-200 אלף שקל. אם אחליט להשקיע במחט איכותית במיוחד, אני עשוי להשקיע בה מחיר של 10 אלפים דולר".

מי שרוכש פטיפון כמו של לוי נכנס מייד למועדון אקסקלוסיבי של לקוחות: הוא מקבל עליו אחריות לכל החיים, ורכיביו יוחלפו במלואם ללא כל תשלום. "הפטיפון יוצר בעבודת יד בבית מלאכה קטן באנגליה", מסביר לוי, "הצלחת עליה מונח התקליט שוקלת כעשרים קילו והיא כל כולה צפה בתוך אגן של שמן. ליבואן וליצרן יש פטיפון כזה, שמסתובב כבר 17 שנים ברציפות. הצלחת שלי לא מפסיקה להסתובב לעולם והיא תמשיך בכך כל עוד יקפידו להחליף לה את השמן, גם אחרי מותי".