אם זה לא היה ברור עד עכשיו מהעלייה המתמדת במחירי המזון, הזינוק במחירי האורז וההגבלה על רכישתו הבהירו גם לישראלים שעידן המזון הזול תם. מהומות מזון כמו בהאיטי, במצרים ובאינדונזיה עוד לא ראינו כאן, אבל ההערכות הן שהעתיד יהיה קשה יותר - גם ברמה המקומית.
אבל מאיפה צץ עלינו פתאום משבר מזון עולמי? האם הוא קשור להתחממות כדור הארץ? האם הטכנולוגיה יכולה לסייע?
מומחים בעולם מצביעים על כמה סיבות למשבר הנוכחי, ובראשן מחיר הנפט - שזינק לשיאים חדשים
ומשפיע על כל שרשרת המזון - מהקצאת השטח לגידול חומרי הגלם, דרך ייצור המוצרים, אריזתם ושינועם לצרכנים.
עוד בנושא:
דלק המאובנים המזהם עדיין שולט ללא עוררין, אבל דלקים ידידותיים יותר לסביבה כמו אתנול וביו-דיזל תופסים תאוצה. דלקים אלה מיוצרים מתירס, קנה סוכר או סויה, וחקלאים רבים שגידלו דגנים ויבולים, העדיפו לגרוף רווחים על ידי מעבר לגידולים לתעשיית הדלק הביולוגי. המשמעות הייתה הפחתה בכמויות הדגנים והאורז בעולם, ועליית המחירים הנוכחית. ככל שהאיחוד האירופי ואמריקה מעניקים לדלק הביולוגי נתח גדול יותר משוק הדלק המקומי והעולמי, כך גדל הפיתוי של החקלאים לדגל דלק בשדות - ולא לחם.
מחירי הנפט הגבוהים משפיעים גם על מחירי האנרגיה - משום שמחיר הדלק ומחיר הובלת הפחם עלה. כשהחשמל עולה יותר, יקר יותר לייצר את המזון במפעלים, יקר יותר לארוז אותם ויקר יותר לשנע אותם.
| התייקרות האורז: |
|
| משבר מזון עולמי חמור / סוכנויות הידיעות |
|
מחיר האורז, ששבר אתמול את השיא של כל הזמנים, גורם לאחד ממשברי המזון החמורים מזה שנים. בסרי לנקה שיגרה הממשלה שוטרים להחרים אורז, משפחות באפריקה מקצצות אותו מצלחת המזון הדלה שלהן, אבל לחקלאים לא משתלם לגדל אותו יותר. בישראל צפוי האורז להתייקר אחרי החג. תמונת מצב עולמית |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אך ישנן סיבות נוספות לעליית מחירי המזון בעולם, והן סיבות כלכליות גלובליות כמו העלייה ברמת החיים בסין והודו. במדינות אלה גדלו הביקושים למזון בסיסי ולבשר, והמחיר עלה בהתאם. כדי לספק יותר בשר לסינים צריך להאכיל יותר פרות אך המחיר גבוה יותר משום שמחירי הדגן עלו. גם כאן הכלל הכלכלי עובד: הביקושים עולה על ההיצע והמחיר עולה בהתאם.
וישנן גם סיבות סביבתיות כמו הבצורת שפוקדת את אוסטרליה בשנים האחרונות, שמפחיתה את רזרבות האורז והחיטה ומעלה את מחירן בשוק העולמי. ישנו גם החשש מפני בצורת קרובה גם בארצות הברית - יצרנית התירס הגדולה בעולם. מנגד, שטפונות בבנגלדש, וייטנאם ואינדונזיה פגעו ביבולים וגרמו לעלייה במחירים, ובפיליפינים משתלטות הערים המתרחבות על שטחי חקלאות רבים.
בטווח הקצר מעריכים המומחים שעליית המחירים תגרום לחקלאים לחזור ולגדל מוצרי מזון בסיסיים כמו חיטה ואורז כדי להינות מהרווחים. באירופה, שם היה נפוץ המנגנון של תשלום לחקלאים על מנת להשאיר שדות ושטחים לא מעובדים, הפיתוי לשוב ולעבד את האדמה יהיה גדול. ההערכות הן שאירופה תגדל השנה 13 אחוז יותר דגנים מאשתקד.
בעולם המתפתח תמונת המצב ברורה פחות: שם החקלאים החלו למכור את הציוד והקרקע כדי לרכוש מזון, וההתאוששות של המגזר החקלאי תהיה איטית יותר. באפריקה ישנם היבטים סביבתיים אחרים שישפיעו על גידול מזון כמו שינויים קיצוניים תכופים במזג האוויר, ודפוסי אקלים משתנים ולא יציבים.
אחד הויכוחים הסביבתיים הנוקבים ביותר באירופה כיום הוא על הנדסה גנטית של מזון: היכולת לייצר זנים ויבולים עמידים יותר בפני פגעי מזג האוויר והמזיקים, חסכוניים יותר במים ושטח ובעלי "זמן מדף" גדול יותר. מנגד טוענים המבקרים כי שינויים אלה עלולים לדחוק את מקומם של הזנים המקוריים ושאין לדעת מה ההשלכות ארוכות הטווח של השינויים הגנטיים במזון שאנו צורכים.
התפתחות ענפי החקלאות - הניצול היעיל של מים והשימוש בהדברה ודישון מתוחכמים יותר - יתנו גם הם את אותותיהם על מחירי המזון. המומחים מעריכים שככל שתגדל ההתנגדות לשימוש בחומרי הדברה מזהמים, ויגבר הלחץ לעבור לחומרים ידידותיים יותר לסביבה, כך יעלה המחיר בטווח הקצר. רק בהמשך, כאשר השימוש במוצרים אלה יהיה השכיח - המחיר ישוב לרדת.
הטכנולוגיה תוכל לעזור גם במקרה של הדלק הביולוגי. לאחרונה חל שינוי ביחס לאתנול ולדלק המיוצר מתירס ותבואה, שגוזלים שטחי חקלאים ומייקרים את מחירי המזון. המחקר מתמקד כיום בדלקים ביולוגיים מהדור השני - דלק מאצות,
פסולת אורגנית ופסולת חקלאית - חלקי עצים וגבעולים שנפלטו מתהליכי ייצור המזון. כאשר ייצור הדלקים הביולוגיים הללו יבשיל ויהיה רווחי, ניתן יהיה להאבק בהתמכרות לנפט המזהם על ידי דלקים שאינם משפיעים על החקלאות.
