משרד התמ"ת אינו מתכוון להתערב במשבר האורז. "הכלי
העיקרי שנמצא ברשותנו הוא הכנסת מחירי האורז לפיקוח, אולם אין לנו אפשרות חוקית לעשות זאת וגם אין בכך טעם", כך אמרה ל"כלכליסט" צביה דורי, הממונה על פיקוח המחירים במשרד.
"מבחינה חוקית העילות להכנסה לפיקוח הן שלוש: מונופול, קרטל או תחרות מוטעית בין ספקים, וזה לא המקרה שלפנינו", מסבירה דורי, "אבל מעבר לבעיה החוקית הכנסת מוצר לפיקוח אינה הליך יעיל מהניסיון שלנו וגם נוגדת את המגמה של השנים האחרונות, להוציא דווקא מפיקוח כמה שיותר מוצרים על מנת להגביר את התחרות. במוצרים שנכנסים לפיקוח המחירים בדרך כלל מתיישרים עם המחיר שלנו, מה שדווקא פוגע בתחרות ולכן אין לנו שום כוונה לעשות אותו".
גם אפשרויות אחרות, כמו סובסידיות למשל, נדחות בידי דורי על הסף: "את עניין הסובסידיות זנחנו ממזמן כעניין של מדיניות ממשלתית ולכן האופציה היחידה שקיימת היא סיוע לאוכלוסיות חלשות, אלא שזה כבר עניין של החלטה בין־משרדית ודורש גם את אישור האוצר".
באשר לדיווחים על החלטת שופרסל להגביל את כמות האורז המותרת לרכישה אומרים בתמ"ת כי הרשת ככל הנראה לא הפרה את החוק. עו"ד חנה טירי מהלשכה המשפטית במשרד התמ"ת מבהירה כי מעשיה של הרשת נכנסים תחת מה שמוגדר בסירוב סביר.
"אסור לאגור אורז ולחכות לעליית מחירים כדי למכור אותו, אבל פה לא מדובר באגירה אלא בקביעת הקצבה מסוימת, שכל צרכן יוכל לקנות באופן מוקצב", מסבירה טירי ומוסיפה: "אנחנו לא רואים בכך אגירה. בחוק אין איסור מפורש על קביעת הקצבה, ולכן ניתן לעשות זאת אם מדובר במניעים לגיטימיים. גם אם נראה בהקצבה סירוב למכור, השאלה שצריך לבחון היא האם הסירוב סביר או לא. אם יש מחסור באורז בעולם, רואים בזה סירוב סביר".
השתתפו בהכנת הידיעה: עמיר קורץ ונעמה סיקולר
