"הלב בכל זאת מחזיר אותנו לארץ"

שלוש שנים הם חיו בארצות-הברית, מנהלים קריירות מצליחות וחיים ברווחה. שלוש שנים, שבסופן ניר ועינת עזריאל הגיעו לנקודת הכרעה: האם להקים חברה משלהם בעמק הסיליקון - או בישראל. "עמק הסיליקון הוא המקום מספר אחד בעולם להיי-טק. ההזדמנויות פה אדירות", ניר פוסק, אך מיד ממהר לסייג. "מצד שני, גם בארץ יש לא מעט הזדמנויות. אחרי עמק הסיליקון, ישראל נמצאת במקום השני ביכולת ייצור הטכנולוגיה". ומה גורם לבני הזוג לעזוב את המקום הראשון לטובת המקום השני? "אם נישאר יהיה יותר קשה לחזור", הוא אומר בגילוי לב.

כתבות נוספות בסדרה:

• "ניו-יורק היא רק מקום זמני": הקאמבק של יניב קוטר
• "לפעמים אתה מרגיש כאן כמו חייזר": גילוי הלב של רונית אפריל
• "בחלומות שלי, ילדיי גדלים בישראל": טל ארנון חוזרת - ומייחלת
• "התינוק הוא מה שחשוב לנו עכשיו": הסיפור של לילך וליאור מרום
  

וכך, בחודש מרץ האחרון השניים חזרו לארץ, מותירים מאחוריהם את החיים הטובים שיצרו. כסף בשפע, בית מרווח שעצים בחזיתו ומדשאה גזומה למשעי בחצרו האחורית. נו, כן, החלום האמריקני. אבל גם כשהדולרים מרפדים את החיים, בני הזוג הרגישו שחסרה להם תחושת השייכות. "אם היינו מקימים כאן חברה היינו נשארים לפחות עוד שלוש או ארבע שנים", ניר מסכם את התלבטויות הרבות שקדמו להחלטה לשוב, ומוסיף כי "אין הרגשה שמיצינו. הראש לא אמר בהכרח ללכת לכאן או לשם, במיוחד כשאנחנו רוצים להתפתח ולעשות עוד ועוד. אבל הלב בכל זאת החזיר אותנו לארץ". 

ניר ועינת (שמיאנה בביישנות להצטלם לסרטון הווידיאו), שניהם בני 30, חיים בעיירה סנטה קלרה. פרבר שקט, דומה לאלה שמככבים באינספור סרטים. סרטים אמריקניים, כמובן, לא סרטים ישראליים. האריזה מצהירה אמריקנה טיפוסית, אבל פנים הבית מכריז תל-אביב. עיתון ישראלי על השולחן בסלון, בארונות שלל מוצרים שתמצאו בכל מרכול מקומי, על המדף ספרים בעברית והטלוויזיה משדרת ערוצים תוצרת הארץ ("אנחנו מכורים ל'הישרדות'", בני הזוג מתוודים בחצי-מבוכה). 

"יש אנשים שמחפשים את הניתוק הארץ, אבל אנחנו לא כאלה. אנחנו אוהבים את הקשר הישראלי", ניר אומר, ומתכוון לאלה מבין הישראלים המשתדלים להשיל מעליהם כל סממן כחול-לבן. "אין מה להשוות מבחינת הקרבה לחברים. עם אמריקנים, סינים או הודים פחות התחברתי", הוא מעיד. למזלו ולמזלה של

עינת אשתו, לא קשה לפגוש ישראלים באזור. לעתים, אפילו נדמה שעמק הסיליקון הוא סניף של אחת הערים המרכזיות בארץ.

באזור עמק הסיליקון, 35 דקות נסיעה, מינוס הפקקים הטורדניים, מסן-פרנסיסקו, חיים עשרות אלפי משפחות ורווקים ישראליים. תוכלו למצוא כאן כל חברת היי-טק שתעלו בדעתכם, ולצדן סניפים של חברות ישראליות. אלה מעסיקות עשרות אלפי צעירים תוצרת הארץ, בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, חלקם מתגאים בתואר שני מאוניברסיטאות מובחרות, כולם רותמים את מרצם, ניסיונם ומסיהם לטובת ארצות-הברית של אמריקה. "שלא יעשו לנו טובות", יאמרו המלעיזים, אלה שיטקבקו ממש כאן למטה. "למה שהמדינה תנסה לשכנע אותם לחזור?", יתעקש טוקבקיסט מספר חמש. "בכלל לא צריך אותם פה", יחרה-יחזיק אחריו טוקבקיסט מספר 24.  

שימו בצד לרגע את ויכוח צריך-לא-צריך-אותם, ותישארו עם המסקנה שפשוט 'כדאי אותם'. כדאי מאוד. ואולי צריך פשוט להקשיב לרגע לניר. "הרבה אנשים שואלים למה אנחנו חוזרים עכשיו. הם אומרים שיש כאן כל-כך הרבה אפשרויות, ושאנחנו יכולים להמשיך ולצמוח כמו שצמחנו עד עכשיו", הוא משחזר. "זה נכון, הקסם עדיין ישנו. יש הרבה מה לעשות ורמת החיים גבוהה מאוד. אבל באיזשהו שלב, במיוחד אחרי כמה שנים, אתה מרגיש שזה לא הבית שלך. שמשהו חסר. לכן אנחנו חוזרים הביתה".