איך יגיב המשק אם אולמרט יושעה?
גם במקרה של חילופים בראשות הממשלה, מה שהיה הוא שיהיה והעולם כמנהגו ינהג. קודם כל משום שהקואליציה תשרוד את נטישת אולמרט. חיי הממשלה לא יתקצרו בהרבה, ואותן הידיים, פחות או יותר, תמשכנה להחזיק בהגאי המשק ולנהל אותה מדיניות כלכלית, חברתית ותקציבית
אם אהוד אולמרט ישעה את עצמו מראשות הממשלה - איך יגיב המשק? מה תעשה הבורסה? מה יהיה פסק דינם של משקיעי החוץ, המביעים עד כה אמון מלא במגזר העסקי הישראלי?
לא קשה להשיב על שאלות אלו. די להסתכל על תגובת השווקים הרגועה לחקירות אולמרט עד כה, כדי להגיע למסקנה שגם במקרה של חילופים בראשות הממשלה, מה שהיה הוא שיהיה והעולם כמנהגו ינהג. קודם כל משום שהקואליציה תשרוד את נטישת אולמרט, וסביר להניח שחישוקיה אפילו יתחזקו ובסיסה יתרחב.
מר אולמרט לא היה אביה מולידה של תנועת "קדימה", ומנהיגותו לא נתפסת ככריזמאטית. הוא לא מגזע הנפילים ולא מסוג ראשי ממשלה שהציבור לא יכול לתאר לעצמו את הממשלה המכהנת בלעדיו; לפי הסקרים, כ-80% מתושבי ישראל סבורים שהוא לא מתאים לתפקידו הנוכחי. חברי הקואליציה לא יחושו יתומים ואבלים עם השעייתו. אפשר שיחושו הקלה.
כך או כך, חיי הממשלה לא יתקצרו בהרבה. בר-און יישאר באוצר, ישי יישאר בתעשייה, ברק יישאר בביטחון. אותן הידיים, פחות או יותר, תמשכנה להחזיק בהגאי המשק ולנהל אותה מדיניות כלכלית, חברתית ותקציבית.
ועכשיו נניח שהבחירות בכל זאת יוקדמו, אז מה? ממשלת המעבר בראשות ציפי לבני, למשל, לא תנהל פה כלכלת בחירות. יקרה ההפך: החלטות שכבר קיבלה הממשלה היוצאת בחודשים האחרונים ושהיו צריכות לעלות מיליארדי שקלים יוקפאו ברובן. החגורה התקציבית תהודק, ושום רפורמה חברתית משמעותית חדשה לא תצא אל הפועל עד כינונה של הממשלה הבאה.
מי שרואה את חזות הכול בריסון תקציבי, אין לו לכן מה לחשוש מהקדמת הבחירות. זה בסדר: החברות הבינלאומיות לדירוג האשראי לא יגעו לרעה בישראל.
אנחנו לא איטליה
ומה אחרי הבחירות? השיטה הכלכלית-חברתית בארץ לא תשתנה כהוא זה. אין לנו כוחות פוליטיים בעלי אידיאולוגיות קיצוניות העשויים להגיע לשלטון. ישראל תמשיך לצעוד במסלול בטוח של משק ליברלי, קפיטליסטי, מופרט בהדרגה ומחויב להקדיש משאבים מוגדלים לפתרון מצוקות חברתיות.
בין אם יעמוד בראשות הממשלה הפוסט-אולמרטית פוליטיקאי מ"העבודה", מ"הליכוד" או "קדימה" - השינוי במתווה המשק יהיה מינורי, אם בכלל.
חקירות פליליות נגד ראש הממשלה פוגעות בדימויה המוסרי של ישראל ומכתימות את מהותה כחברה שומרת חוק. ואולם השלכותיהן הכלכליות-עסקיות-בורסאיות מוגבלות מאוד. התרגלנו לחיות בצל זעזועים קואליציוניים, והם מזמן לא מריצים אותנו לבנק לשנות את תיק ההשקעות או להצטייד במטבע חוץ. אנחנו לא איטליה: אצלנו פשיסטים לא מחליפים מרכסיסטים, או להיפך.
