"ג'ימי נהרג מפגיעה ישירה בזמן שעבד בגינה"

"הבנתי שנפלה מרגמה בבית של ג'ימי וראיתי את הגופה שלו בגינה. הבנתי שהוא נהרג מפגיעה ישירה" - כך סיפר אמש (יום ו') דורון סלומון, חבר קיבוץ כפר עזה, על פגיעת הפצמ"ר שהרגה את שכנו, ג'ימי קדושים, בן 48. קדושים עבד בגינת ביתו בעת פגיעת הפצמ"ר. הוא נפגע באורח אנוש ומת כעבור זמן קצר מפצעיו. קדושים הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים.

לדברי סולומון, "שכבתי במיטה ולא ידעתי מה עובר על הקיבוץ, אך שמעתי הרבה נפילות. אחת מהן הגיעה מכיוון מגרש הכדורגל, שהיו בו הרבה ילדים, אז רצתי במהירות כדי לוודא שאין נפגעים. כשחזרתי למרכז הקיבוץ הבנתי שנפלה מרגמה בבית של ג'ימי וראיתי את הגופה שלו על הרצפה. הבנתי שהוא נהרג מפגיעה ישירה".

"כשחזרתי אל ג'ימי ראיתי שהוא שוכב על הרצפה. המשפחה שלי צעקה מהחלון כי היתה בבהלה. ג'ימי שכן שלי וזיהיתי שקרה לו משהו קשה, אבל לא עיכלתי את מה שקורה. כשהבנתי שהוא מת, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי, אנחנו מכירים 30 שנים".

"אין צבע אדום ולא ניתן להתכונן"

קדושים היה דמות מוכרת מאוד באזור והיה אלוף הארץ בצניחה במצנחים ממונעים. הוא הגיע לקיבוץ לפני יותר מ-30 שנה בתור חניך בקבוצת נוער, ומאז הקים את משפחתו בקיבוץ, התחתן עם אנה ונולדו להם שלושה ילדים. קדושים התמחה במצנחי רחיפה וצילם רבות את האזור מהאוויר. ורדה גולדשטיין, חברת הקיבוץ, סיפרה בעצב: "הוא היה אדם יקר לכולנו. אין אחד שלא הכיר אותו. ג'ימי שירת בצנחנים, ולכן הוא אהב להתעסק במצנחי רחיפה. איבדנו חבר יקר".

לדברי אורלי רגב, "זהו ערב קשה מאוד בקיבוץ. אין כאן 'צבע אדום' ולכן אי אפשר להתכונן. רק כששומעים פצמ"ר אז אפשר להתחיל להתכונן. איך שנפלו הפצמרים התחלנו לחפש את פטריית העשן. התחילו להגיע שמועות שהוא נפל ליד בית. בנפילה הרביעית שמענו שיש הרוג.

"זהו ההרוג הראשון בקיבוץ שלנו ממתקפת פצמ"רים או קסאמים, וזו כבר המתקפה השנייה של פצמ"רים על היישוב בתקופה האחרונה. לפני עשרה ימים, שני פצמ"רים נפלו סמוך לבריכה ורק בנס לא היו נפגעים. אין לנו ברירה, אלא להתרגל, כי לאנשים אין כאן חדרי ביטחון או ממ"דים בבתים. כפר עזה לא נחשב לעדיפות גבוהה למיגון".

חברי הקיבוץ פתחו את הגן הממוגן שנבנה לאחרונה ואת הפאב של הקיבוץ אליו הגיעו עשרות מהחברים כדי להיות ביחד. כמו כן, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שוחחו עם הילדים על האירוע.

בנו של ח"כ שי חרמש, גפן בן ה-24, אמר ל-ynet: "אני בהלם ממה שקרה היום. אני מכיר את ג'ימי טוב. יש לו ילד בגיל שלי וגדלנו ביחד. אני לא מקבל את מותו. לרוב אנו רגילים שכבר לא קורה כלום בקיבוץ. פשוט שומעים את הפצמ"רים וממשיכים ללכת. אני מת להמשיך הלאה מכאן. בגלל הפצמ"רים ובגלל הקסאמים זו מלחמת התשה שמחמירה עם הזמן ולא נראה שיש לנו סוף".