ביקורת משחק: GTA 4 - לא מושלם, אבל משובח מאוד
האם GTA IV הוא המשחק הטוב ביותר אי פעם? לא. האם הוא משחק מעולה, ותופעה תרבותית? כן בהחלט
המשחק GTA IV הוא תופעה. משחק הנהיגה והפשע הזה, בו אנחנו מגלמים מהגר רוסי שמגיע לארצות הברית כדי לחיות את החלום האמריקאי, גרף ציונים כמעט מושלמים בכל רחבי האינטרנט ומחוצה לו, ועורר מהומה תקשורתית לא קטנה. האם באמת מדובר במשחק הווידאו הכי טוב אי פעם, כפי שמרמזים הציונים?
זה לא אומר שהוא נטול בעיות. בין השאר, הוא סובל ממחלות גרפיות שונות, שליטה מסורבלת במקצת ואינטליגנציה מלאכותית שהיא במקרה הטוב בינונית. אבל בסך הכל, הבעיות הללו שוליות לעומת היקפו העצום של המשחק והכיף האדיר שהוא מספק. והדובדבן שעל הקצפת הוא מצב הריבוי משתתפים המגוון והעשיר, שעולה על כל הציפיות ומהווה את החידוש המשמעותי ביותר במשחק.
בדרך כלל, כדי להיות אובייקטיבי, אני משתדל שלא לקרוא ביקורות של משחקים שאני עומד לבקר בעצמי. במקרה של GTA IV היה קצת קשה שלא לעשות את זה, כי בכל זאת מדובר בתופעה.
המשחק גרף ציונים כמעט מושלמים בכל רחבי האינטרנט ומחוצה לו, ועורר מהומה תקשורתית לא קטנה. אנשים מהתעשייה הגדירו אותו כמשחק כמעט מושלם, ויותר מפעם אחת נזרק המשפט "המשחק הכי טוב אי פעם".
אין ספק שזה משחק מצוין. אין ספק שהוא כיפי ומהנה. אין ספק שהוא תופעה תרבותית, והוא מומלץ לכל גיימר באשר הוא. אבל הוא רחוק ממושלם, ובעצם הוא גם פחות קפיצת-מדרגה ממה שהיה בזמנו GTA 3.
רף ציפיות גבוה
GTA IV זוכה לתשומת לב כל כך גדולה בראש ובראשונה בזכות המורשת שלו. משחקי הפשע הקודמים בסדרה, המתרחשים בערים מלאות-אדם בהן ניתן לחטוף כל מכונית שעוברת ולקחת אותה לסיבוב, הם הרבה יותר מסתם אוסף של אלימות והתנהגות פרועה. הם חצופים, הם בועטים, והם מלאים בהומור אינטליגנטי שמלגלג על תרבות הצריכה המודרנית.
יותר מכל, הם נותנים לנו לחוש מה זה חופש אמיתי - בלי שצריך להשמע לשום חוק, לקחת שום אחריות, או לשלם על מעשינו. והחופש הזה הוא מה שמושך לסדרת GTA מיליוני שחקנים מרחבי העולם. עוד לפני שיצא GTA IV הספיקה הסדרה למכור קרוב ל- 70 מיליון עותקים, ולהפוך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של העשור האחרון. לא פלא שהציפיות מ- GTA IV היו כל כך גדולות.
ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
GTA IV, כמו כל קודמיו בסדרה, מתחיל מלמטה: אנו משחקים את דמותו של ניקו בליק, צעיר רוסי שהחליט להגר לארה"ב אחרי שהסתבך עם האנשים הלא נכונים ברוסיה ובילה חצי שנה בצי הסוחר. בירידה מהספינה מחכה לו בן דודו רומן, שהבטיח לו שב- "ליברטי סיטי" (המבוססת על ניו-יורק) הוא ימצא טירה וחיים של מלך. אך עד מהרה לומד ניקו שכדי להגיע לכל הדברים האלה הוא יצטרך לעבוד קשה, קשה מאוד.
לא עובר זמן רב לפני שאנו מגלים שיש לסיפור כמה צדדים נוספים, ושהוא בעצם מושקע ומפתיע מכפי שזה נראה במבט ראשון. בתפריט: טוויסטים עלילתיים, דמויות עמוקות ואמינות, ובמיוחד דמותו של ניקו, שהיה בעבר חייל בצבא הרוסי ובעקבות החוויות שעברו עליו חוש המוסר שלו קצת מפוקפק, אבל רגשות האשם שלו עדיין עובדים שעות נוספות.
שווה ירייה
כל מי שמכיר את סדרת GTA יודע שהיא מורכבת משני חלקים עיקריים: נהיגה ופשע. החלק של הפשע, איך לא, מתבטא בדרך כלל בקרבות ירי עם כנופיות מתחרות, פושעים שמפריעים למעסיק שלכם, ולפעמים סתם עוברי אורח תמימים – בין אם מתוך שעמום או כי הם עיצבנו אתכם.
האלמנט הזה של הכאוס והחופש לעשות מה שאתם רוצים הוא מה שמייחד את הסדרה, ובמשחק הזה זה לא פחות כיף. אין כמו להסתובב בעיר ולגרום הרס וחורבן, אבל בניגוד למשחקים הקודמים, כל פיפס קטן שתעשו יעורר את תשומת לב המשטרה ותצטרכו להתחיל לברוח - או אם אתם ממש מאמינים בעצמכם, להישאר ולהלחם בשוטרים.
מערכת הירי מורכבת מהאפשרות להינעל על המטרה שלכם, כשהחידוש הוא האפשרות לנוע למעלה ולמטה עם הכוונת על גופו של המסכן שעליו ננעלתם, ולירות בחלקי גוף שונים. לחיצה על ההדק עד מחציתו, תכניס אתכם למצב של 'ירי חופשי' שבו תוכלו פשוט לכוון לאן שתרצו בלי שהכוונת תינעל על אף אחד.
כלי הנשק עצמם לא עברו שינוי מיוחד מהמשחקים הקודמים. האקדחים הבסיסיים, העוזי המסורתי, רובי הסער, רובה הצייד האהוב ורובה הצלפים - כולם פה. אה, ובל נשכח כמובן את האר.פי.ג'י., כי מהו GTA בלי שוטטות חסרת מטרה ברחובות ופיצוץ מכוניות עוברות ושבות עם טילים?
החידוש העיקר במערכת הלחימה של GTA IV הוא מנגנון תפיסת המחסה, שלא היה קיים במשחקים הקודמים. המנגנון הזה הפך בשנים האחרונות פופולרי מאוד במשחקי פעולה (Gears of War, Uncharted), וגם כאן הוא מספק את הסחורה ומוסיף קצת טקטיקה לקטעי הירי.
ניו יורק, ניו יורק
ליברטי סיטי, כמו ניו-יורק האמיתית, חיה ונושמת. היא מלאת סגנון וכמות האנשים שמסתובבים בה גדולה במיוחד. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שאותה תחושה בדיוק היתה לנו במשחקי GTA הקודמים. מצד שני, הפעם הירידה לפרטים הרבה יותר מורגשת, עם גיוון הרב של דמויות ומקומות, סוגי חנויות ומבנים, והאפשרות לעשות פחות או יותר כל דבר שתחשבו עליו.
בניגוד למשחקים הקודמים, הפעם תמצאו בעיר אין ספור מקומות בילוי. ניקו וחבריו (ובעיקר חברותיו) יכולים ללכת ביחד לפאבים, מסעדות, מועדוני סטנד-אפ, סנוקר ואולמות באולינג - מה לא. תוכלו אפילו לראות מופעי סטנד-אפ ותוכניות הזויות בטלוויזיה בבית המחסה שלכם. ולא מדובר בדוגמיות, אלא בתוכניות באורך מלא.
ואם כבר הזכרנו את חברותיו של ניקו, כמו במשחק הקודם גם כאן יש לנו מערכות יחסים עם בחורות שונות שנפגוש במהלך הסיפור. וכמו במשחק הקודם, נוכל בסוף כל פגישה לנסות את מזלנו ולעלות איתן לדירה 'לשתות קפה'. שחקני ה-Xbox360 אפילו יקבלו הישג שנקרא "Warm Coffee", אזכור הומוריסטי לסקנדל ה"קפה החם" שאיפשר לצפות בסצינות סקס מפורשות במשחק הקודם.
שותפים לפשע
GTA IV הוא המשחק הראשון שיצא לשוק עם מערכת Euphoria, מנוע קוד שאמור לתת לדמויות במשחק אינטליגנציה מלאכותית בסיסית לשם הישרדות, תנועות גוף וכיוצא באלה. המערכת נותנת לדמויות מבנה שלדי של ממש, ומחשבת בזמן אמיתי את תנועות הגוף בהתאם לסביבה וליכולת התנועה של השרירים הווירטואליים.
נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי? צדקתם. למרות ההצהרות של יוצרי המשחק שמדובר במשהו מהותי ועיקרי במשחק, קשה להבחין במערכת בפעולה. אמנם, כשתכוונו אקדח על מישהו הוא ירים ידיים ויברח, אם תדחפו מישהו הוא יגן על עצמו וכדומה – אבל זה רחוק מאינטליגנציה מלאכותית משכנעת.
ההבדל העיקרי, הוא ששום דבר מהפעולות האלה לא מתוסרט אלא שהכול מחושב בזמן אמיתי. בפועל – זה לא ממש בא לידי ביטוי, וקשה להגיד על הדמויות במשחק שהן חכמות במיוחד.
המחלות העיקריות של הדמויות במשחקים הקודמים עדיין מופיעות כאן בדיוק באותה צורה: כשהן צריכות להגיע למקום ועומד בדרכן מכשול, הן לא ילכו מסביבו אלא פשוט ירוצו לתוכו וימשיכו לרוץ גם אחרי שהן נתקעו בו, עד שהן בטעות יגיעו לקצהו וימשיכו הלאה, או עד שימאס להן ואז הן יסתובבו במקום וינסו דרך אחרת. זה נראה בדיוק כמו שזה נראה במשחקים הקודמים, ואחרי כל מה ששמענו – זה מאד מאכזב.
עוד פיסת 'חוכמה' שתפגשו בחלק מהמשימות היא דמויות שאמורות לעקוב אחריכם ויאבדו אתכם אם תתרחקו יותר מכמה מטרים. הם פשוט יחכו עד שתבואו לקחת אותם, כמו ילדים שמחכים לאמא שתאסוף אותם מהגן - גם אם כל העולם בדיוק יורה עליהם.
הלו נילי?
אחת ההברקות הגדולות במשחק היא הטלפון הסלולרי שלכם. כמעט כל פעולה במשחק, החל מיצירת קשר עם הדמויות הממוחשבות, וכלה בכניסה למצב מרובה המשתתפים, מתבצעת לא דרך תפריט אלא באמצעות הטלפון הסלולרי שלכם.
אם תרצו לקחת משימה או להתקשר לחברה שלכם לקבוע דייט, תעשו זאת באמצעות הטלפון . באפשרותכם אפילו להתקשר למספרים שתתקלו בהם בפרסומות ברחבי העיר, בטלוויזיה, או בחוברת ההדרכה של המשחק, ולקבל תשובה.
תוכלו להתקשר גם לחברים שלכם ב- Xbox Live שמשחקים במשחק ולהזמין אותם למשחק מרובה משתתפים – אבל לזה נגיע בהמשך.
בובה על חוט
GTA IV הוא המשחק הראשון בסדרה שמיועד לקונסולות הדור הבא, אבל אי אפשר להעניק לו את תואר משחק השנה בגרפיקה. שלא תבינו לא נכון – המשחק יפה, אבל ראינו כל כך הרבה משחקים יותר יפים לאחרונה, עד שבאמת אין בו שום דבר מיוחד.
למשל, המשחק סובל ממחלות מוזרות כמו פנסים שאיכשהו מצליחים להאיר חפצים גם באור יום בהיר, ואפילו לזרוח דרך קירות. כשתכניסו מכונית למוסך, לדוגמא, תוכלו לראות את האור של הפנסים שלה נופל על הדלת של המוסך – מהצד השני.
עוד עניין מציק הוא הדמויות עצמן. לעיתים הן נראות אמיתיות לחלוטין, אך לעיתים קרובות מדי הן נראות כמו בובות על חוט, שהתנועה שלהן מאד מוזרה ולא אמינה. שלא לדבר על זה שלכולם שם יש ידיים גדולות יותר מהראש, וזה פשוט לא נראה טוב.
גם במחלקת הטקסטורות המשחק לא מקבל ציון מושלם, מאחר ובמקרים רבים מדי הבחנו בפיקסלזציה וטקסטורות לא מספיק חלקות, במיוחד בפרטים הקטנים יותר כמו דלתות של חנויות או חלונות ראוה.
תביאו את החבר'ה
גולת הכותרת של המשחק היא המשחק מרובה המשתתפים. האפשרויות השונות למשחקים באינטרנט כל כך רבות, שעדיין לא הספקנוי לנסות את כולם, אבל אפשר כבר לומר שהמשחק ברשת אפילו יותר מהנה ממשחק היחיד.
מצב הרשת מאפשר כמה וכמה מצבי משחק, חלקם לקבוצות וחלקם ליחידים. מלבד המצבים הרגילים של Deathmatch יש לנו גם "משימות מאפיה"- משימות קצרות ומהירות שניתנות לכל השחקנים בשרת בבת אחת, והמטרה העיקרית שלכם היא להשלים את המשימה לפני הקבוצות האחרות. כמובן שהאתגר הוא לא רק להגיע למטרה ולהשלים את המשימה, אלא לשרוד את הקרב שיפרוץ בינכם לבין שחקני הקבוצה האחרת כשתגיעו כולכם לאותו מקום ועם אותה מטרה.
הדינמיקה הזו מאפשרת ואפילו דורשת משחק קבוצתי ושיתוף פעולה. וכך, בזמן שחברי דורון נהג ברכב, אני הוצאתי את הראש מהחלון ויריתי בחברי הקבוצה היריבה, ובזמן שאני ביצעתי משימה מסוימת, דורון נשאר מאחורי וחיפה עלי.
מצב משחק נוסף ומהנה במיוחד נקרא "מלחמת טריטוריה", בו כל שעליכם לעשות הוא להשתלט על כמה שיותר נקודות שליטה. נכון, אנחנו מכירים את זה ממשחקים רבים אחרים, אבל הקסם של הריבוי משתתפים ב- GTA הוא העובדה שכל העיר מונחת לרגליכם בדיוק כפי שהיא במשחק היחיד, על תושביה, מכוניותיה ושוטריה.
עוד מצב מעולה הוא "שוטרים וגנבים", שבו קבוצה אחת – הגנבים לצורך העניין – צריכים לברוח מזירת הפשע לנקודת חילוץ, ועל הקבוצה של השוטרים למנוע מהם להגיע לשם. נשמע פשוט, אבל זה ממש לא – וזה ממש כיף.
המצב האחרון ששווה התייחסות אישית, הוא "המצב החופשי" – עד 16 שחקנים שמסתובבים בעיר ועושים מה שהם רוצים. זה לא מאתגר במיוחד, ואין שום מטרה או משימה במצב הזה, אבל זה פשוט כיף. כל מי שבילה שעות רק בלהסתובב בעיר, להשתולל ולעשות מה שבא לו, יהנה אפילו יותר כשהוא יעשה את זה עם עוד אנשים. זה הדבר הכי קרוב ל- MMORPG שיש, ואם יש לכם כמה שעות פנויות ואין לכם סבלנות למשימות, המצב הזה הוא בשבילכם.
למרות שהיה אפשר לחשוב שמצב ריבוי המשתתפים במשחק מושקע כמו GTA יהיה יחסית שולי, הוא מגוון ועשיר ומוסיף למשחק ממד חדש לגמרי. לדעתנו, הוא מחדש הרבה יותר מהמשחק לשחקן יחיד, ובכך הוא ראוי לתשבחות רבות.
פשוט משובח
GTA IV הוא תופעה. לא צריך לספר לכם על המכירות המטורפות שלו בעולם כולו, ובטח שלא על אינספור הביקורות שנתנו לו מאה עגול. גם לדעתי מדובר באחד המשחקים המהנים והמרתקים ביותר שיצאו לאחרונה, והוא ללא ספק יהפוך לקלאסיקה, אבל לא מדובר במשחק מושלם ונקי מכל פגם.
בסופו של דבר, GTA IV מרגיש יותר כמו שדרוג (משמעותי) של GTA 3 והמשכיו מאשר כמו קפיצת מדרגה. הוא אמנם משתמש במנוע גרפי חדש ויש בו הרבה יותר אפשרויות פעולה ורמת פירוט הרבה יותר גבוהה – אבל התחושה הכללית היא שכבר היינו בסרט הזה.
ברם, המשחק חי, נושם, מפורט, מעניין, והוא כיף צרוף - בעיקר בריבוי משתתפים המושקע והמפתיע. הוא לא מושלם, אבל הוא כל כך טוב עד שאסור לשום גיימר לפספס אותו. את המאה העגול נשמור למשחקים באמת מושלמים.
הטוב: עיר ענקית ומפורטת מאד, גיוון רב בדמויות ובמקומות השונים בעיר, סיפור רקע מעולה, משחקיות סוחפת, משחק רשת שהוא הנאה צרופה.
הרע: אנימצית דמויות רעה, 'מחלות' גרפיות משונות, במיוחד בתחום התאורה, אינטליגנציה מלאכותית בינונית.
והמהומה: מרגע שהמשחק יצא לשוק יש מחסור כלל עולמי בעותקים, כולל בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
