דוחפים קופידון בכל חור

תרועה

בְּנֵי זוֹנוֹת אוּלַי תַּתְחִילוּ לָשִׁיר

בִּמְקוֹם לְגַמְגֵּם אֶת הַגִּמְגּוּמִים הַמְגֻמְגָּמִים שֶׁלָּכֶם

תַּפְסִיקוּ סוֹף סוֹף לְגַמְגֵּם וְתַתְחִילוּ לָשִׁיר

הַנֶּאֱסָפִים בְּעַרְבֵי שַׁבָּת

לִקְרֹא אַפְּלָטוֹן אוֹ פְרוֹיְד

וְדוֹחֲפִים קוּפִּידוֹן בְּכָל חוֹר —

חַדֵּי הַמַּבָּט וְהַזֶּרֶת

הַתּוֹפְרִים לְשִׁירֵיכֶם תַּכְרִיכִים

שֶׁיַּזְהִירוּ בְּבֵית הַנְּכוֹת —

נוּ, מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף אִתְכֶם

עוֹשִׂים אִידֵאוֹלוֹגְיָה מִזֶּה

שֶׁקָּשֶׁה לָכֶם לְהָזִיז אֶת הַתַּחַת —

הַמַּטְאֲטֵא שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁהוּא (כַּיָּדוּעַ)

שֶׁלִּילִית אִמֵּנוּ עָקְרָה מִגְּרוֹנָהּ כְּשֶׁמֵּתָה

חרק שחקים

כַּדּוּר הָאָרץ יִסֹּב עַל צִירוֹ

גַּם בְּלִי שִׁירָה.

מַפְתִּיעַ, לֹא?

הוּא לֹא זָקוּק לָה עַל מְנָת לְחוֹלֵל בָּרְקִיעִים.

הַרְבֶּה יוֹתֵר יָשָׁן,

וּמָה שֶׁהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בּוֹ נִשְׁמָע מְרַתֵּק

אֲפִלּוֹ מַפְעִים.

אֲנִי תָּמֵהַּ,

מָה זֶה אִם לֹא הַטֵּרוּף

שֶּׁקּוֹרֵעַ אוֹתִי מִבִּפְנִים

לְפָחוֹת אֶת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ,

אֲפִלּוּ לֹא שְׁבַב יָרֵחַ -

יוֹתֵר מִין חֶרֶק שְׁחָקִים

פרנסה

עוֹד שִׁיר אֶחָד נוׁתָר לִי לִכְתֹּב

וּבוֹ אֲסַיֵּם — לְבֵינְתַיִם:

אֵינִי מִתְכַּוֵּן לַעֲקֹר אֶת גְּרוֹנִי

וְלָמוּת (יִשְׁמְרוּנִי שָׁמַיִם)

וְגַם לֹא לַחְדֹּל מִלִּכְתֹּב פִּזְמוֹנוֹת

וְהִמְנוֹנוֹת מַקְהֵלָה

וּבָּלָדוֹת אֶלֶגְיוֹת פּוֹאֶמוֹת וְכוּ'

וְרִנּוֹת אַהֲבָה וְחֶדְוָה

אַךְ עָיַפְתִּי. לִבִּי וְכִיסַי רֵיקִים

וְאִשְׁתִּי הַיָּפָה עֲצוּבָה

וְאֵין לִי בְּרֵרָה עוֹד — אַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים

וְאֵצֵא לְקוֹשֵׁשׁ פַּרְנָסָה

• "מוזיקה חדשה", אלי הירש, הוצאת חרגול, 163 עמודים
• מתוך מדור ספרים של "7 לילות" בידיעות אחרונות