מדינת ישראל תחל בקרוב בהתקנת מאות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור - וזאת מבלי שבוצע מחקר מקדים שיעריך את יעילותן. בחודשים הקרובים יחל זכיין פרטי בהתקנת מערך אכיפה אלקטרוני חדש, שעל-פי התכנון יכלול 200 מצלמות מהירות ו-100 מצלמות רמזור. אולם פרויקט האכיפה השאפתני לא לווה במחקר מקדים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המחקר של הרשות, שלא בוצע בגלל שלא נמצא עבורו תקציב, אמור היה להעריך את יעילות הפרויקט, ומסקנותיו תוכננו להתפרסם לפחות חצי שנה לפני תחילת התקנת המצלמות.
על-פי הערכות שפרסם בעבר המשרד לביטחון פנים, האחראי על פרויקט האכיפה האלקטרונית, מערך המצלמות החדש צפוי לשלש את הכנסות המדינה מדו"חות על עבירות תנועה חמורות, ולהעלותם ליותר מרבע מיליארד שקל בשנה.
200 מצלמות מהירות, 100 מצלמות רמזור - ואפס מחקרים (צילום ארכיון: מאיר פרטוש)
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמורה הייתה לערוך מחקר שיבחן את יעילות פרויקט האכיפה. למחקר כבר הוכנה תכנית ראשונית,
שקבעה כי יש לערוך מסקרים, מדידות מהירות ובדיקת ציות לרמזורים - וכל זאת, חצי שנה לפחות לפני תחילת הפרישה של המערכת. אולם, המחקר לא זכה בסופו של דבר בתקציב, וביצועו הוקפא. וכך, מדינת ישראל תחל בפרישת המערכת כבר בחודשים הקרובים, וזאת ללא מחקר מקדים או מלווה.
בכל התייחסות למערכת האכיפה החדשה, מבוססות הערכותיהם של אנשי המשרד לביטחון פנים על ניסיונן של מדינות שונות באירופה ובארה"ב. אולם, בהתייחסות זו אפשר למצוא פגמים: היחס לחוקי התנועה אינו קבוע, ומשתנה ממדינה למדינה. בנוסף, לירידה שנרשמה במספר ההרוגים בתאונות דרכים לאחר התקנת מערך מצלמות, במדינות כמו צרפת או אנגליה, יש סיבות נוספות, שכלל אינן קשורות לאמצעי אכיפה, כמו שיפור בבטיחות כלי הרכב ובמערכי הטראומה בבתי חולים. אין גם לשכוח כי תשתית הכבישים במדינות אלה מתקדמת ובטיחותית מזו של מדינת ישראל.
אי-ביצוע מחקר מקדים ומלווה למערך האכיפה הוא בעייתי במיוחד בישראל, וזאת מאחר שהגופים הרלוונטיים - משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואגף התנועה - אינם עורכים מחקר שיטתי באשר לגורמי התאונות. כך למשל, אפשר למצוא חוסר התאמה בהשקעה באכיפת עבירת המהירות לבין חלקה היחסי בתאונות הדרכים.
על-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
עבירת מהירות היא הסיבה לכ-6% בלבד מתאונות הדרכים עם נפגעים. אמנם החלק היחסי של עבירות מהירות בתאונות קטלניות גבוה יותר, כ-18% על-פי נתוני המשטרה, אך יש לזכור כי חלק מהתאונות נגרם כתוצאה ממהירות גבוהה ביחס לתנאי הדרך - ולא ביחס למהירות המותרת על-פי חוק. במקרים אלה, אכיפה עלולה להתגלות כחסרת משמעות.
ללא מחקר שיטתי של הסיבות לתאונות הדרכים, קשה להעריך מה תהיה יעילותה של מערכת האכיפה החדשה במניעת תאונות דרכים. להערכת המשרד לביטחון פנים, התקנת המצלמות תביא לירידה של כ-20% במספר התאונות הקטלניות. אולם, מומחי בטיחות סבורים כי הערכה זו מופרזת. ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה המובילים בישראל, העריך בעבר כי הפוטנציאל האמיתי של המערכת נמוך באופן משמעותי, וצפוי להסתכם בירידה של אחוזים בודדים בלבד במספר התאונות הקטלניות.
את המחלוקת הזו עשוי היה לפתור המחקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אולם - כאמור - אין בכוונת הרשות לבצעו.
