מאז הושקה בישראל שיטת מדידת הרייטינג המכונה "פיפל מיטר", עולות מפעם לפעם טענות בדבר אמינות הנתונים שחורצים גורלות בתעשיית הטלויזיה: מחירי פרסומות, מידת הצלחתן או כשלונן של תוכניות טלויזיה, טאלנטים ויוצרים, ויותר מכל – השפעתם של "אירועים טלוויזיונים" על התרבות הישראלית. בוועדה הישראלית למידרוג, המפקחת על השיטה והנתונים שהיא מספקת, דוחים את הטענות ומייחסים אותן למי שאינם מוכנים להודות בכשלונם או להתמודד עם נתונים לא מחמיאים.
שיטת ה"פיפל מיטר" פועלת על בסיס מדגם מייצג של פלחי האוכלוסייה השונים - משפחות ורווקים, דתיים וחילונים, עולים חדשים, ערבים ועוד. על פי ההנחיות של הוועדה הישראלית למידרוג, נאסר עליהם להיחשף ולהתראיין לגופי תקשורת. ב"הרצל פינת רפאלי", נחשפת לראשונה אחת מ-570 המשפחות שמופקדות על קביעת הרייטינג בישראל. ד' היא בת לאחת מהן. היא בת 30, נשואה פלוס שניים, משכילה, בעלת הכנסה ממוצעת ומתגוררת בגוש דן.
בני המשפחה אינם מתיישבים סתם כך בסוף יום העבודה מול הטלוויזיה: הם מחוייבים לספק נתונים למכשיר האלקטרוני עם הפעלתו, ולסמן באמצעות כפתור מיוחד בשלט החכם של "הפיפל מיטר" מתי הם מתחילים לצפות בתוכנית, מתי הם מסיימים לראותה, האם הם לבד או עם אורחים, בני כמה האורחים, מהו מינם ובמה הם צופים.
"פעם נקשו אצלי בדלת אנשים עם שאלון", מספרת ד', "הם שאלו כמה שעות ביום אני צופה בטלויזיה ואיך נראים הרגלי הצפייה שלי. לקח חצי שנה עד שחזרו אלי ואמרו שנבחרתי. אני יודעת שרייטינג זו מילה גדולה. זה משהו שנראה גדול מהחיים שלנו. מי אני? אני בנאדם שחי ורואה טלוויזיה, ופתאום אומרים לך: 'בוא אתה תשפיע ותחליט. על פי מה שאתה רואה, ייקבע הרייטינג'. יש בזה משהו שמלהיב אותי".
זהותם של הצופים המשפיעים אינה נחשפת, מחשש לפגיעה בפרטיותן ולהשפעה חיצונית על נוהגי הצפייה שלהן. תחת מעטה חשאיות, ד' יודעת לספר ש"יש הרבה אנשים שחשוב להם הרייטינג, ואם הם היו יכולים לשים את ידיהם על מי שקובע אותו, זה היה מסכן את אמינות הנתונים. לכן חשוב שלא ידעו מי זה. מדובר במעט אנשים, ויש הרבה אנשים שיש להם אינטרס בזה. אני לא צריכה למשוך אש, חוץ מזה שזה חלק מההסכם שלי איתם, שאני לא נחשפת, ולא מספרת שיש לי את המכשיר".
דוד דרעי הוא יוצר הסדרה "הרצל פינת רפאלי", ממנה לקוח הקטע. חמשת פרקי הסדרה ישודרו ביום שבת הקרוב, ה-17.5, בערוץ "HOT בידור ישראלי". לקטעים נוספים בסדרה
