נישואים מעורבים? אין סיכוי
שהילדים יחללו שבת עם אבא? ילכו לבית-כנסת עם אמא? איך אפשר שהם יחשבו שאבא שלהם לא בסדר? אין סיכוי לנישואים מעורבים. או שתהיו דתיים (סיכוי קלוש) או שתהיו חילונים - או שתתגרשו
בניגוד לדעות "המתקדמות" בענייני התאמות זוגיות, אני שמרנית להפליא. לא, לא ייתכן שזוגיות בין דתי לחילונית (והפוך גם) תהיה זוגיות מוצלחת. בדיוק כמו שלא תיתכן זוגיות טובה בין קמצן לפזרנית, בין מי שאוהב לטייל למי שסובלת כשמכריחים אותה לצאת מהבית, בין מי שמאמין שרק אם נסלק מפה את כל הערבים יהיה סבבה לבין מי שעובדת בימי שישי ב"מחסום ווטש".
בניגוד למה שענה הרב מלמד בתשובתו, אני בהחלט חושבת שנישואים בנויים קודם כל על אהבה. תמיד. בניגוד למה שהשיבה לו מיכל ב-ynet אני יודעת שאהבה היא המון דברים, היא מעמיקה, היא משתנה, היא מתרחבת, היא צומחת, והיא בעיקר בנויה על הערכה עצומה לבן הזוג. לאמונותיו, לדעותיו, להתנהגותו, כולל כל הדברים הקטנים.
חמש שנות נישואים ושתי ילדות קטנות לא מספיקים להבנת חיי נישואים, מהותם ומשמעותם. ובטח לא לעדות על אורך חייהם. רוב הזוגות שהתחתנו (גם בזמני זה היה נהוג שאנשים נפגשו על הדשא בבר-אילן, אם לא קודם בשירות לאומי בתחנת מד"א) כשאחד מהם דתי והשני חילוני המשיכו באופן טבעי במסלול החילוני. זה יותר קל, יותר פשוט, וכמו שאנחנו (הדתיים לייט) יודעים, אף אחד לא יגיד לנו שלהציץ באינטרנט שממילא פתוח גם בשבת פוגע ביחסים שלנו עם הקב"ה, או שלקצר את הטווח בין בשר לחלב משש שעות לשלוש שעות זה קריטי. ואם ההולנדים שומרים שעה, מה זה השטויות האלה שאי אפשר לשטוף את הפה ולאכול מוס שוקולד חלבי אחרי סטייק במסעדה לא כשרה. העיקר שבבית שלנו אנחנו שומרים על הפרדה. לא במדיח ולא במיקרוגל, אבל בכיורים....
זה בסדר גמור, אבל להעמיד פנים שזו הצלחה בזוגיות שבין דתי לחילונית זה לא.
ניגודים משלימים?
דעתי השמרנית בענייני זוגיות היא שכדי שזוגיות תצליח, בני הזוג צריכים להיות דומים ככל האפשר מבחינת התכונות שלהם (כן, כן, שמעתי את כל האגדות על ניגודים-משלימים ועל חוסר שיעמום בנישואים. שמעתי וראיתי אותם ברבנות אחר כך), מבחינת השקפת העולם שלהם ומבחינת הדעות והאמונות שלהם. העשרה והפריה הדדית היא בניואנסים לא במהות של הדברים.
הניסיון הגדול של הנישואים המעורבים האלה, אם לא התחיל קודם ב"לאן אתה נעלם בדיוק כשאני צריכה להאכיל-לקלח-להרדים אותם?", "תפילת ערבית, מה אני יכול לעשות" ו"למה אתה לא פה בבוקר כשאני מזיעה להלביש אותם ולצאת בעצמי לעבודה?" - "תפילת שחרית, מה אני יכול לעשות?"... היא בשלב החינוך. ילמדו בממלכתי דתי? השתגעת? אני צריך שהם ייצאו פנאטים דתיים שלא יודעים להבדיל בין אגדות חז"ל לסיפור ההיסטורי? אז ב"ממלכתי סתם"? ושלא יידעו ב"אחד נגד מאה" אם הרמב"ם חי לפני רש"י (או מי זה רש"י?) בורים ועמי ארצות שיהיו? מה פתאום? אין בעיה, היום יש תל"י ומסורתי וכו'... אבל זה רחוק מהעבודה שלו, או שלה....
ואז... הילדים מחללים שבת עם אבא? הולכים לבית-כנסת עם אמא? איך אפשר להסכים שילדים יחללו שבת? איך אפשר שילדים יחשבו שאבא שלהם לא בסדר?
וכל זה נוסף על הבעיות שממילא יהיו לכם, גם אם שניכם דתיים או שניכם חילונים. (כן, כן, אצל כולם זה אותו דבר. אבא ממילא לא יהיה מספיק בבית, האישה ממילא תעבוד בשלוש משרות, לא יהיה מספיק כסף לדירה במקום שאתם רוצים, והאמא של האבא תעצבן).
אין סיכוי לנישואים מעורבים. בסוף, או שתהיו דתיים (סיכוי קלוש) או שתהיו חילונים (בטוח) או שתתגרשו.
ספרה החדש של יעל משאלי, "אישה אל אחותה", יצא השבוע לאור ועוסק בין השאר בהתאמות בזוגיות צעירה