מוזיאון עם און
המוזיאון של סיגודור הירטרסון באיסלנד לא מומלץ לגברים עם רגשי נחיתות. אמנם בינתיים הוא מציג רק איברי מין זכריים של בעלי חיים, אבל ביניהם גם איבר של לוויתן באורך 170 סנטימטר. אולי זה מסביר את העובדה שרוב המבקרים במוזיאון הן נשים, כי כאן הגודל כן קובע

לסיגודור הירטרסון אין איבר מין גברי, אבל הוא לא נותן לזה להטריד אותו - ארבעה גברים כבר הבטיחו לתרום לו את האיבר שלהם לאחר מותם. בינתיים הוא לא ממתין בחוסר מעש, הוא המייסד והבעלים של המוזיאון הפאלולוגי האיסלנדי, שמציע למבקרים מכל העולם מבט מקרוב באיבר הרבייה הזכרי.

 

האוסף, שראשיתו בשנת 1974 עם איבר מין של שור, מונה כיום כבר 261 פריטים משומרים מ-90 מינים שונים של בעלי חיים. האיבר הגדול ביותר הוא

של לווייתן זרע (שנקרא גם ראשתן גדול ראש), משקלו 70 ק"ג ואורכו 1.70 מטר. הפריט הקטן ביותר, לעומת זאת, הוא עצם הפין של אוגר, שאורכה רק 2 מ"מ וכדי לראות אותה יש להצטייד בזכוכית מגדלת. 

 

בבחינת אוסף האיברים שבמוזיאון, בולט בהיעדרו ההומו ספיאנס. אולם ככל הנראה לא לעוד זמן רב - משום שארבעה גברים, גרמני, אמריקני, בריטי ואיסלנדי, הבטיחו לתרום לו את איבריהם לאחר מותם ואלו יוצגו בתערוכה. האמריקני, סטן אנדרווד בן ה-55, אף סיפק למוזיאון תיאור של האיבר שלו, ששם החיבה שלו הוא "אלמו", ואפשר לראות גם דגם בגודל טבעי של האיבר, עד שהדבר האמיתי יגיע לתצוגה.

 

הירטרסון סיפר שהתורם האיסלנדי, בן ה-93, היה בצעירותו רודף שמלות וסבור שהצגת איברו במוזיאון תקנה לו תהילת עולם. אולם הגאוותנות שלו אולי תאלץ אותו לשקול מחדש את העניין. "הוא מספר כי בחלוף השנים האיבר הולך ומתכווץ, והוא חושש שאולי זה לא יהיה המוצג האידיאלי", אמר הירטרסון.  


הפין של הפיל. כמה אתם הייתם משלמים בשבילו? (צילום: רויטרס)

 

נשים מסתקרנות יותר

המוזיאון, שנפתח לראשונה ברייקיאוויק ב-1997, הועבר לאחרונה לכפר הדייגים השקט הוסאוויק, כ-480 צפונית-מזרחית לבירה. האתר פתוח בחודשים מאי-ספטמבר ואפשר לזהות את הבית החום והפשוט שבו הוא ממוקם לפי הפסל דמוי הפאלוס גדול המימדים שהוצב בחזיתו.

 

מספר המבקרים שהאתר מושך אליו הולך וגדל מדי שנה, כש-60% מהם הן נשים. "היו לנו 6,000 מבקרים בקיץ שעבר, ואפילו הצלחנו להרוויח מכך", אמר הירטרסון בחיוך.  

 

מוצגי המוזיאון, שרובם נתרמו על ידי דייגים, ציידים וביולוגים, נשמרים בצנצנות זכוכית עם פוֹרְמַלְדְּהִיד או שנתלו מיובשים על הקיר. האווירה שנוצרה במקום היא שילוב של מעבדה מדעית וחדר מלא גביעים ופרסים.   


מוצגי המוזיאון. מצליחים לקשר בין האיבר לבין החיה? (צילום: רויטרס)

 

הירטרסון סיפר שהחל לאסוף פינים לפני 24 שנים, כשעבד כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר, והיתה לו תחושה שיום אחד יוכל לפתוח מוזיאון שיוקדש לנושא. "זה היה רק תחביב", אמר, והוסיף שבהתחלה האוסף היה במשרדו, עד לפתיחת המוזיאון.

 

הירטרסון מספר כי מבין כל האיברים המוצגים במוזיאון, הוא שילם רק על אחד - פין של פיל. אורכו של האיבר כמטר אחד והוא נחנט ונתלה על לוח עץ ב"אגף הזר" של המוזיאון.

 

"אוסף הפולקלור" של המוזיאון כולל כמה פסלים ופריטים היתוליים אבל לא צעצועי מין וכיו"ב. הפריטים הנועזים במיוחד אינם מוצגים לקהל הרחב.

 

"לא מזמן, הגיעו אלי שתי נשים גרמניות מבוגרות אחרי שביקרו במוזיאון, הן נזפו בי על הצגת פיסלונים בתנוחות של קאמה-סטורה, אז העברתי אותם לכאן", מספר הירטרסון תוך שהוא מסיר בד שחור מעל קופסא שעליו נכתב "אירוטיקה". "כך אף אחד לא חייב להסתכל על המוצגים הללו, אלא אם כן הוא מעוניין בכך".

 

בכל משך הביקור ניכר שהירטרסון שומר על קלילות בהתייחסו למוזיאון, ואומר שיש צורך בחוש הומור ובקצת אינטליגנציה כדי ליהנות מהביקור. "אני מקווה שהמוזיאון יצליח לשפר את מצב רוחם של המבקרים המגיעים אליו", אמר הירטרסון.

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מוזיאון עם און
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איזה כלי!
    חזית המוזיאון. השאירו את סרט המדידה בבית
    צילום: רויטרס
    לוויתן הזרע. כלי זין לתפארת
    צילום: רויטרס
    ynet ספיישל