מחקר: כמה מאיתנו מוכנים להינשא לפגוע נפש?

היכרות עם נפגעי נפש משנה את היחס אליהם - כך עולה ממחקר שערכה החברה למתנ"סים, שבדק את העמדות כלפי פגועי הנפש. מהמחקר עולה כי אלו שמכירים פגועי נפש הפחיתו באופן משמעותי את הסטיגמות השליליות שיש כלפי החולים.

במחקר, שנערך על-ידי טל-שפט-ברון וד"ר קרני גינזבורג, נשאלו 600 איש, שהתחלקו לשתי קבוצות שוות. האחת של אלו שבאו במגע אישי, משפחתי או מקצועי עם נפגעי נפש. הקבוצה השנייה כללה אנשים שאינם מכירים נפגעי נפש בכלל.

החוקרות ציינו כי "הפערים בין שתי הקבוצות, ניכרים למדי והמסקנה של המחקר מובהקת וברורה – אנשים שמכירים

היטב פגועי נפש אינם נרתעים ומוכנים לקיים איתם קשרים חברתיים ומקצועיים - אם כי לא אישיים מדי. לעומתם, מי שאינו מכיר פגועי נפש מקרוב מגלים על-פי רוב יחס שלילי אליהם".

ממצאי המחקר עולה כי מהאוכלוסייה שאינה מכירה פגועי נפש - 56 אחוזים אינם מוכנים להעסיק אנשים שהיו, או עדיין נחשבים לפגועי נפש. לעומת זאת, 73 אחוזים מאלו שאינם מכירים פגועי נפש - אמרו כי הם לא מוכנים להעסיק אותם. על השאלה האם תהיה מוכן להיות בקשר עם חולה נפש - ענו 81 אחוזים מהנשאלים מהקבוצה הראשונה בחיוב, וכך גם 59 אחוזים מהקבוצה השנייה.

עוד עולה מהנתונים כי 22 אחוזים מאלו שאינם מכירים נפגעי נפש יסרבו לעבוד איתם, לעומת 16 אחוזים מהקבוצה הראשונה. 53 אחוזים מאלו שמכירים - אינם מוכנים שנפגע נפש יהיה הממונה עליהם בעבודה ו-72 אחוזים מאלו שאינם מכירים - גם מתנגדים לכך.  

"לאו מוחלט לקשר משותף"

ומה לגבי קשר משותף? 98 אחוזים ממשתתפי המחקר, שאינם מכירים פגועים, אמרו כי הם אינם מוכנים להתחתן עם אדם שהיה או עודנו חולה נפש. זאת לעומת 89 אחוזים מהקבוצה הראשונה. 21 אחוזים מאלו שאינו מכיר פגועי נפש לא מוכן אפילו לשבת לידם באוטובוס, לעומת 13 אחוז בקבוצה שמכירה.

מנהלת תוכנית "עמיתים" בחברה למתנ"סים, טליה בוז-מזרחי, אמרה לאור תוצאות המחקר כי הפער הקיים לאורך כמעט כל השאלות מלמד יותר מכל עד כמה היכרות אישית, חברתית ומקצועית עם אנשים שהיו חולים בעבר או פגועי נפש בהווה, משמעותית בהפחתת הסטיגמות השליליות שיש כלפי החולים.