באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לא הופתעו מדו"ח מבקר המדינה
שהתפרסם אתמול (ג'), לפיו יש כישלון בכל הרמות בקליטתם ובדרך הטיפול בבעיותיהם. "החלטות הממשלה ריקות מתוכן ומתקציב", אומרים באגודה. "דו"ח מבקר המדינה מאשש את הטענות כי רוב תוכניות הממשלות בעבר נגנזו".
מבקר המדינה מצא כי עד שנת 2006 לא יזם משרד הרווחה השתלמות מאורגנת לעובדים סוציאליים, המטפלים בעולים מאתיופיה, להכרת התרבות והחברה שלהם. התוצאה בין היתר: שיעור גבוה של אלימות במשפחה.
לפני כמה חודשים אישרה הממשלה תוכנית חומש
כדי לנסות לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה בארץ. דני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה,
| זה יעזור? |
|
| 45 מיליון שקל בשנה לטובת האתיופים / יעל ברנובסקי |
|
במשרד הרווחה ובמשרד לקליטת עלייה מתכננים להשקיע כמעט 50 מיליון שקל בשנה בקהילות האתיופיות בארץ. בתוכנית: מנהלי טיפול (קואוצ'ינג) למשפחות, ליווי אישי לבני הנוער ושיפור מעמד הקשישים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אמר ל-ynet כי הוא אינו אופטימי לגבי המצב בעתיד: "בקצב ההתנהלות הנוכחי אני חושש שאנו עשויים למצוא באחד מדו"חות מבקר המדינה, שיפרסמו בשנים הקרובות, את התירוצים לכישלון של תוכנית החומש - תוכנית שנועדה במקורה לספק מענה לכל אותם כשלים חמורים שמונה מבקר המדינה בדו"ח הנוכחי".
המבקר הפנה בדו"ח את האחריות בטיפול גם למשרד הרווחה, שם אמרו כי הבעיה במחסור בעובדים סוציאליים אינה יחודית ליוצאי אתיופיה. דפנה משייב, מפקחת ארצית על הטיפול בעולים במשרד הרווחה, הסבירה כי במשרד יודעים על המחסור בעובדים סוציאליים יוצאי העדה. לדבריה, מנהלי לשכות הרווחה לא ששים להוציא את העובדים הסוציאליים לקורסי הכשרה, כי אין מי שיעמוד בעומס העבודה.
בנוסף הסבירה משייב כי בעיות האלימות בקרב יוצאי אתיופיה לא תמיד נובעות רק מהיעדר התקציב של המדינה לטפל בבעיה, אלא גם בשל שוני תרבותי: "עם השנים למדנו שאשה בתרבות הזו לעיתים נתפסת כחפץ ורכושו של בעלה, והמעבר לארץ מערבית יוצר הרבה כעס וקנאה. האנשים מגיעים לארץ, הפערים מאוד גדולים והקושי עצום. טרם עלייתם ארצה הם לא לומדים את חוקי המדינה ואיך מתמודדים עם החוקים של המדינה הדמוקרטית".
עוד מציינים במשרד הרווחה כי בשנים האחרונות מנסים כמה שיותר לערב את ראשי הקהילה של יוצאי אתיופיה בטיפול בקהילה ובמתן מענה לצרכיה.
ומה אומרים במשרד הקליטה? שרה כהן, מנהלת האגף לשירותיי רווחה במשרד, הסבירה כי תהליך הקליטה של העולים הינו הדדי: "חלק מהקהילה מרגישה לא שייכת וזה קשור למסר שהחברה הישראלית מעבירה,
אנו צריכים כולנו לחשוב איך לשלב את העולים בצורה הטובה ביותר".
עוד מציינת כהן כי יש לאמץ את החשיבה המערכתית, כלומר לעבוד בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה. בנוסף היא מסבירה כי דווקא לפי נתוני השנה האחרונה העבריינות בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה ירדה. יחד עם זאת, היא אומרת כי על פי ספרות מקצועית ישנה תופעה עולמית ידועה אשר לא פסחה גם על ישראל - והיא אלימות רבה יחסית בקרב קהילות מהגרים.
